הנגיד על התחזקות השקל: "זו בשורה טובה - אבל יש מקום לתמוך ביצואנים"
הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית ב־0.25% על רקע התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל וההאטה בפעילות הכלכלית. בריאיון לכלכליסט אמיר ירון דוחה את הביקורת של סמוטריץ', מזהיר כי "אין כאן אופק נטול סיכונים", מסביר מדוע הבנק עדיין חושש מאינפלציה — ורומז כי ייתכן שהמדינה תצטרך לסייע ליצואנים שנפגעים מהשקל
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להוריד את הריבית במשק ב־0.25% לרמה של 3.75%, ריבית הפריים עומדת כעת על 5.25%. ההחלטה להוריד את הריבית אינה מפתיעה והיא תואמת את התחזיות של מרבית האנליסטים. ברקע הורדת הריבית יש להזכיר את התמתנות האינפלציה שעומדת על 1.9%, גם ציפיות האינפלציה לשנה הבאה נמצאות בתוך טווח היעד של הממשלה (אינפלציה שבין 1% ל־3%). הורדה זו מגיעה אחרי שחלפו ארבעה חודשים מאז הורדת הריבית הקודמת בינואר 26'.
מעבר להתמתנות האינפלציה, בבנק המרכזי הושפעו גם מהתחזקות השקל, שהביאה וצפויה להביא להתמתנות האינפלציה. מצד שני, ההתחזקות המהירה מקשה על היצואנים, ועשויה אף לפגוע במגזר ההייטק בישראל. בנוסף לכך, ייתכן שההאטה בפעילות במגזר הנדל"ן, והיעדר סימנים לצמיחה חזקה בהמשך השנה, גרמו לבנק לתעדף את המטרה של דאגה לצמיחת המשק על פני האינפלציה שנראית כעת מרוסנת.
מעבר לכך, ייתכן שהגורם המרכזי שהשפיע על הבנק המרכזי בקבלת ההחלטה להוריד את הריבית, הוא העובדה שמסתמן הסדר בין האמריקאים לבין המשטר האיראני. גם אם ההסדר המסתמן לא מוצא חן בעיני הישראלים, ההסדר צפוי לייצב חזרה את מחירי האנרגיה, ולהביא לכך שאחד מהסיכונים העיקריים לאינפלציה ירד מהשולחן.
"מלחמות ארוכות מובילות להיפר אינפלציה"
הנגיד, נתחיל בפוליטיקה, האם תרצה להגיב לשר האוצר סמוטריץ', הוא אמר שהורדת הריבית של הוועדה המוניטרית היא "מעט מדי ומאוחר מדי".
"אז הוא אמר, מה אני אגיד לכם? אני מזכיר לך שאנחנו שלוש שנים במלחמה שעלתה הרבה מאוד מיליארדי שקלים. מלחמות ארוכות מובילות להיפר־אינפלציה, בפועל אנחנו עם אינפלציה שרוסנה, עם כלכלה שמראה עמידות וחוסן, אמון של השווקים, אבטלה נמוכה. אני חושב שזו הצלחה של המדיניות שלנו, ואני רואה כל הגופים הבינלאומיים אומרים את זה, ואני מציע לכולם לקרוא את הדו"חות שלהם".
מצד אחד, הורדתם ריבית, מצד שני, ההודעה שלכם מנמקת בעיקר למה יש סיכונים לאינפלציה?
"אם זה הרושם שמתקבל, זה סימן שהצלחנו בכתיבת ההודעה. אסביר למה הורדנו, המדיניות המוניטרית מאזנת בין שמירה על האינפלציה בתוך היעד, לבין תמיכה בפעילות הכלכלית. המדיניות שלנו הצליחה, האינפלציה וציפיות האינפלציה במרכז היעד, ועל זה אפשר להוסיף שהשקל התחזק, זה ממתן לנו את שיקול האינפלציה. וזה איפשר לנו להוריד את הריבית כבר עכשיו, ההחלטה מגלמת את עמק השווה בין אינפלציה שיוצבה וכלכלה עמידה בזמן מלחמה לבין סיכוני האינפלציה וקיימים לא מעט סיכונים".
