מדינת הפערים: הכנסות משק בית בעשירון העליון בישראל גבוהות פי 13 מבעשירון התחתון
דו"ח תמונת המצב החברתית לשנת 2026 של מרכז אדוה חושף פערי ענק: 82% מכלל הכנסות משקי הבית מהון מצויות בעשירון העליון, ו-58% במאיון העליון בלבד. ישראל שנייה בין המדינות המפותחות בשיעור מקבלי השכר הנמוך ורביעית מהסוף בגודלו של מעמד הביניים. ויש גם הפתעה: השכירים המזרחיים עברו את האשכנזים בגובה השכר
דו"ח תמונת המצב החברתית 2026 של מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי משרטט תמונה קשה של פערים חברתיים. הכנסות משק בית בעשירון העליון גדולות פי 13 מהכנסות משק בית בעשירון התחתון. שני העשירונים העליונים מרכזים 45% מהכנסות משקי הבית שבראשם שכיר. 82% מכלל הכנסות משקי הבית מהון מצויות בעשירון העליון, ו-58% במאיון העליון בלבד. ישראל שנייה בין המדינות המפותחות בשיעור מקבלי השכר הנמוך ורביעית מהסוף בגודלו של מעמד הביניים. אבל הדו"ח חושף נתון מפתיע: הדור השני של המזרחים משתכר יותר מהדור השני של האשכנזים. את הדו"ח כתבו החוקרות אתי קונור-אטיאס, נוגה דגן-בוזגלו, מירי אנדבלד-סבג ושני בר-און ממן.
על פי עיבוד אדוה לנותני הלמ"ס, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו (משכר, פנסיות, הון וקצבאות) בעשירון העשירי והעליון של משקי הבית שבראשם שכיר, עמדה ב-2023 על 85,218 שקל. סכום זה היה גבוה פי 13.6 מן ההכנסה המקבילה של העשירון התחתון, שעמדה על 6,278 שקלים ופי ארבעה מזו של העשירון החמישי, שעמדה על 21,431 ₪. המחקר בוצע על נתוני 2023, שהם האחרונים שפרסמה הלמ"ס, כך שסביר שמאז המצב התדרדר. שני העשירונים העליונים ריכזו 45% מהכנסות משקי הבית שבראשם שכיר והעשירון העליון לבדו 28% מההכנסות. כלומר קרוב למחצית מהכנסות משקי הבית שבראשם שכיר מרוכזות בשני העשירונים העליונים.
אבל על פי הדו"ח, נתוני רשות המיסים על דיווחי ההכנסות שהחלו להתפרסם בשנה שעברה מבהירים שההשוואה המקובלת של פערי שכר ממוצע בלבד אינה משקפת את הפערים והם גדולים בהרבה. בעשירונים 9-1 מגיעים 77% מההכנסה משכר והיתר בעיקר מפעילות עסקית ומפנסיה. בעשירון העליון חלקו של השכר עמד ב-2025 על 58% ובמאיון העליון הוא יורד ל-29% בלבד וההכנסות מהון מהוות קרוב ל-60% מכלל ההכנסות של המאיון הזה. מבט נוסף: 82% מכלל הכנסות משקי הבית מהון מצויות בעשירון העליון, ו-58% במאיון העליון בלבד.
הביטוח הלאומי נוהג לפרסם את נתוני העוני כאשר בפועל רבות מהמשפחות שמשתכרות מעט מעל קו העוני (50% מההכנסה החציונית) הן עניות. דו"ח אדוה מפרסם נתון נוסף – שעור השכירים המשתכרים שכר נמוך (עד שני שליש מהשכר החציוני) עמד על 23.4% כלומר כמעט רבע מהשכירים בישראל משתכרים שכר נמוך. זה כמעט כפול מממוצע המדינות המפותחות שעומד על 12.7% ומממוצע האיחוד האירופי (13.5%). שיעור המשפחות עם שכר נמוך בישראל הוא השני בין המדינות המפותחות.
עוד דרך למדוד פערים היא גודלו של המעמד הבינוני, שהחשיבות שלו למשק ולהכנסות המדינה גדולה במיוחד (ההגדרה הרווחת שלו היא משקי בית שהכנסתם בין 75% ל־200% מההכנסה החציונית לנפש). רק 54.4% ממשקי הבית בישראל משתייכים למעמד הבינוני, המעמד הנמוך מהווה 33.8% ממשקי הבית והגבוה - 11.9%. היקף מעמד הביניים בישראל נמוך ב-7.6 נקודות אחוז מממוצע המדינות המפותחות שעומד על 62%. ישראל רביעית מהסוף מבין 29 המדינות. רק בארצות הברית, צ'ילה ומקסיקו נרשמו שיעורים נמוכים יותר, כלומר מעמד הביניים קטן במיוחד במדינות עם פערים גדולים. מעמד הביניים הישראלי, מציינים באדוה, גם יכול לעשות הרבה פחות עם הכסף שלו. על פי דוחות ה- OECD, ישראל מדורגת שנייה בגובה רמת המחירים בקרב מדינות הארגון,
"המאבק באי השוויון אינו יכול להידחות ליום שאחרי המלחמה כיוון שהוא אחד הגורמים המעצבים את עומק הפגיעה מהמלחמה ואת יכולת ההתאוששות ממנה", אומרים באדוה. "ישראל ניצבת בפני משבר אזרחי עמוק".
ההיבט המפתיע של ההודעה הוא שחל מהפך במאזן ההכנסות של אשכנזים ומזרחים בישראל. גברים מזרחים דור שני בישראל השתכרו בממוצע ב-2023 - 22,384 שקל, 8% יותר מגברים אשכנזים דור שני, שהשתכרו 20,803. המקום הראשון בין הגברים הוא עדיין של גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989 עם שכר חודשי ממוצע של 23,865 אבל להם היו הרבה יותר שנים לצבור ותק וניסיון.
בקרב הנשים, השכר הגבוה ביותר נרשם בקרב מזרחיות דור שני, עם 12,978שקל ולאחריהן אשכנזיות דור ראשון שעלו עד 1989, עם 12,444 שקל ונשים אשכנזיות דור שני עם 11,302 שקלים. כלומר נשים מזרחיות דור שני משתכרות 15% יותר ממקבילותיהן האשכנזיות.
ב-2022 עוד היו הנתונים הפוכים. גברים אשכנזים (דור ראשון ושני) השתכרו 22,384 שקלים, 8% יותר מגברים מזרחים שהשתכרו 20,803. נשים אשכנזיות השתכרו 11,302 שקלים, 10% יותר מהנשים מזרחיות שהשתכרו 10,240 שקלים. ועדיין קשה לדעת מתי חל המהפך. ב-2023 עברה הלמ"ס ממדידת הכנסות לפי סקר למדידת הכנסות לפני נתונים מנהליים כלומר נתוני השכר עצמם. ממילא יתכן שהמהפך ביחסי השכר בין העדות קרה קודם אבל התגלה בגלל שינוי השיטה.
