פינוי בזן מתעכב. האם הפגיעה הישירה במתחם תשנה זאת?
המטחים מאיראן השביתו בסוף השבוע חלק ממתקני בזן, ובליל ראשון נהרגו שלושה עובדי החברה במתקפה נוספת; אתמול הופסק המסחר במניית החברה, בטענה ל"אי בהירות"; בזן מפיקה את רוב הדלקים בישראל לתעשייה ולתחבורה, והמפעלים שלה הם יעד אסטרטגי בולט שנמצא בלב מטרופולין שבו גרים מאות אלפי אזרחים
פגיעה כפולה של טילים ששוגרו מאיראן במתחם בזן בחיפה, הובילה לתוצאה הרסנית: בלילה שבין ראשון לשני, טיל שפגע בבית הזיקוק הוביל למותם של שלושה עובדים, ואילו לילה קודם לכן, נפגעו באופן נקודתי קווי צנרת והולכה בין המתקנים במתחם. בעקבות הפגיעה, הושבתה פעילות החברה כליל, ובשלב זה לא ברור מתי תשוב לפעילות.
בתוך כך, המסחר במניית בזן הופסק מאתמול בבוקר בבורסה בתל אביב. הסיבה הרשמית להפסקת המסחר היתה "אי בהירות", ועודכן שהמסחר במניה צפוי לחזור לאחר דיווח החברה. רק אחר הצהריים הותר לפרסום כי בפגיעת הטיל בבתי הזיקוק בחיפה נהרגו שלושה ישראלים. ביום ראשון דיווחה בזן לבורסה בתל אביב כי מטח הטילים האיראניים לאזור חיפה והצפון במהלך סוף השבוע פגע גם בבתי הזיקוק. בזן ציינה בנוסף כי "נכון למועד הדיווח, מתקני הזיקוק ממשיכים לעבוד, בעוד חלק ממתקני ההמשך במתחם הודממו. החברה בוחנת את ההשפעה על פעילותה, את אופן ועיתוי החזרתם לפעילות של מתקני ההמשך האמורים לרבות השלכות הפגיעה על תוצאותיה הכספיות". היום ירדה מנית החברה ב-2.2% במסחר בבורסה.
הפעילות המרכזית של בזן היא זיקוק דלקים למשק המקומי, שהיתה אחראית ליותר מ־90% מה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של החברה ב־2024. בזן רוכשת חביות נפט גולמי והופכת אותן למוצרי דלק שונים כמו בנזין, סולר דלק סילוני וגפ"מ (גז פחמימני מעובה). בזן עצמה אחראית להפקה של רוב מכריע מהדלקים בישראל המשמשים בישראל, גם לתחבורה. ב־2024 למשל הפיקה החברה כ־59% מהסולר לתחבורה במשק המקומי, וייבאה 6% נוספים. ב־2024 וב־2023 החברה הפיקה גם כמחצית מהבנזין (49%) שנצרך בישראל וייבאה 10% נוספים. בזן נחשבת למונופול בכל תוצרי זיקוק נפט: דלק, דלק סילוני, ביטומן וגפ"מ. התחרות המרכזית שלה היא בית הזיקוק באשדוד.
רוב מוצרי החברה נמכרים למשק המקומי, בין השאר לחברות תחנות הדלק הגדולות כמו למשל דלק ישראל, פז (פז רוכשת את עיקר הדלק מבית הזיקוק באשדוד) ודור אלון. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית החברה ייצרה 60% מהסולר לתחבורה שנצרך, וכן 48% מהבנזין. החברה גם ייבאה חלק מהבנזין והסולר שנצרך בישראל. יש לציין כי מתחילת התקיפה של חיל האוויר באיראן ביום שישי לפנות בוקר הצטמצמה התנועה בכבישים, ולכן גם צריכת הדלק לתחבורה פחתה.
הפעילות הנוספת של בזן היא ייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק והכימיה, שהיא הפעילות הפחות משמעותית של החברה מבחינת הכנסות ו־EBITDA. במהלך סוף השבוע ובעקבות מתקפות הטילים המרובות מאיראן ותימן הודממו חלק ממתקנים אלו של החברה, אך מתקני הזיקוק המשיכו לפעול כרגיל. החברה דיווחה שהיא בוחנת את השלכות הפגיעה על הפעילות ועל התוצאות הכספיות שלה.
בזמן שמניית בית הזיקוק בחיפה הפסיקה להיסחר – מניית המתחרה בז"א (בית זיקוק אשדוד) עלתה ב־4% במסחר בתל אביב. נתח השוק של בז"א בשוק התזקיקים בישראל הוא בין 35%–40%. בימים אלה בית הזיקוק נמצא במעין תקופת רענון – שהיא תחזוקה זמנית. לכן לבז"א יש כיום מאגרי דלקים שצפויים להספיק לזמן הקרוב.
יעד אסטרטגי בולט במשך שנים
לאורך שנים, ברור גם לשלטונות בישראל שבעתות מלחמה ישאפו ארגוני טרור או צבאות אויב לפגוע במתקן, אשר מהווה יעד אסטרטגי בולט, ולא בכדי. פגיעה בתשתיות נפט משבשת את ייצור האנרגיה, התחבורה, התעשייה ושרשראות האספקה כולן. צבאות, מטבע הדברים, תלויים במידה מכרעת בדלקים שונים, ולכן פגיעה במתקני נפט בעת מלחמה יכולה לפגוע באופן קשה ביכולת התמרון והלחימה.