מהם הסיכונים?
"יש סיכונים גיאו־פוליטיים, סיכונים מקומיים, וסיכונים גלובליים. אם מסתכלים על הגרף של המילואים, ורואים מה הצבא מבקש בדרישות התקציב שלו, אז יש כאן מגבלת היצע של עובדים. ויש כאן אלמנט נוסף שלא היה קיים לאורך כל התקופה האחרונה, וזה שהאינפלציה בכל העולם עלתה, וכשזה מתקבע ומתארך, זה עלול להיות מיובא לישראל, ההחלטה שלנו מתכללת את כל הדברים הללו".
אז מה המסר המורכב הזה אומר לגבי העתיד? במרץ חזיתם שריבית בנק ישראל במרץ 27' תעמוד על 3.5%–3.75%?
"לקראת ההחלטה הבאה נעדכן את התחזית, לא נהיה רחוקים מהתחזית שדיברנו עליה במרץ. תוואי הריבית יהיה בצורה מדודה ושקולה, זה יהיה תלוי בהתפתחויות הגיאו־פוליטיות, בהשפעות הפיסקאליות, ובפעילות הכלכלית. עשינו כך עד היום, ונצטרך להמשיך לעשות את זה. הדברים יכולים להשתנות באבחה. אני מונה את כל הסיכונים הללו כדי לתמסר שאין כאן אופק ללא סיכונים, אנחנו לא בתוואי שברור שהוא יורד באופן ודאי".
מה קורה עם התחזקות השקל, מתי והאם תתערבו?
"ההתחזקות של השקל משקפת איזשהו חוסן ועמידות של הכלכלה הישראלית, זו בשורה טובה. השקל החזק מביא ויביא להקלה מסוימת ביוקר המחיה. צריך לזכור שהשקל התחזק לאחר פיחות גדול. השקל מושפע מאירועים גיאו־פוליטיים, מאז מבצע הביפרים השקל בהתחזקות. יש שלושה גורמים להתחזקות השקל, פרמיית הסיכון, והתחזקות הבורסה באמריקה והקשר למוסדיים, והיחלשות הדולר בכל העולם".
ומה עם פער הריביות? זה לא היה גורם מרכזי בהתחזקות השקל.
"פער הריביות ממש לא היווה גורם מרכזי, אם בכלל. אבל עכשיו כשהורדנו את הריבית, וכשתוואי הריביות של הפד ושל הבנק המרכזי האירופי נמצא בעלייה, אז פער הריביות הצטמצם".
ומה לגבי התערבות שלכם? כמו רכישת מט"ח, אחרי שהריבית תהיה נמוכה.
"אני לא מקל ראש בקושי של היצואנים. אנחנו כל הזמן מנטרים איפה אנחנו נמצאים, צריך לזכור שבנק מרכזי לא אמור לשנות כוחות כלכליים בסיסיים. גם ברבעון האחרון ראינו גידול בייצוא. עם זאת, ההתערבות היא כלי בארגז הכלים של הוועדה המוניטרית, ההתערבות היא למצבים נקודתיים וזמניים, כשהאינפלציה מאוד נמוכה, או במצב שיש לך אי תפקוד של השוק. אנחנו לא במצב הזה. התערבנו כשהאינפלציה היתה שלילית, התערבנו כשהיו בעיות בשוק בתחילת המלחמה, אנחנו לא שוללים את ההתערבות עקרונית, אבל אנחנו לא במצב הזה, ההתערבות צריכה להיות בתנאים הנכונים".
אז מה כן צריך לעשות אל מול היצואנים?
"אם אתה שואל אותי, יש מקום לשקול תמיכה תקציבית מאוד מובחנת ליצואנים שסובלים מהשער הנמוך של הדולר, לתת מעין תקופת מעבר, בגלל שאנו רואים בסביבת שער החליפין שינוי שהוא יותר מבני".
כתבת כלכליסט סופי שולמן פרסמה השבוע על פיטורים בהייטק בעקבות שילוב של AI והתחזקות השקל. האם ייתכן שצריך לדאוג כעת יותר מאבטלה והיחלשות קטר המשק מאשר מהאינפלציה?
