הייעוץ המשפטי: להטיל סנקציות כבר מהרגע הראשון של ההשתמטות
היועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון קוראת לא להסתפק בהחלת הסנקציות לאחר שנה וחצי של אי־עמידה ביעדי הגיוס; המשמעות היא שמתווה ביסמוט רחוק מלעמוד במבחן משפטי; בינתיים הממשלה מתעלמת מהוראת בג"ץ להחמיר סנקציות קיימות
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור קבעה כי על הוועדה לשקול להקדים את הטלת הסנקציות הכלכליות שנקבעו בחוק ההשתמטות כבר לשנת הגיוס הראשונה לאחר העברת החוק, ולא להתחיל להחילן רק לאחר שנה וחצי של אי־עמידה ביעדי הגיוס. עוד קבעה שיש לשקול הוספת סנקציה בדמות שלילת ההנחות בארנונה ולקבוע גיל תפוגה שונה לכל סנקציה, במקום מתווה ביסמוט, שפוטר את החרדים מכל הסנקציות בהגיעם לגיל 26. מדובר בחוות הדעת המשמעותית ביותר של פרנקל שור מתחילת הדיונים, משום שמשמעותה היא שהסנקציות שמציע ביסמוט רחוקות מלעמוד במבחן משפטי.
היום נערך עוד רצף דיונים מרתוני של ועדת החוץ והביטחון בנושא חוק ההשתמטות. לקראת הדיונים בסעיפי הסנקציות פרנקל שור הפיצה את חוות הדעת, שבה כתבה כי "הכללת מנגנון של שלילת הטבות אישיות מהווה את אחד מיסודות הצעת החוק". היא הסבירה שהסנקציות האישיות יחד עם מנגנון הסנקציות התקציביות על הישיבות "נועדו, בין היתר, לתת מענה לקשיים המשפטיים שמעורר מנגנון היעדים". לדבריה, "מידת עמידותו של ההסדר (מבחינה משפטית — ש"א) ובחינת יכולתו להביא לצמצום אי־השוויון בנטל השירות הצבאי תלויה במידה מכרעת ביצירת מנגנון שלילת הטבות אפקטיבי ומידתי שיביא לשינוי ולצמצום אי־השוויון".
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור. חוות הדעת המשמעותית ביותר שלה מתחילת הדיונים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
פרנקל שור הסבירה ש"השנים הראשונות לאחר חקיקתו של החוק הן קריטיות לבחינת המתווה שיעוגן בחוק". בשנים אלה "אפשר לבחון ולהעריך האם הכללת מנגנוני שלילת ההטבות אכן מובילה לצמצום אי־השוויון בגיוס לשירות סדיר". על רקע זה היא קבעה ש"יש לבחון את ריכוז מנגנוני שלילת ההטבות כבר בשנה הראשונה לכניסתו של החוק לתוקף. מודל שכזה עדיף, לעמדתנו, על פני פריסה ממושכת של ההטבות על פני שנים". זאת בעיקר "ביחס להטבות המשמעותיות הנכללות במתווה כמו הטבות בעניין הדיור. ריכוז כזה יאפשר לבחון כבר בשנה השנייה את ההשפעה". כן קבעה פרנקל שור ש"על הוועדה לשקול שלילת הטבות נוספות, כדוגמת שלילת הנחות או פטורים מתשלום ארנונה".
בעיה נוספת שצוינה בחוות הדעת היא שהסנקציות פוקעות בגיל 26, מה שאומר שהאברכים יקבלו מגיל זה הנחה במעונות יום ואפשרות לקנות דירה בהנחה. לדבריה, "לעניין הטבות בעלות משקל כלכלי ארוך טווח, כדוגמת סבסוד מעונות יום, הטבות בדיור או הטבות במס רכישה, נשאלת השאלה האם שלילת הטבה זו היא אפקטיבית כאשר היא מסתיימת בגיל 26. לעמדתנו, מאחר שהצורך בהטבות אלו גובר לעתים דווקא בשנים מאוחרות יותר, יש לשקול את העלאת גיל הסיום של שלילת הטבות אלו מעבר לגיל 26".
