ניתוח
בדרך למפץ בסלולר: מה תעשה רכישת הוט מובייל לשוק התקשורת
פלאפון מציעה לרכוש את הוט מובייל בכ־2 מיליארד שקל, ולחברה הממוזגת יהיו כ־4 מיליון מנויים - מה שיהפוך את פלאפון לחברת הסלולר הגדולה בארץ. הצעת הרכישה עשויה להזניק שורה של שינויים טקטוניים בשוק שנכנס לקיפאון, יותר מעשור אחרי רפורמת כחלון. רשות התחרות תידרש לאשר את העסקה כשתבשיל
אם תאושר העסקה שנחשפה אתמול בכלכליסט, ופלאפון תרכוש את הוט מובייל בכ־2 מיליארד שקל, תהפוך פלאפון לחברת הסלולר הגדולה בישראל מבחינת מספר המנויים. כרגע מדובר במו"מ ראשוני בין הצדדים, ונראה שהדרך להשלמת העסקה עוד ארוכה, בין השאר גם משום שהיא דורשת את אישור רשות התחרות.
בתגובה לדיווח על העסקה האפשרית, עלו מניות הסקטור כולן, ודווקא סלקום רשמה את העלייה החדה ביותר היום: מניית סלקום סיימה את המסחר בזינוק של 5.8%, פרטנר גם היא עלתה משמעותית, ב־5.1%, ובזק רשמה עלייה של 1.6%.
כבר באפריל נחשפה בכלכליסט כוונתו של פטריק דרהי, הבעלים של הוט, למכור את החברה או להכניס משקיע. השווי המוערך של כל הקבוצה הוערך אז ב-2 מיליארד יורו. המשמעות של העסקה המתגבשת של פלאפון והוט מובייל היא שככל הנראה דרהי יסכים למכור את החברה בחלקים.
האתגר הגדול של רשות התחרות
היום החברה הגדולה ביותר היא סלקום עם 3.6 מיליון מנויים, כשלפלאפון ולפרטנר יש כ־2.6 מיליון מנויים כל אחת, ולהוט מובייל יש כשני מיליון מנויים. אם העסקה תצא לפועל, כאמור, מצב זה ישתנה ופלאפון תהפוך לחברת הסלולר הגדולה ביותר מבחינת מספר מנויים – כשהחברה הממוזגת תעבור את רף ה־4 מיליון מנויים.
האתגר של רשות התחרות באישור העסקה לא צפוי להיות פשוט – אחד האתגרים המרכזיים בשוק התקשורת הוא המתח שבין ההשקעה בתשתיות, שמייקרת את העלויות עבור החברות, לבין היכולת להעלות מחיר לצרכן. בשווקים תחרותיים מאוד, הרווח של החברות נמוך יחסית, ומקשה על השקעה בתשתיות מתקדמות ובפרט הדור ה-5, מה שמוביל לפגיעה בצרכן בטווח הארוך. מצד שני, ברגע שהשוק הופך לפחות תחרותי – החברות יכולות להעלות מחירים ולפגוע בצרכנים. המטרה של הרשות היא למצוא את נקודת שיווי המשקל שבה המחיר לא הופך נטל גדול מדי על הצרכנים ובמקביל ניתן לבצע שדרוגים מתאימים בתשתיות.
לפי האנליסטית סבינה לוי מלידר, "בקבוצת הוט בכלל, והוט מובייל בפרט, קיים פוטנציאל להצפת ערך משמעותית, ויש הרבה דברים שאפשר לעשות, כולל שדרוג תשתיות ומערכות, שיפור מערך שירות ושיפור הצעת הערך, מה שיאפשר כמובן גם לשנות את מדיניות התמחור". עם זאת גם היא צופה קושי רב להעביר עסקה שכזו מול הרגולטורים, "וגם אם יתקבלו האישורים המיוחלים, הרי שפלאפון תהיה במוקד הזרקור הציבורי, והדבר יכול להשפיע על הגמישות התמחורית שלה".
מוקדם מדי בשלב זה גם להעריך את ההשפעה על מידת העצמאות של הוט מובייל אם המהלך ייצא לפועל – ייתכן שהמותג שלה יישאר נפרד (כפי שהיה במקרה של גולן טלקום לאחר שהחברה נרכשה על ידי סלקום) אבל ייתכן גם שהלקוחות פשוט יעברו לפלאפון.
