בצורת ההנפקות עומדת להישבר, אבל אחרת: "השוק מעדיף איכות על פני הייפ"
ירידת הסיכון הגיאו-פוליטי, צפי לירידת ריבית והבשלה של השוק צפויה לדחוף עוד ועוד חברות לבורסה. איך יראה גל ההנפקות הנוכחי ולמה בכל זאת חשוב לשים לב?
הנפקות, לפחות בשנתיים האחרונות, הפכו לדבר נדיר יחסית בשוק ההון הישראלי. הריבית שנותרה גבוהה, חוסר הוודאות וסיכונים נוספים שמרו את המשקיעים מחוץ לבורסה. אלא שבחודשים האחרונים המגמה מתחילה להשתנות: חברות יוצאות להנפקות וגיוס הון מהציבור, אחרות בוחנות ונערכות למהלך תוך שהן צמודות לתנודות בשוק ולכולן ברור שאנחנו לקראת גל הנפקות משמעותי וגדול, שצפוי להימשך גם לתוך השנה הבאה.
"אנחנו רואים התעוררות מחודשת בשוק ההנפקות, והגורמים לכך מגוונים. בראש ובראשונה, התחזיות להפחתות ריבית בארה"ב מחזירות את התיאבון של השוק לגיוסי הון", מסבירה טלי שם טוב, מנכ"לית חברת הטכנולוגיה CodeValue. "כאשר סביבת המימון הופכת זולה יותר, זה מקל משמעותית על חברות שנמצאות בשלב צמיחה. במקביל, יש מדיניות גלובלית תומכת בטכנולוגיה, במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ואנרגיה ירוקה – מה שיוצר תמריץ כפול גם מצד המשקיעים וגם מצד החברות. מעבר לכך, הדרישות מצד שוק ההון השתנו. היום יש דגש על חברות עם הכנסות משמעותיות, רווחיות וצמיחה – כך שהאיכות של החברות שיוצאות לשוק גבוהה יותר. גם מבחינה גיאופוליטית, הירידה באי ודאות בעולם תורמת לחזרה של שחקנים מוסדיים שמחפשים חשיפה לחברות טכנולוגיה חזקות.
עו"ד אמיר עסלי, שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ש. הורוביץ ושות' מצביע על תהליך נוסף. "לאחר שנתיים של יובש בשוק ההנפקות, נוצר מאגר של חברות בשלות שדחו את כניסתן לבורסה וכעת בוחנות מחדש את האפשרות. בין חברות אלו ניתן למצוא גם חברות שזכו להשקעת Pre-IPO בעבר, הכוללת התחייבות לעשות את מירב המאמצים להשלים הנפקה תוך שנים ספורות. בנוסף, בעקבות סיום המלחמה עם איראן והשיפור במצב הגיאופוליטי, השוק כבר מתמחר "שלום אזורי" ודוחף את המדדים לשיאים חדשים (כולל אל מול העולם). תשואות האג"ח ירדו, השקל התחזק בצורה משמעותית וסקטורים כגון נדל"ן, ספקיות מוצרי בניה ותיירות מקבלים רוח גבית".
רו"ח גיא פרמינגר, שותף בכיר וראש מגזר הטכנולוגיה ב-PwC Israel מזכיר כי "בשוק המקומי קיימת הפרדה בין הנפקת אקוויטי לבין גיוסי אג"ח, כאשר שוק האג"ח הישראלי נחשב לאחד השווקים המתקדמים בעולם, ומתפקד באופן רציף גם בתקופות יציבות יחסית ועל אחת כמה וכמה תחת מתחים ביטחוניים. בשנים האחרונות נרשמה מגמה של גיוסי אג"ח בהיקף של כ-100 מיליארד שקל לשנה, גם כאשר שיעור הריבית נותר גבוה באופן רשמי. הגורם המרכזי שמאותת לפתיחת חלון הזדמנויות להנפקות - ציפייה לירידה בריבית לצד עלייה בשווי חברות".
"לא קפיצה רגעית"
לדברי פרמינגר, גל ההנפקות הנוכחי לא צפוי להיות מהיר וקצר אלא ממושך והדרגתי. "הנפקה אינה תהליך מיידי אלא מדובר בפרוצדורה ארוכה של חצי שנה עד שנה מרגע קבלת ההחלטה. לכן אנחנו צפויים לראות את תחילתו של הגל כבר ב־2025, אבל עיקרו יתרחש ב־2026, במיוחד כשהורדות הריבית תהיינה הדרגתיות ולא חדות. גם בארה"ב, הרבעון השלישי או הרביעי של 2025 עשוי להיות נקודת הפתיחה. מדובר במגמה עמוקה, לא במשהו קצר וחולף יש שינויים מבניים בכלכלה העולמית, כולל התחזקות מהפכת ה-AI, עלייה בשווי נכסים ואינפלציה מתמשכת. כל אלו משנים את כללי המשחק, את התפיסות המוסכמות של העבר ומשפיעים על תנודות גלובליות".
