פרשנות
בדרך לבחירות, סמוטריץ' מרעיף הטבות במיליארדי שקלים
שר האוצר המדשדש בסקרים פתח בשורת מהלכים בתקווה שיסייעו לו לעבור את אחוז החסימה; מקדם הטבות מס ליישובים בשטחים שתושביהם הם בוחריו הפוטנציאליים וינסה שוב להעביר העלאת הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות; עלות המהלכים: 1.5 מיליארד שקל
השבוע האחרון הדגים יותר מכל עד כמה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עסוק בכלכלת בחירות ובקידום האינטרסים של הבייס שלו. הוא אומנם נחל מפלה זמנית עם ביטול הרחבת הפטור ממע"מ, שמיד רץ לקדם שוב, אך הוא עבר מהר לדאוג לתושבי איו"ש עם הטבות מס בהיקף של 450 מיליון שקל בשנה. במקביל שר האוצר מחזיק כבת ערובה את הצעת החוק למתן הטבות מס דומות לתושבי אשקלון ו־25 יישובי עוטף עזה, שאותה הוא סירב לקדם עד לאישור הכסף להתנחלויות.
הצעת החוק להטבות מס ליישובי השטחים הוגשה על ידי ח"כ צבי סוכות, חבר סיעתו של שר האוצר. לפי ההצעה, יישוב שהוגדר מאוים בידי פיקוד המרכז יהיה זכאי להטבה במס הכנסה — גם אם היישוב בדרגה סוציו־אקונומית גבוהה יחסית. לאורך כל הליך החקיקה הדרגים המקצועיים והמשפטיים באוצר, בכנסת ובמשרד המשפטים התנגדו להצעה. אלה הצביעו על קשיים מהותיים, ובין היתר הועלו שאלות הנוגעות לפגיעה בשוויון, להיעדר שקיפות, לסתירה לתכלית המקורית של החוק ולאי־עמידה בתנאים שנקבעו בפסיקה.
היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שלומית ארליך, הסבירה כי פקודת מס הכנסה מביאה בחשבון שלושה קריטריונים אחידים ושוויוניים, שלהם ניתן משקל שונה, ובהתאם לכך נקבע שיעור ההטבה לכל יישוב. כדי שיישוב יזכה את תושביו בהטבות מס, עליו לעמוד בחמישה תנאים — וחלק מיישובי יו"ש זכאים כבר כיום לפי התנאים הקיימים.
לדברי ארליך, בהצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מוצע כי יישוב מאוים ביו"ש, המדורג ברמת איום 2 עד 5 לפי דירוג פיקוד המרכז, יהיה זכאי ל־100 נקודות — קריטריון חדש, גמיש ודינמי, הנתון לשינויים ביטחוניים. "הוא אינו נקבע על ידי משרד הביטחון לגבי כלל הארץ אלא על ידי פיקוד המרכז לגבי חלק ממנה; הוא אינו חל באופן רוחבי; הוא אינו שקוף; וחוות הדעת במסגרתו מסווגת — דבר החותר תחת ההנחיות שנקבעו בפסיקה", אמרה.
התנגדות של הדרגים המקצועיים באוצר
ארליך חידדה את האבסורד שבהצעת החוק ואמר כי ההטבה תינתן ליישובים ברמת איום 2 עד 5, רק אם אלה מצויים ביהודה ושומרון, "וגם על זה הערנו שיש הבחנה בין רמת איום ביו"ש לבין רמת איום בכל הארץ, כך שיש פה שאלה שמתעוררת ביחס לשוויון". עוד ציינה כי “התכלית שבבסיס הטבות המס – עידוד הגירה חיובית ליישובים – עומדת בסימן שאלה בנוסח המוצע, שכן נציגי הממשלה ציינו כי ביישובי יו"ש ממילא ביקושים גבוהים.
גם לירון נעים, נציגת משרד המשפטים, ציינה כי קיימים קשיים משפטיים מהותיים במודל המוצע, ובהם פגיעה בשוויון והעברת קביעת הקריטריון לגורם צבאי במנגנון שאינו שקוף. נועה שוקרון מאגף התקציבים במשרד האוצר הבהירה כי מדובר בהצעת חוק תקציבית שעלותה 450 מיליון שקל, וכי טרם הוצג מקור תקציבי למימונה. לדבריה, הטבות מס אינן כלי אפקטיבי לעידוד הגירה חיובית.
שקד כסליו, מהלשכה המשפטית של משרד האוצר, אמרה כי לא ברורה ההצדקה לייחד את יו"ש לעומת יישובים מאוימים אחרים בארץ, וכי חוות הדעת הביטחונית אינה גלויה ואינה כוללת קריטריונים רוחביים על כלל הארץ. נוסף על כך, שאלת המקור התקציבי לוטה בערפל. עלות ההצעה נאמדת בכ־450 מיליון שקל, ללא מקור מימון ברור. האם המהלך ימומן באמצעות קיצוץ תקציבי או הגדלת הגירעון?