ניסיון להעלות מחירים
תחום הסלולר בישראל עבר שינויים קיצוניים: עד הרפורמה של שר התקשורת משה כחלון ב-2012, חשבונות הסלולר בישראל היו מהגבוהים בעולם והגיעו למאות שקלים בחודש. הרפורמה איפשרה לגולן טלקום (שבהמשך נרכשה על ידי סלקום) ולהוט מובייל להציע מחירים נמוכים במיוחד, אבל עמם גם צנחו הרווחים של חברות הסלולר. עקב כך, גם תשתית הסלולר נפגעה – ובשנים האחרונות ישראל הידרדרה למקום ה-66 במהירות רשת הסלולר לפי מדד חברת OOKLA. התחום ממשיך להתאפיין בתחרות גבוהה, כלומר ריבוי שחקנים, דבר שבא לידי ביטוי בסביבת המחיר וגם בהיקף הניודים הגבוה. תחרות עזה במיוחד מאפיינת את הסקטור העסקי.
ב-2012 איפשרה הרפורמה כניסה של מפעילים וירטואליים לשוק הסלולר – כאלו ששוכרים את השימוש ברשת הסלולר מהחברות הגדולות, ומוכרות חבילות לצרכנים (למשל רמי לוי תקשורת). נכון להיום פועלות בישראל רק שלוש רשתות סלולר: רשת פלאפון, רשת סלקום ו-wecom, ורשת PHI של פרטנר והוט מובייל. מלבד החברות האלה פועלים בישראל עוד יותר מ־20 מפעילים וירטואליים. מוקדם עדיין לדעת באיזה מתכונת תפעל הוט מובייל אחרי הרכישה מבחינת הרשת - האם תמשיך להפעיל את רשת הסלולר עם פרטנר או שתעבור לפעול על גבי רשת הסלולר של פלאפון. כך או כך, צפויות להישאר שלוש רשתות סלולר עצמאיות בישראל.
לאחר העשור האבוד שפקד את הסקטור מאז הרפורמות של כחלון וכניסת המתחרים החדשים, החברות הוותיקות חזרו להציג רווחיות ותזרים חיובי, אך הן עדיין מתקשות להציג מוניטיזציה לתשתית המתקדמת. לראיה, המהלך שניסו להוביל חלק מהן בתחילת 2025 להעלאת מחירי חבילות דור 5 לא ממש צלח. החברות החלו לשווק מוצרים חדשים, למשל הגנת סייבר בדור 5 במחיר גבוה או חבילות גלישה משופרות שהצרכן ממילא לא מנצל את רוחב הפס בהן, במטרה להעלות את ההכנסה הממוצעת מלקוח. עם זאת, אף שהמעבר לדור 5 בכל זאת העלה את ההכנסות של חברות התקשורת בשנתיים האחרונות במידת מה, בשנה וחצי האחרונות העלייה הזו קוזזה בגלל הירידה בטיסות לחו"ל עקב המלחמה. חבילות הנדידה נחשבות לרווחיות במיוחד, ולכן הירידה בשימוש בהן פוגעת בתוצאותיהן.
סוגיית ההפרדה המבנית
עוד סוגיה על השולחן היא העובדה שעד סוף השנה צפויים במשרד התקשורת לקבל החלטה בנושא ההפרדה המבנית בבזק וב-HOT. בבזק הדבר ייצור הבחנה בין החברות השונות בקבוצה – כך שתשתיות האינטרנט הקווי של בזק ייכללו בחברה נפרדת מ-yes ומפלאפון. מטרת ההפרדה המבנית – מהלך שהחל בשנות ה-90 – היא להגביל את כוחה של בזק ולאפשר לשחקניות החדשות בשוק להשתלט על נתחים משמעותיים בו. הקושי המשמעותי עבור בזק במהלך הוא בהפרדה בין yes לבזק ולא בהפרת פלאפון. הסיבה היא שהצרכנים מעוניינים בתיאום בין טלוויזיה ואינטרנט יותר מאשר בין סלולר ואינטרנט. כמו כן, ביטול ההפרדה יאפשר לבזק לנצל הפסד צבור של 1.2 מיליארד שקל ל־yes.
העסקה הנוכחית אינה ההכרזה היחידה של בזק השבוע. ביום שני החברה הודיעה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום (לשעבר טמרס טלקום) המפעילה כבל תת ימי, בכחצי מיליארד שקל. גם במקרה זה העסקה כפופה לאישורי משרד התקשורת ורשות התחרות. בישראל יש מספר קטן של כבלים תת ימיים, ההכרחיים לאינטרנט, ואחד מהם בבעלות בזק בינלאומי.
העסקאות הללו באות לאחר חודשים שבהן בזק הייתה בדיונים מול רשות התחרות על שיתוף הפעולה בין yes לפרטנר בתחום הטלוויזיה. רשות התחרות התנגדה לשיתוף הפעולה אך לאחר שינויים במתכונת המקורית, שנתנו לפרטנר חופש פעולה גדול יותר בתחום התכנים, החברות הצליחו לקדם את התוכנית.