דיונים על גבי דיונים
"אנו ממליצים לערוך בחינה פרטנית נוספת של כל הטבה כלכלית בנפרד ולקבוע מהו גיל הסיום האפקטיבי הנדרש שבו תסתיים שלילת ההטבה. זאת תוך שמיעת גורמי המקצוע בעניין זה". פרנקל שור ציטטה את המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, שלפיו "נדרש יהיה לייחס משקל רב לעמדות גורמי המקצוע הרלבנטיים, ובכלל זאת לא ניתן יהיה להתעלם ולהימנע מלשקול צעדים שגורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה".
ההמלצה הזו צפויה להכביד מאוד על הקואליציה כיוון שהיא תחייב שרשרת דיונים נוספים. פרנקל שור הסבירה בישיבת הוועדה שעל פי הבנתה בג"ץ לא קבע שעצם קיומו של מתווה המבוסס על יעדי גיוס אסור. עם זאת, היעדים בהצעת החוק צריכים להתאים לצרכים הביטחוניים.
סגן ראש אגף התקציבים כפיר בטט אמר בישיבה ש"כמעט כל הסנקציות הכלכליות אין להן השפעה כלכלית". לדבריו, העובדה שהסנקציות על הדיור מסתיימות בגיל 26 "מעקרת אותן מתוכן". עוד אמר שלא נכון להפסיק את הסנקציות שכבר פועלות, ביטול הנחה במעונות היום ושלילת קצבת האברך. הוא ציין את חוסר הרלבנטיות של הסנקציות המיידיות שנקבעו בחוק, דוגמת שלילת רישיון עבודה ומלגות באקדמיה. "פחות מ־2% מהצעירים החרדים לומדים באקדמיה ורובם כבר שירתו", אמר.
מודל שיבוץ ללוחמים
ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, הבהיר את החומרה של בעיית אי־העמידה ביעדים הביטחוניים. בדיון שקיימה בשבוע שעבר ועדת החוץ והביטחון בהצעת חוק שירות ביטחון הוא אמר כי "לשאלה אם בשנתיים הקרובות מתווה היעדים שמוצג ממלא את הצורך של צה"ל, התשובה היא עדיין לא, רחוק מזה. ההערכה שלנו היא שאם המתווה יתנהל כמו שצריך, אנחנו נוכל על בסיס המתגייסים בשנת 2030 להיות בסדר גודל של חטיבה מלאה. זה לא יחליף את כל המילואים אם המתאר המבצעי יישאר כמו שהוא עכשיו".
עוד הסביר: "אם אני מסתכל על השנתיים הקרובות מהיום שיעבור החוק ועד שנה חצי, ביוני 2027, היעד הוא 8,160. ההערכה שלנו היא שאם התהליך יעבוד היטב, הדבר הזה יוכל להביא עד 35% ללחימה. בציבור הכללי 45% מהגברים מתגייסים ללחימה. בציבור החרדי, בגלל גיל הגיוס המאוחר, מאוד מורכב להגיע ל־35%". לדבריו, זה יביא רק לייצוב תוכניות גיוס החרדים הקיימות ולהקמת שני גדודים של חטיבת חשמונאים החרדית. אלא שלדבריו, "גם כדי להגיע ל־35%, חייבים מודל שמבטיח שהאנשים שמגיעים הם מתאימים להשתבץ כלוחמים", דוגמת קביעת מינימום של בעלי פרופיל מתאים או של מתגייסים עד גיל 23.
היום היה היום ה־45 מאז החלטת בג"ץ שעל הממשלה לדון בהחמרת הסנקציות הקיימות. הממשלה קיימה בסוף הישיבה שלה מראית עין של דיון ללא החלטות, שבו נכחו מעט מאוד שרים. מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בדיון כי המדיניות של הממשלה היא לאשר את חוק הגיוס, "מדובר בתהליך חברתי הדרגתי". משמעות דבריו היא התעלמות מהוראת בג"ץ להוסיף סנקציות. המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר ש"הדיון הזה, שנערך בהשתתפות שישה שרים, הוא המשבר החוקתי. הממשלה מפרה פסק דין של בג"ץ, שהורה לה עד היום לגבש מדיניות לגיוס תלמידי ישיבות שקיבלו צווים".
