לראשונה מינואר: בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז ל-3.75%
ההחלטה תואמת את התחזיות של מרבית האנליסטים. ברקע הורדת הריבית נמצאות התמתנות האינפלציה שעומדת על 1.9%, התחזקות של יותר מ-8% בשקל והקיפאון בשוק הנדל"ן. ההורדה מגיעה ארבעה חודשים אחרי הפחתת הריבית הקודמת
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להוריד את הריבית במשק ברבע אחוז לרמה של 3.75%, ריבית הפריים עומדת כעת על 5.25%. ההחלטה להוריד את הריבית איננה מפתיעה והיא תואמת את התחזיות של מרבית האנליסטים. ברקע הורדת הריבית יש להזכיר את התמתנות האינפלציה שעומדת על 1.9%, גם ציפיות האינפלציה לשנה הבאה נמצאות בתוך טווח היעד של הממשלה (אינפלציה שבין 1% ל-3%). הורדה זו מגיעה אחרי שחלפו ארבעה חודשים מאז הורדת הריבית הקודמת (שהתרחשה בינואר 26).
מעבר להתמתנות האינפלציה, בבנק המרכזי הושפעו גם מהתחזקות השקל, שהביאה וצפויה להביא להתמתנות האינפלציה. מצד שני, ההתחזקות המהירה מקשה על היצואנים, ועשויה אף לפגוע במגזר ההייטק בישראל. בנוסף לכך, ייתכן שההאטה בפעילות במגזר הנדל"ן, והיעדר סימנים לצמיחה חזקה בהמשך השנה, גרמו לבנק לתעדף את המטרה של דאגה לצמיחת המשק על פני האינפלציה שנראית כעת מרוסנת.
מעבר לכך, ייתכן שהגורם המרכזי שהשפיע על הבנק המרכזי בקבלת ההחלטה להוריד את הריבית, הוא העובדה שמסתמן הסדר בין האמריקאים לבין המשטר האיראני. גם אם ההסדר המסתמן לא מוצא חן בעיני הישראלים, ההסדר צפוי לייצב חזרה את מחירי האנרגיה, ולהביא לכך שאחד מהסיכונים העיקריים לאינפלציה ירד מהשולחן.
הודעת הוועדה המוניטרית המלווה את החלטת הריבית נפתחה דווקא בציון שתי עובדות שלא תומכות בהורדת הריבית. בהחלטה נכתב כי"אי הוודאות הגיאופוליטית והגלובלית עודנה ניכרת" וכי "מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עליה חדה בסביבת האינפלציה בעולם". בגוף ההודעה נכתב כי "להערכת הוועדה קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה". הסיכונים הם "התפתחויות גיאופוליטיות, והשפעותיהן על הפעילות במשק, ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע, והתפתחויות פיסקליות".
בהמשך ההודעה הבנק מרחיב יותר לגבי "מגבלות ההיצע" הנובעות מהמלחמה, כאשר הכוונה היא בעיקר לכך שיש חיילי מילואים רבים, ויש לא מעט שלא מגיעים לעבודה בגלל סיבות הקשורות למלחמה. בבנק מדגישים כי האבטלה נמוכה וכי שיעור המשרות הפנויות גדל באפריל. כמו כן, גם קצב עליית השכר ממשיך להיות יציב וברמה גבוהה. בנוגע לצד הפיסקלי, בבנק מציינים כי תקבולי המסים הפתיעו לטובה, וכי הם מעל קו המגמה הרב-שנתי, אבל במקביל "קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הבטחון, ואיתה עלייה בתקרת הגרעון".
מהתחזקות של יותר מ-8% בשקל ועד הקיפאון בשוק הנדל"ן
עם זאת, הבנק בחר להוריד ריבית, והוא מביא לא מעט נתונים שתומכים בכך, הנתון הראשון הוא כמובן העובדה שהאינפלציה כעת ברמה של 2% וגם הציפיות לשנה קדימה נמצאות שם. עם זאת, הנתון שהוועדה מבליטה באופן מובהק הוא התחזקות השקל. כבר בפתח ההודעה מוזכר כי השקל התחזק ב-8.3% מאז החלטת הריבית האחרונה (שישה שבועות!), גם בגוף ההודעה נכתב כי 'התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה'.
מעבר לגורמי האינפלציה, הוועדה גם סוקרת את הפעילות הכלכלית של המשק ורומזת כי הנתונים מלמדים על כך שהמשק זקוק לזריקת עידוד בדמות הורדת ריבית. למרות שהמשק ברבעון הראשון של 2026 -רבעון 'שאגת הארי' - הראה ביצועים טובים מאשר הרבעון של 'עם כלביא', הרי שעדיין יש פער תוצר של כ-4.5% לעומת המגמה ארוכת הטווח של הצמיחה בישראל.
כמו כן, נרשמה ירידה בסקר המגמות בעסקים. בפרט נרשמה עלייה בשיעור העסקים בכל ענפי המשק שדיווחו על עלייה במגבלות האשראי, נתון המלמד כי הריבית הגבוהה החלה לחנוק את הפעילות הכלכלית במשק. כמו כן, יש ירידה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון השני של השנה (בחודשיים שחלפו מתוך רבעון זה, ש"ט). הועדה הזכירה גם את הקיפאון בשוק הנדל"ן, שבו כ-85 אלף דירות חדשות עומדות לא מכורות.
"צעד חיובי, אבל לא מספק, המשק זקוק להפחתה משמעותית יותר"
על אף שבמגזר העסקי ציפו להורדת הריבית, הרי שהתגובות למהלך ביקורתיות למדי, ובמגזר העסקי תוקפים את הבנק על כך שלא הוריד את הריבית בחצי אחוז. כך בהתאחדות התעשיינים מגיבים כי "ההחלטה להוריד ברבע אחוז בלבד, זו החלטה תלושה מהמציאות, המפקירה את ליבת הצמיחה של המשק, בנק ישראל מאבד את האמינות שלו, הוא מתעלם מהאינפלציה, מירידת הסיכון במשק, ומשער החליפין, הועדה המוניטרית חייבת לעבור שינוי מיידי, הדרך היחידה להבטיח זאת זה באמצעות איזון הועדה, למנות את נציגי הציבור החסרים, ואולי אף הרחבה נוספת של הועדה המוניטרית". באופן דומה הגיב רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים "הפחתת הריבית ברבע אחוז היא צעד חיובי, אבל מאוחר מדי ולא מספק, המשק זקוק להפחתה משמעותית יותר".
מנגד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הגיב בצורה ממלכתית יותר ואמר כי "ההחלטה היא צעד אחראי ומידתי שמשדר ודאות ואמון במשק הישראלי… במבט קדימה אני קורא לוועדה המוניטרית לא לעצור כאן, אלא לעצב מתווה ברור של הפחתות ריבית נוספת. מתווה כזה יצמצם את פער הריביות מול העולם, ויפחית את התמריץ לזרמי הון שמזינים את ייסוף היתר של השקל שפוגע ביצואנים".
