המדינה תמשיך לגבות את הספקים: תוכנית ביטוח האשראי בערבות ממשלתית תוארך עד ספטמבר
אגף החשב הכללי באוצר יאריך את התוכנית שהושקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ומעמיד ערבות של חצי מיליארד דולר למבטחי האשראי. מיכאל נחמנוביץ', מנכ"ל Coface: "המהלך יציל ענפים שלמים ויתרום מיליארדים לתוצר". בנוסף, הוארכה גם תוכנית ביטוח המטענים לטרור ומלחמה – עד יולי 2025
אגף החשב הכללי במשרד האוצר יאריך את תוכנית הערבות הממשלתית לביטוח סיכוני אשראי בהיקף של חצי מיליארד דולר, כך נודע ל"כלכליסט". התוכנית, שנולדה ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ונועדה להבטיח רציפות עסקית בתנאים ביטחוניים קשים, הייתה אמורה להסתיים בסוף יוני – אך תוארך עד לסוף ספטמבר 2025, תוך שמירה על אותם תנאים.
מדובר באותה מסגרת שאושרה לראשונה באוקטובר האחרון, במסגרתה המדינה מעניקה ערבות לשלוש חברות הביטוח המרכזיות הפועלות בתחום אשראי הספקים: Coface (קופאס), בססח וכלל ביטוח אשראי. באמצעות הערבות, החברות מסוגלות להמשיך ולספק כיסויים לספקים ויבואנים ישראלים, במצבים שבהם לקוחותיהם העסקיים עלולים שלא לפרוע את חובותיהם בשל קושי תזרימי או פשיטת רגל.
בענפים רבים, ובעיקר בבנייה ובתעשייה, שיטת התשלום הנפוצה היא שוטף פלוס – כלומר, הסחורה או השירותים מסופקים הרבה לפני קבלת התשלום בפועל. במצבים של עלייה בסיכון – מלחמה, התקפות טילים או חשש מהסלמה – מבטחי משנה בחו"ל נוטים להעלות פרמיות או לדרוש צמצום חשיפה, מה שמוביל לכך שחברות הביטוח המקומיות ממעטות לספק כיסוי לעסקאות חדשות. המשמעות בפועל: ספקים לא יכולים למכור, לקוחות לא מקבלים סחורה, והמשק כולו בולם.
לצורך כך, נועדה תוכנית הערבות: המדינה משתתפת בשכבת הביטוח כדי להבטיח שהעסקאות ימשיכו להתבצע. התוכנית חלה רק על עסקאות בישראל (ולא על יצוא), בשונה מהתוכנית שפעלה בזמן הקורונה, אשר כללה גם תקרות אשראי מול לקוחות בחו"ל.
למרות שערבות המדינה מסתכמת ב־500 מיליון דולר בלבד, השפעתה גבוהה בהרבה: לפי הערכות, המסגרות שמעמידים מבטחי האשראי מאפשרות היקף עסקאות כולל של 1.5 עד 2 מיליארד דולר – בזכות האפשרות ל"גלגל" את האשראי מספר פעמים בשנה. כלומר, כל ספק שמוכר בתנאי שוטף + 90, יכול למכור את אותה כמות ארבע פעמים בשנה, ולמעשה להכפיל פי ארבע את התועלת מהכיסוי הביטוחי.
"הארכת תכנית הכיסוי העילי בערבות המדינה היא צעד קריטי לתמיכה בעסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים, במיוחד בתקופה מאתגרת זו", אמר לכלכליסט מנכ"ל Coface ישראל, מיכאל נחמנוביץ', והוסיף: "יבואנים וחברות תעשייתיות גדולות יקבלו אפשרות להעמיד אשראי לקוחות ולמכור בבטחה בעזרת מסגרות אשראי חדשות שנעמיד בערבות המדינה. עסקים קטנים ובינוניים יקבלו מקור זול למימון ההון החוזר בעזרת אשראי ספקים נוסף המתבסס על אותן מסגרות. פנייתנו לאגף החשב הכללי התקבלה, תוך הכרה בחשיבות ההמשכיות של התכנית להצלת ענפים שלמים – ובראשם ענף הבנייה, המתמודד עם צווארי בקבוק חמורים. הארכת התכנית צפויה לתרום תרומה משמעותית לצמיחת המשק, עם השפעה ישירה על התוצר המקומי הגולמי בהיקף של מיליארדי שקלים."
במקביל, הודיע החשב הכללי יהלי רוטנברג על הארכת תוכנית ביטוח המטענים נגד סיכוני מלחמה וטרור עד ל־31 ביולי 2025. מדובר בתוכנית ממשלתית שמופעלת באמצעות קרן הפיצויים של רשות המסים, ומטרתה להבטיח את המשך הסחר הימי והאווירי של ישראל גם בעתות משבר. מאז הושקה התוכנית, באוקטובר 2023, בוטחו במסגרתה מטענים בהיקף של יותר מ־1.1 מיליארד דולר – נתון שממחיש את חשיבותה הקריטית לקיומה של שרשרת אספקה סדירה.
רוטנברג הדגיש כי: "בזמנים שבהם הסיכון הביטחוני גובר, עלינו להפעיל כלים שמעניקים ודאות למשק וממשיכים להזרים סחורות חיוניות לישראל. תוכנית ביטוח המטענים מהווה שכבת הגנה לאומית כלכלית, ומוכיחה את עצמה ככלי מדויק, יעיל ומקצועי".
המהלכים המשולבים של משרד האוצר – הארכת תוכנית ביטוח אשראי לעסקים והארכת ביטוח המטענים – ממחישים את נסיונות ההתמודדות של האוצר עם העלייה בסיכון במשק באמצעות כלי ביטוח ממשלתיים. בשני המקרים מדובר במנגנונים של ערבות מותנית ולא העברה תקציבית ישירה. בעוד ביטוח המטענים נכנס לפעולה רק בעת נזק בפועל, ערבות האשראי מופעלת רק כאשר לקוח עסקי חדל מלשלם.