אך סמוטריץ' לא התרגש ודהר להביא את ההצעה לאישור, בתקווה לתת עוד צ'ופר לקהל הבוחרים שלו. אתמול ההצעה עברה להצבעה בקריאה ראשונה אחרי שאושרה בוועדת הכספים. מנכ"ל מועצת יש"ע, עומר רחמים, שהיה פעיל בקידום החוק בכנסת, שימש בעבר כראש המטה של סמוטריץ'.
אם אין סיפוח דה פקטו — משום שראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ — לפחות, לשיטת סמוטריץ', יקבלו התושבים עוד כסף לארנק. מיד עם סיום ההצבעה, אמר סמוטריץ' כי "אנחנו מתקנים עוול של עשרות שנים. תושבי יו"ש עומדים בגבורה במציאות ביטחונית מורכבת ושומרים על חבלי מולדת שמהווים דה פקטו את רצועת הביטחון של ישראל".
ממשיך ברפורמת החלב
הצעת החוק מיועדת לעבור בקריאה השנייה והשלישית בתוך כמה שבועות, בטרם תתפזר הכנסת לפגרת הפסח בעוד חודש בדיוק, ב־26 במרץ. קידומה המהיר, בתמיכת שר האוצר, מעורר תהיות רבות. גם העיתוי מעורר סימני שאלה: מדוע ועדת הכספים, בעיצומם של דיוני התקציב, מקדישה זמן להצעה זו? התשובה היא כמובן שמדובר בשנת בחירות: לאחר אישור התקציב, ובצל חוסר הוודאות סביב חוק ההשתמטות, סמוטריץ' מבקש לגזור קופון בקרב בוחריו. בינתיים הוא הקפיא את אישור חבילת הטבות המס לאשקלון ול־25 יישובי עוטף עזה. הצעה זאת, שעלותה התקציבית עומד על כ־290 מיליון שקל, נתמכת הן על ידי הדרגים המקצועיים באוצר והן על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת.
לא מן הנמנע כי בסופו של דבר בג"ץ יידרש להכריע בחוקיות של ההטבות ליישובים ספציפיים. אולם מבחינת סמוטריץ', גם פסילה אפשרית עשויה לשרת אותו פוליטית ולהעצים את הזעם בקרב תומכיו כלפי בית המשפט.
במידה דומה, שר האוצר בונה גם על הזעם של ציבור מאוכזבי הרחבת הפטור ממע"מ מהזמנה מקוונת מחו"ל. בצעד חריג ביותר הכנסת ביטלה השבוע את הצו של סמוטריץ' שקבע שרף הפטור ממע"מ יועלה ל־150 דולר, במה שהוגדר כ"מפלה אישית" לשר, שקידם את הצעד הזה באגרסיביות ואף ניסה לגייס את רה"מ בנימין נתניהו למשמעת קואליציונית. אך זה לא עזר — ורק 25 ח"כים תמכו בצו, לעומת 59 שהתנגדו לו, רבים מתוך הליכוד.
סמוטריץ' מיהר לחתום על צו חדש הקובע כי רף הפטור יעמוד על 130 דולר, אך חבריו לקואליציה הבהירו לו כי גם הפעם הם יתנגדו. ח"כ אלי דלל (הליכוד) תקף: "אם הוא סבור שהכנסת תקבל בהכנעה את רמיסתה — הוא טועה". המאבק סביב הפטור ממע"מ מצייר את סמוטריץ' כמי שמנסה להצטייר כמגן הצרכנים מול מונופולים ובעלי עסקים, בתקווה שהציבור ישכח את כישלונו בבלימת עליית יוקר המחיה בשלוש שנות כהונתו.
ובינתיים, שר האוצר ממשיך לקדם את רפורמת החלב השנויה במחלוקת אף היא. אף שמטרות הרפורמה הן לפתוח את שוק החלב ליבוא ולהוזיל את המחירים בארץ, היא סופגת ביקורות קשות, גם הפעם רבים מהן מתוך הליכוד עצמו ובין היתר מצד השרים ניר ברקת ואבי דיכטר. הטענה המרכזית של המתנגדים לרפורמה היא שהפגיעה ברפתנים תהיה דרמטית ואין לקדמה באגרסיביות כפי שמציע החוק — הוזלה של 15% ממחיר המטרה הקבוע כיום בחוק.
עלותה של הרפורמה למדינה היא כמיליארד שקל, שנועדו לרכוש את מכסות החלב מרפתנים שייבחרו לסגור את הרפתות שלהם. מפלה אחת כבר נרשמה בעניין הרפורמה כשהייעוץ המשפטי קבע שיש לפצלה מחוק ההסדרים, וכעת היא נידונה בהליך חקיקה רגיל. אם גם רפורמה זו לא תעבור, סמוטריץ' עשוי להישאר ללא שום הישג משמעותי.