גם שם טוב שותפה להערכה זו. "אני לא חושבת שמדובר בקפיצה רגעית. זה תהליך שמתחיל כעת, אבל יש לו בסיס להמשך גם לתוך 2026. חברות מתכוננות היטב, בודקות את עיתוי ההנפקה ומבצעות מהלכים מקדימים כמו גיוסי ביניים, בניית תשתיות רגולטוריות ויצירת שיתופי פעולה. זה שוק חכם ומחושב יותר מבעבר. אנחנו נראה את הפירות של המגמה הזו לאורך זמן, במיוחד ככל שהריביות ירדו בפועל ותנאי השוק ימשיכו להתייצב. להערכתי מדובר בגל שילווה אותנו לפחות בשנתיים הקרובות.
עסלי מפנה בהקשר זה את הזרקור למגמה מעניינת שאפיינה את ההנפקות בשנתיים האחרונות. "עד כה הושלמו יותר הנפקות מבחינת מספר והיקף גיוס מאשר בשנים 2023 ו-2024 יחד, מה שמצביע על התעוררות משמעותית. מאידך, בחינה מעמיקה של ההנפקות שהושלמו מגלה כי חלק משמעותי מהעסקאות נסגרות בשוויים נמוכים מהמצופה, לעיתים אף מתחת להון העצמי.
אני מעריך שנראה המשך פעילות ערה גם ב- 2026, אך במתכונת סלקטיבית יותר, עם דגש על חברות איכותיות ובשלות. המשך המגמה לתוך 2026 תלוי במספר גורמים כמו המצב הגיאו-פוליטי, הצלחות ההנפקות הראשוניות, מדיניות הריבית ועוד".
"הזדמנות חד פעמית לצמיחה מואצת"
גל ההנפקות המתוכנן הוא ללא ספק זריקת מרץ לשוק, בפרט לאחר שנתיים יבשות למדי. אלא שבאותה נשימה הוא בא עם השלכות גדולות עבור חברות שמבצעות את התהליך הכולל חובת דיווח, פיקוח הדוק יותר, זינוק בהיקפי הפעילות ועוד.
"ההנפקה היא הזדמנות חד-פעמית לצמיחה מואצת, זוהי קפיצה של כמה מדרגות בפעילות העסקית", אומר פרמינגר. " אי אפשר להתעלם ממשמעות המוניטין של תהליך הנפקה עבור חברה שהופכת לציבורית ונהנית מיתרון מובנה על פני חברה פרטית. בזכות שקיפות וייצוגיות, חברה ציבורית יכולה לזכות באמון רחב יותר מצד שותפים, משקיעים ומלווים".
שם טוב מסבירה כי "החשיפה הציבורית גם מחזקת את המותג ותורמת ליצירת הזדמנויות עסקיות חדשות אך גם השפעות מתנודות השוק וגם ביקורת מצד הציבור והתקשורת. לכן חשוב מאוד שחברה תבצע תהליך הנפקה כשהיא ערוכה ברמה תפעולית, פיננסית ותדמיתית. חשוב גם לזכור שגל ההנפקות שאנחנו רואים בפתח הוא לא רק פיצוי על תקופה ארוכה של בצורת, אלא התחלה של עידן חדש. חברות מתוחכמות יותר, משקיעים זהירים יותר, ואנחנו נמצאים שוק שמעדיף איכות על פני הייפ. מי שתדע לבנות מהלך נכון תוכל ליהנות מההזדמנות הזו באופן משמעותי".
עסלי מוסיף כי לקראת הנפקות בתקופה הנוכחית "נדרשת חשיבה אסטרטגית מחודשת. בהיבט התמחור, חברות יידרשו לגמישות רבה יותר בציפיות השווי. חברות שיאמצו גישה פרגמטית, כולל הנפקה בהיקף מצומצם מהמתוכנן כאסטרטגיית כניסה לשוק, יגדילו את סיכויי ההצלחה. בהיבט מבנה ההנפקה - ראוי לבחון אסטרטגיית הנפקה דו-שלבית של 'אג"ח תחילה' המאפשרת לחברות להיכנס לשוק באופן הדרגתי ולבנות אמון בקרב המשקיעים, או למשל הנפקה משולבת הכוללת חוב והון. כמו כן חשוב לזכור את ההיבט הרגולטורי. רשות ניירות ערך מיישמת מדיניות החמרה באמצעי האכיפה והטילה לאחרונה עיצומים תקדימיים. חברות חייבות להקפיד על גילוי מלא ומדויק, החל מטיוטת התשקיף הראשונה".
