ניתוח
סכסוך בין משרדי האוצר והאנרגיה עלול להיגמר במחסור בדלק
משק הדלקים זקוק להשקעה של 10-5 מיליארד שקל בתשתיות. הוויכוח בין משרד האנרגיה למשרד אוצר הוא, כמו תמיד, על מי תגולגל העלות, בין השאר כי שר האנרגיה מפחד שיהיה "מס תשתיות" על שמו, וכנראה בגלל שהוא גם מתנגד לפינוי בתי הזיקוק מחיפה. הסכנה: חוק משק הדלקים שמסדיר את הנושא פשוט ייפלט מחוק ההסדרים
לא משנה מה שמעתם על רכבים חשמליים ואנרגיות מתחדשות, בעשורים הקרובים ישראל עדיין זקוקה לדלקים באופן מסיבי. לפי תחזית של חברת הייעוץ TASC, הביקוש לגפ"מ (גז פחמימני מעובה, גם גז בישול) צפוי להישאר פחות או יותר קבוע עד ל־2050, על רמה של כ־600 אלף טונות בשנה. הביקוש לסולר, המשמש לאוטובוסים ומשאיות, צפוי לעלות בשנים הקרובות ל־4.1 מיליון טונות בשנה, ולהישאר על רמה של מעל 3 מיליון טונות גם ב־2050. הביקוש לדלק סילוני, המשמש מטוסים, צפוי לגדול עד ל־2.4 מיליון טונות ב־2050. והביקוש לבנזין, המשמש לרכבים, אומנם עשוי כמעט להיעלם בשנות ה־50 של המאה, אך עד אז יש לנו כרבע מאה.
הבעיה היא שהצרכים והמציאות אינם נפגשים. ישראל מתמודדת כבר היום עם תשתיות שחוקות לאספקת הדלקים הללו. לשם ההמחשה, בשוק הגפ"מ, כבר היום ישראל מתבססת על כ־40% יבוא, ומלאי הגפ"מ בישראל הוא דל למדי. בממשלה יש האומרים שאילו מתקפת עם כלביא היתה מתרחשת בחורף – תקופה שבה יש ביקוש גבוה יותר לגפ"מ – היה מורגש מחסור בו. המלאי המוערך של גפ"מ בישראל עומד על כ־40-30 אלף טונות (מתקן אחסון קצא"א באשקלון, ועוד בבתי הזיקוק בחיפה), בעוד הצריכה החודשית הממוצעת מגיעה לכ־48 אלף טונות, ובחודשי החורף ליותר מ־70 אלף טונות.
אבל ההתמודדות הזו צפויה להפוך מבעיה של מקרי קצה לבעיה יומיומית ברגע שהממשלה תיישם את ההחלטה החשובה לפינוי בתי הזיקוק מחיפה. אחרי פינוים, ישראל תתבסס בצורה ניכרת (כ־50%) על תזקיקי דלק מיובאים. כך שמשק הדלקים בישראל זקוק כעת להשקעה מסיבית מצטברת של מיליארדי שקלים בתשתיות דלקים (בהחלטת ממשלה בחוק ההסדרים, ההשקעה הוערכה בסכום של 10-5 מיליארד שקל). על כך מסכימים השחקנים השונים בענף האנרגיה, והחלטת הממשלה על פינוי בתי הזיקוק קבעה שורה של מתקני תשתית שיש להקים כתנאי לפינוי. הוויכוחים, כמו תמיד, צצים כשמגיעים לשאלה מי ישלם, מתי וכמה.
לפני הוויכוחים כדאי למפות את סוגי התשתיות שיש להקים. את התשתיות ניתן לחלק לשלושה סוגים: הראשון הוא תשתיות פריקה והולכה של דלקים. בקטגוריה זו על המדינה לבנות מחדש את המקשר הימי (הנקודה שבה הנפט עובר מהמכלית אל התשתית התת־ימית שמובילה אותו ליבשה) לבתי הזיקוק באשדוד בתוך שנתיים. כמו כן, יש תכנון לבנות מקשר ימי להעברת גפ"מ מחופי עכו לאזור צומת יבור. ומעבר לכך, יש להקים נמל תזקיקים חדש במפרץ חיפה שיחליף את מסוף התזקיקים הישן.
סוג התשתיות השני הוא אחסון לשגרה. המתקן המרכזי בהקשר הזה הוא מתקן יבור, שיוכל לקלוט 20 אלף טונות גפ"מ. החלטת הממשלה כוללת מתקני אחסון נוספים לגפ"מ, אך הם במחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר. הסוג השלישי הוא מתקני אחסון שניתן לראותם כמיועדים בעיקר לחירום. המתקן הבולט הוא אחסון לדלקים (ללא גפ"מ) בהיקף של 550 אלף טונות בצפון. לגבי מתקן זה, יש ככל הנראה הבנה באוצר שהוא ימומן מתקציב המדינה, ולכן ניתן להתעלם ממנו בשלב זה.
