סגור
מטבח של מסעדה ווק אוכל תאילנדי טבח שף
(ארכיון) (צילום: זאפ רסט)

פיקוח עצמי - ובלי שטח מינימלי למטבח: רפורמת הרישוי בעסקי מזון נכנסת לתוקף

הרפורמה מעבירה את האחריות התברואתית ממשרד הבריאות לבעלי העסקים; בין השאר היא מבטלת דרישות נוספות כמו שטח מינימלי לחדרי אוכל ולמזנונים, וחובת חדרי הלבשה נפרדים לעובדים

רפורמת הרישוי בעסקי מזון, שיזם משרד הבריאות לפני שנה וחצי על מסעדות ובתי אוכל, נכנסת לתוקף. שר הבריאות, חיים כץ, חתם על תקנות הרפורמה והיא תיכנס לתוקף באופן מיידי. במסגרת הרפורמה יורדו חסמי כניסה לענף המסעדנות, האחריות תעבור ממשרד הבריאות לבעלי העסקים, כאשר השאיפה היא שההקלות הרגולטוריות יובילו לפתיחה של יותר עסקי מזון.
הרפורמה מתייחסת למסעדות, בתי קפה, אולמות אירועים וחדרי אוכל בבתי מלון, והיא נוגעת לרישוי לאותם עסקים. במסגרת הרפורמה החדשה מסעדות ובתי קפה יפקחו על עצמם, כלומר, משרד הבריאות עובר מרגולציה המנהלת מבנים, לרגולציה המנהלת סיכונים ומעביר את האחריות לבתי העסק כאשר הפיקוח של המשרד יהיה בדיעבד.
הרפורמה מתייחסת לכ-23,500 בתי אוכל בישראל, שוק שמשרד הבריאות מעריך כי הוא מגלגל יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה. משרד הבריאות מעריך כי הרפורמה תתורגם לחיסכון של מיליארדי שקל לאורך השנים הקרובות, בין היתר כתוצאה מצמצום השטחים הנדרשים בעסק, מהלך שיוביל להפחתת עלויות הבינוי, הקטנת עלויות שכירות וארנונה וניצול יעיל יותר של שטחי העסק.
הרפורמה תקל אמנם על יזמים ועסקים קטנים, בכך שהיא תצמצם דרישות תשתית יקרות ותאפשר לעסקי אוכל להיפתח במבנים קטנים יותר, וכך תתאפשר פתיחה גדולה יותר של עסקים קטנים בתחום. משרד הבריאות הסכים להוריד חסמים רגולטוריים, אך זאת בתמורה לכך שהאחריות תעבור ממשרד הבריאות לבעלי העסקים, שיצטרכו לנהל את הסיכונים ולהיות אחראים להם. המשרד יפקח על התברואה בעסקים, בניסיון למנוע פגיעה בבריאות הציבור, ולשם כך נקבעה רגולציה הנוגעת לתשתיות, בינוי ותפעול בתי האוכל.
"מטרת התיקונים לאפשר גמישות רגולטורית תוך התמקדות בהוספת חלופות ובשים לב להתפתחויות טכנולוגיות, כך שיקלו על פעילותם של בתי העסק", נמסר ממשרד הבריאות.
כך לדוגמה תכלול הרפורמה ביטול חובת שטח מינימלי לחדרי אוכל והקטנת השטח המינימלי למטבח, ביטול חובת שטח מינימלי למזנונים שמוכרים מזון מוכן (מהלך שיביא על פי המשרד לקטגוריה חדשה של 'מסעדנות זעירה'), צמצום הדרישה להחזיק מחסן רק למקרים שבהם קיים צורך תפעולי ממשי ומתן חלופה לאחסון בעסק, הגדלת המרחק המותר בין המחסן למטבח, ביטול חובת הגובה המינימלי בחלל העסק, ביטול הדרישה לחדרי הלבשה נפרדים לעובדים, אפשרות לשימוש בתאי שירותים מחוץ לעסק, צמצום חובות השילוט והקטנת מרחקי המעבר המזעריים בתוך העסק ועוד.
רפורמת התמרוקים, שגם אותה יזם משרד הבריאות, העבירה גם היא את האחריות לאיכות המוצר ממשרד הבריאות אל יבואני התמרוקים, תוך שהמשרד מאפשר יבוא קל ומהיר יותר בלי בדיקות ארוכות ומסורבלות של כל מוצר ומוצר. אלא שלא כל היבואנים מוכנים להסתכן בתביעות מצד הציבור על פגיעה בשל שימוש בתמרוק, וחלקם ממשיכים לייבא בשיטה הישנה שכוללת בדיקות מעבדה של המוצרים המיובאים והמתנה לאישור משרד הבריאות לשיווק המוצר.