"יש שינוי מבני שנובע מהבינה המלאכותית, זה שינוי מבני שהוא משפיע מצד אחד על חברות בתחום ה'מוליכים למחצה', וזה מאתגר יותר חברות תוכנה, זה קורה בכל העולם, חברות יצטרכו לעשות את ההתאמות הנכונות. אנחנו עדיין לא רואים אבטלה, יש לנו נתונים נוספים שאנחנו מעבדים, ושאנו לא שמים במצגות. אנחנו לא מסתכלים רק אחורה, אלא גם לצדדים וגם קדימה. ואנחנו מבינים ששער החליפין משפיע, אבל זה משקף שינוי כוחות כלכליים בסיסיים. אנחנו רואים נתונים שמצביעים על התאוששות כמו בכרטיסי האשראי".
"אי־ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון"
הודעת הוועדה המוניטרית המלווה את החלטת הריבית נפתחה דווקא בציון שתי עובדות שלא תומכות בהורדת הריבית. בהחלטה נכתב כי "אי־הוודאות הגיאו־פוליטית והגלובלית עודנה ניכרת" וכי "מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם". בגוף ההודעה נכתב כי "להערכת הוועדה קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה". הסיכונים הם "התפתחויות גיאו־פוליטיות, והשפעותיהן על הפעילות במשק, ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע, והתפתחויות פיסקאליות".
בהמשך ההודעה הבנק מרחיב יותר לגבי "מגבלות ההיצע" הנובעות מהמלחמה, כאשר הכוונה היא בעיקר לכך שיש חיילי מילואים רבים, ויש לא מעט שלא מגיעים לעבודה בגלל סיבות הקשורות למלחמה. בבנק מדגישים כי האבטלה נמוכה וכי שיעור המשרות הפנויות גדל באפריל. כמו כן, גם קצב עליית השכר ממשיך להיות יציב וברמה גבוהה. בנוגע לצד הפיסקלי, בבנק מציינים כי תקבולי המסים הפתיעו לטובה, וכי הם מעל קו המגמה הרב־שנתי, אבל במקביל "קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, ואיתה עלייה בתקרת הגירעון".
עם זאת, הבנק בחר להוריד ריבית, והוא מביא לא מעט נתונים שתומכים בכך, הנתון הראשון הוא כמובן העובדה שהאינפלציה כעת ברמה של 2% וגם הציפיות לשנה קדימה נמצאות שם. הנתון שהוועדה מבליטה באופן מובהק הוא התחזקות השקל. כבר בפתח ההודעה מוזכר כי השקל התחזק ב־8.3% מאז החלטת הריבית האחרונה (שישה שבועות), גם בגוף ההודעה נכתב כי "הייסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה".
מעבר לגורמי האינפלציה, הוועדה גם סוקרת את הפעילות הכלכלית של המשק ורומזת כי הנתונים מלמדים על כך שהמשק זקוק לזריקת עידוד בדמות הורדת ריבית. למרות שהמשק ברבעון הראשון של 2026 - רבעון "שאגת הארי" - הראה ביצועים טובים מאשר הרבעון של "עם כלביא", הרי שעדיין יש פער תוצר של כ־4.5% לעומת המגמה ארוכת הטווח של הצמיחה בישראל.
כמו כן, נרשמה ירידה בסקר המגמות בעסקים. בפרט נרשמה עלייה בשיעור העסקים בכל ענפי המשק שדיווחו על עלייה במגבלות האשראי, נתון המלמד כי הריבית הגבוהה החלה לחנוק את הפעילות הכלכלית במשק. כמו כן, יש ירידה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון השני של השנה (בחודשיים שחלפו מתוך רבעון זה). הוועדה הזכירה גם את הקיפאון בשוק הנדל"ן, שבו כ־85 אלף דירות חדשות עומדות לא מכורות. על אף שבמגזר העסקי ציפו להורדת הריבית, הרי שהתגובות למהלך ביקורתיות למדי, ובמגזר תקפו את הבנק על כך שלא הוריד את הריבית ב־0.5%.