צעד שימנע תחרות
נניח לרגע ששר האנרגיה אלי כהן ומשרדו השלימו באמת עם העובדה שיש ליישם את החלטת הממשלה לפינוי בזן, וכי המסרים שלו בנוגע להעברת מתקני בזן לאשדוד (הצעה שאין לה היתכנות ריאלית — ש"ט) אינם אלא טקטיקת מו"מ. אם כך, הרי שגם משרד האנרגיה וגם משרד האוצר מבינים שיש להקים את המתקנים הללו, וכדאי לעשות זאת כמה שיותר מהר. ואז עולה השאלה איך לממנם. באוצר סבורים שהדרך הנכונה היא באמצעות הטלת העלויות על כלל צרכני הדלקים במשק. ההיגיון של האוצר הוא כדלהלן: אם ניתן למקימי התשתית החדשה לגבות מהצרכנים כמה שהם רוצים (או אפילו בפיקוח מחירים — ש"ט), הם יצטרכו להעמיס את עלויות ההון של הקמת התשתיות על הצרכנים. זה יביא לכך שגם הגפ"מ שנמצא בתשתיות הישנות יתייקר, ולא תיווצר תחרות בין מתקני האחסון.
לכן, ההצעה של האוצר היא להקים מועצה לקביעת דמי תשתית במשק הדלק. המועצה תעריך מה העלויות למקימי ומפעילי מתקני התשתית החדשים, עלויות אלו יחולקו בין כלל צרכני הגפ"מ וייקראו "דמי תשתית". האוצר מעריך שהשינוי הזה יביא לעליית מחיר של 1% בלבד בעלויות הדלק, ויש להודות שהנחה זו נראית אופטימית במיוחד (וכנראה מבוססת על שיעורי ריבית יורדים, היעדר ירידה מהירה בצריכת הדלקים, התפתחות של תחרות ועוד).
כהן מתנגד בחריפות לצעד זה, ומכנה אותו בכל הזדמנות "מס התשתית". מבחינת כהן, יש לממן את הקמת המתקנים באמצעות תקציב המדינה. בתגובותיו לכלכליסט אמר כהן כי ניתן למצוא מקורות תקציביים מפינוי מתקני בזן, או ממכירת קרקעות של אחת מחברות האנרגיה הממשלתיות. התגובות מובנות על רקע פוליטי והחשש שה"מס" יהיה על שמו, אבל מבחינה מאקרו־כלכלית אין בהן ממש: גם מימון המתקנים מהתקציב הוא בסופו של דבר מימון מכספי ציבור. אבל מעבר לכך, דווקא בנוגע לשימוש בדלקים, יש היגיון רב להטיל את עלות התשתיות רק על מי שמשתמש בהן. זאת מכיוון שניתן להימנע במידה זו או אחרת מהשימוש בדלקים הללו (ניתן לעבור לכיריים חשמליים, למשל) ויש לשימוש בהם נזקים סביבתיים וחברתיים. ויתרה מזו, הטלת דמי התשתית על הצרכנים עשויה להאיץ את המעבר לחלופות נקיות יותר, וזו תוצאה ראויה.
הנקודה היא שחלק מהמתקנים צריכים לקום ממש עכשיו (המכרז על המתקן ביבור פורסם כבר בדצמבר 2025), ומשרד האנרגיה לא דרש באמת מקורות תקציביים להקמתם. ומצד שני, ההיסטוריה מראה שהאוצר מתקשה מאוד להשקיע בתשתיות ממקורות תקציביים. ולכן, מצופה שכהן יתיישר לטובת מודל דמי התשתית, והאוצר אולי יצטרך להחליש מעט את אחיזתו באותה מועצת דמי תשתית עתידית, שכן סביר שחלק מההתנגדות של כהן קשורה לכך שמינהל הדלק והגז, שמנהל את שוק הדלקים כיום, מורכב רק מאנשי המשרד, ואילו המועצה צפויה להפוך את האוצר לשותף שווה לו.
מתקבל הרושם שמאחורי ההתנגדות של כהן למודל דמי התשתית יש התנגדות לפינוי בתי הזיקוק בחיפה. בסביבת כהן דוחים את הטענה הזו באופן חריף ואומרים כי "המס הקרוי בשם דמי תשתית לא נועד לסוגיית בזן" (אף שדמי התשתית מממנים את הקמת המתקנים הדרושים לפינוי בזן). כמו כן, בסביבת השר מוסיפים כי "שווי הקרקע שתתפנה בצפון עולה משמעותית על עלויות ההעתקה לדרום". כלומר, כהן שם על השולחן אפשרות של העתקת מתקני בזן לדרום במקום ביטולם. להצעה זו, אומרים רבים, אין היתכנות, ומוסיפים כי יש להבינה כניסיון לדחות את פינוי בזן. במשרד האנרגיה אמרו כי "יש סיכום בין השרים שהדבר יתקדם רק בהסכמה משותפת, ושר האנרגיה חושב שמדובר במס לא מוצדק". המשמעות היא שכעת, כשחוק ההסדרים נמצא בנקודה בעייתית ואפשר להניח שהוא ידולל, חוק משק הדלק נמצא בסכנה. הוא יהיה מהראשונים לצאת מחוק ההסדרים – מכיוון שהוא עוסק בעתיד, וממשלות בכלל, וזו בפרט, מתקשות לראות מעבר לטווח הקצר.
תגובת שר האנרגיה אלי כהן: "ראשית, אין סכסוך פוליטי. שנית, האוצר לא הציג עבודה מקצועית ל'מס דמי התשתית', ובלי עבודה כזו לא ניתן לקדם את המהלך. שלישית, אני תומך בפינוי בז"ן והעתקתו דרומה, מדובר בתכנית ריאלית שמקודמת במשרדי. רביעית, אין צורך ב'דמי תשתית', ניתן לממן את הקמת מתקני התשתית מהכנסות שיבואו ממכירת הקרקעות בצפון. חמישית, מכיוון שבז"ן יועתק דרומה לא צפוי מחסור בדלקים".