בזמן שבבזן טוענים כי למתקן חשיבות אסטרטגית דווקא בזמן מלחמה, הממשלה מקדמת מעבר ליבוא ואחסון דלקים מזוקקים במתקנים יעודיים ומבוזרים ברחבי הארץ
מתחם בזן, חברת הנפט הגדולה בישראל, ממוקם בלב מטרופולין בו מתגוררים מאות אלפי אזרחים. מפעל ענק של מעל 2,000 דונם בלב אוכלוסייה, חולש על כ־60% מכושר הזיקוק של מדינת ישראל. לאור הסיכונים הכבירים ובשל זיהום האוויר הכבד לו היה אחראי המתקן לאורך שנים, נאבקים תושבי האזור ופעילי סביבה בכדי לפנותו מהאזור. הרכבת הזו יצאה לדרך לפני שנים בודדות, כשהממשלה סימנה את סוף העשור כסוף עידן בזן במפרץ חיפה, אולם כלל לא בטוח בשלב זה עד כמה תצליח התוכנית לעמוד בלוח הזמנים, או בטווח קרוב אליו.
בזמן שבבזן טוענים כי למתקן חשיבות אסטרטגית דווקא בזמן מלחמה, התוכנית אותה מקדמת הממשלה היא לשנות תפיסה, ולעבור מזיקוק בישראל של נפט מיובא (שכן לישראל אין מאגרי נפט משלה), ליבוא ואחסון דלקים מזוקקים במתקנים יעודיים ומבוזרים ברחבי הארץ, חלקם תת־קרקעיים וחלקם עיליים. בעת פגיעה באחד ממכלי האחסון, בניגוד לפגיעה בבית זיקוק, הסבירות לשיתוק של כושר ייצור יורדת - שכן פגיעה בבית זיקוק יכולה להוביל להשבתה טורית של מתקנים. החלופה הזו מקודמת בשנים האחרונות, במטרה לייצר אופק חדש למפרץ, תוך הקמת כ־100 אלף יחידות דיור ופארק מטרופוליני ענק.
פינוי בזן עוד רחוק
מנכ״ל ארגון הסביבה מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, הזכיר בתחילת השבוע כי ארגוני הסביבה מתריעים כבר שנים ששיקולים כלכליים לא יכולים לגבור על ביטחון הציבור, וכי יש לפנות באופן מיידי את מתחם בזן, המהווה ״יעד אסטרטגי לכל דבר״. לדבריו, "האסון הבא הוא לא אפשרות תאורטית, אלא עניין של זמן. בזן חייב להתפנות עכשיו, לפני שנצטרך להסביר למה לא עשינו את המובן מאליו. הממשלה, רשויות התכנון והרשויות המקומיות חייבות להאיץ את הפינוי לפני האסון הבא”.
2 צפייה בגלריה
אסף אלמגור, מנכ"ל בזן. המתחם הוא יעד מרכזי עבור איראן, הן בשל הפגיעה במשק הדלק והן בשל הקרבה לאזרחים
(צילום: אוראל כהן)
אלא שפינוי בזן עשוי לערוך עוד זמן רב. היעד שסימנה ממשלת נתניהו עצמה להשלמת הפינוי - שנת 2029, כבר עומד בסימן דחייה. מדו"ח המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה, כפי שפורסם בחודש מרץ, עולה כי תאריך היעד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית נדחה בשנה, לסוף שנת 2030. לפי הדו"ח, כ־35% מהמשימות שהיו אמורות להתבצע במסגרת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה התעכבו, וגרמו לדחיית לוח הזמנים.
צווארי הבקבוק העיקריים כעת הם הקמת אתר אחסון תזקיקים בצפון, הקמת אתר אחסון גפ"מ בצפון, והקמת מקשר ימי ליבוא גפ"מ בצפון. אולם בפני המינהלת עוד תהליכים נוספים ומורכבים, בהם מו״מ עם הנהלת בזן על הפסקת פעילותו של המתקן. במשרדי הממשלה ובמשק סקפטיים לגבי היכולת לעמוד גם בלוחות הזמנים שהוצגו לציבור עד היום, ובמשרד האנרגיה אף הצהירו לאחרונה כי מדובר ב״לוחות זמנים תיאורטיים בלבד״.
ההתרחשויות בבזן השבוע, הזכירו ללא מעט תושבים אירוע שיכול היה להסתיים לגמרי אחרת: המאבק (שצלח) לפינוי מכל האמוניה בחיפה. במשך 30 שנה, עמד בלב המפרץ מכל אמונה מסוכן כפצצה מתקתקת. 12 אלף טונות אמוניה אוכסנו במשקל לא ממוגן, שאף היה מושא לאיומיו של חסן נסראללה לאורך השנים. התעשיינים העדיפו לא להקים מפעל לייצור אמוניה ולהמשיך לתחזק את המיכל, למרות הסיכון הגדול.
לבקשת עיריית חיפה לפנות את המכל, צורף דו"ח רחב היקף מטעם ועדה של מומחים מקצועיים, שמעיון בו עלתה תמונה מדאיגה של "סיכון ממשי להתרחשותו של אסון מחריד בממדיו, עם כמויות אדירות של נפגעים ואף הרוגים". לבסוף, בשל המאבק הציבורי והחלטת בית המשפט בשנת 2017 כי על חברת חיפה כימיקלים לרוקן את מכל האמוניה, המכל אכן רוקן ופונה מחיפה בתוך עשרה ימים. בממשלה אמרו דאז כי מכל האמוניה והסכנות הקשורות בו לא יאיימו יותר על תושבי חיפה והקריות, וצדקו. ״איזה מזל שכבר אין שם אמוניה״, סיכם אתמול גורם בממשלה.
