סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
צ'ט גיפיטי ChatGPT from OpenAI
צ'ט גיפיטי (Photo:aileenchik/Shutterstock)

עקף את אינסטגרם: שיעור השימוש ב-ChatGPT בישראל טיפס ל-88%

כך עולה ממחקר שפרסם איגוד האינטרנט הישראלי, שהצביע על האימוץ הנרחב של כלי AI גנרטיבי בידי הציבור הישראלי. בנוסף ל-ChatGPT גם ג'מיני של גוגל רשם צמיחה מהירה והוא ככלי ה-AI השני הפופולרי בישראל. לפי המחקר, רבע מהציבור אף שוקל להתייעץ ב-AI לפני הבחירות

מחקר חדש חושף את היקף השימוש הנרחב של AI גנרטיבי בישראל, כש- ChatGPT נהנה משיעור אימוץ גבוה יותר משל פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות כמו אינסטגרם. הדו"ח, שנקרא "מגמות דיגיטליות בישראל ב-2026" פורסם על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, ונערך על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה במאי. מהממצאים עולה כי שיעור השימוש ב- ChatGPT עומד כעת על 88% מהציבור הישראלי. מדובר בעלייה של 3% לעומת השנה שעברה, שמציבה את הצ'טבוט של OpenAI מעל לאינסטגרם עם שיעור שימוש של 82%.
רמות האימוץ גבוהות אף יותר בקרב המשתמשים הצעירים (גילי 18 עד 34), ועומדות על 90%, אך גם בקרב ישראלים בגילי 55 ומעלה שיעור האימוץ גבוה ועומד על 82%. עם זאת, המחקר מצא כי אף שיותר אנשים משתמשים בשירות, תדירות השימוש השתנתה. כך, השימוש היומי ב- ChatGPT נפל ב-11% ל-35% מהמשתמשים.
גם המודל המתחרה, ג'מיני של גוגל, רשם צמיחה מהירה ודורג ככלי ה-AI השני הפופולרי ביותר בישראל. שיעור השימוש בג'מיני עלה מ-49% ב-2025 ל-73% השנה. קרוב ל-80% מהמשתמשים הצעירים דיווחו על שימוש קבוע בו. כלי ה-AI של מיקרוסופט, Copilot שמר על יציבות עם שיעור שימוש של 28%, בדומה לשנה שעברה.
המחקר מצא עוד כי לקראת הבחירות המתקרבות, רבע מהציבור הישראלי שוקל או מתכוון להשתמש בכלי ה-AI כעזר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע. עם זאת, ישנה חלוקה סקטוריאלית ברורה במגמה הזו: 39.6% מהמשיבים בחברה הערבית הביעו פתיחות לשימוש ב-AI לקבלת החלטות הנוגעות לבחירות, לעומת 22.2% במגזר היהודי.
ה-AI לא לבד. אפליקציית ההודעות וואטסאפ שמרה על מעמדה כמובילה בנוף הדיגיטלי הישראלי עם שיעור שימוש של 99%, ואחריה יוטיוב עם 98% ופייסבוק עם 90%. מנגד, מספר פלטפורמות חוו שחיקה בשיעור השימוש. כך, טיקטוק אמנם שמרה על שיעור שימוש כולל של 59%, אך חוותה ירידה חדה של 21% בשימוש היומי מ-55% בשנה שעברה ל-34% השנה. בדומה, השימוש ב-X ירד ב-3% בהמשך לירידה בשנים הקודמות. גם שיעור השימוש בטלגרם ובלינקדאין ירד ב-4% בכל אחת.
"הנתונים משקפים עד כמה השירותים הדיגיטליים והרשתות החברתיות הפכו מוטמעים בחברה הישראלית", מסרו עורכי המחקר.