דיוני התקציב יחלו השבוע, אבל חוק ההסדרים עדיין תקוע בגלל איומי החרדים
החרדים מאיימים בבחירות אם לא יתקבל "חוק ההשתמטות", אבל הם מעוניינים בחקיקת חוק התקציב על מנת להסדיר את התקציב לישיבות. ההצבעה על פיצול חוק ההסדרים נדחתה ליום שני - ללא אישור התקציב עד סוף מרץ הכנסת תתפזר לבחירות
הקואליציה נערכת לקראת קידום דיוני התקציב, בעוד חוק ההסדרים תקוע במליאת הכנסת בשל איומי החרדים לא להתמוך בו, אם לא יתקבל חוק ההשתמטות. יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) הודיע על פתיחת הדיונים בוועדה ביום שלישי, כאשר על הפרק עומדים שני נושאים מרכזיים: הטלת מס רכוש בשיעור של 1.5% משווי קרקע, וריווח מדרגות מס הכנסה. לסעיף מס הרכוש יש התנגדויות בקואליציה ולא ברור אם הוא יעבור, למרות שיישומו אמור להגדיל הכנסות המדינה בכ-8 מיליארד שקל - כסף שנועד לממן את ריווח מדרגות המס.
הוועדה תדון מחרתיים בפרק בחוק התקציב העוסק בעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה - הקלות במס לעולה יחיד ותושב חוזר ותיק שהפכו לתושבי ישראל בשנת 2026, וכן במיסוי קופות הגמל. ביום רביעי תדון הוועדה בהצעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים בשיעור של 15% על הבנקים הגדולים - מהלך שמיועד להגדיל הכנסות המדינה ממסים בכ-1.7 מיליארד שקל בשנה וצפוי להיות מאושר על ידי הוועדה. העניין הוא שמילביצקי הודיע כי הדיונים בסעיפי חוק התקציב מותנים באישור הפיצולים בחוק ההסדרים במליאת הכנסת - מחר (שני) בערב. כמו כן סמוטריץ' מתנה את אישור חוק התקציב באישור חוק ההסדרים. על כן, בקואליציה רוצים לקדם את שני החוקים ביחד.
ועדת הכנסת אישרה ביום רביעי שעבר את פיצולו של חוק ההסדרים. הודעת הפיצול נדרשת לאישור המליאה, אך ברגע האחרון המליאה ננעלה ביום רביעי בלילה מבלי שאישרה את הפיצולים והעברת סעיפי החוק לוועדות השונות. הסיבה: החרדים הודיעו שלא יתמכו בהודעות הפיצול בשל אי קידומו של "חוק ההשתמטות". כתוצאה מכך, ההצבעות על פיצולו של חוק ההסדרים נדחו למחר (יום שני) בלילה. בתגובה, בוטל בוועדת החוקה דיון שתוכנן להתקיים ביום שלישי הקרוב בהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, שהוגש על ידי קבוצת ח"כים בראשות משה גפני (יהדות התורה).
בקואליציה פועלים לשכנע את דגל התורה וש"ס לתמוך מחר (שני) בלילה במליאת הכנסת על מנת לקדם את הדיונים בחוק ההסדרים ואת הדיונים בוועדת הכספים בחוק התקציב. היום נמשכו הדיונים בין נציג ש"ס, השר לשעבר אריאל אטיאס, ליועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון עו"ד מירי פרנקל שור בעניין "חוק ההשתמטות". פרנקל שור דורשת להכניס שורה של שינויים בנוסח החוק, ובהם: שינוי בהגדרת מיהו חרדי, הפיכת החוק להוראת שעה ל-5 שנים כך שניתן יהיה לבחון את יעילותו ואת העלאת יעדי הגיוס, והחלה מיידית של סנקציות אישיות בגין אי עמידה ביעדים - בעוד החרדים תובעים שהן יופעלו לאחר שנה וחצי עד שנתיים.
כמו כן, פרנקל שור מתנגדת להצעת יו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט (ליכוד) להעניק לשר הביטחון סמכות לדחות את השירות הצבאי לחלק מהמיועדים לגיוס, מאחר שהדבר מייתר לדעתה את מהותו של החוק. מאותה סיבה היא מתנגדת להצעה להעניק לוועדה מייעצת לרמטכ"ל לקבוע מחדש את יעדי הגיוס. בוועדה ישתתפו, לפי הנוסח שהוצע לאחרונה על ידי ביסמוט, קציני צה"ל ונציגי הישיבות. לחרדים הובטח שביום רביעי הקרוב ועדת חוץ וביטחון תדון ותצביע על הנוסח הסופי של החוק. רה"מ בנימין נתניהו אמר ביום חמישי בהופיעו בוועדת חוץ וביטחון שחוק ההשתמטות יחוקק בקרוב בקריאה השנייה והשלישית.
החרדים מבינים שעליהם לתמוך בפיצול חוק ההסדרים, אחרת לא זו בלבד שתתעכב חקיקת "חוק ההשתמטות", אלא שגורלו של חוק התקציב כולו לוט בערפל. אם הכנסת לא תאשר עד ל-31 במרץ 2026 את חוק התקציב בקריאה השנייה והשלישית, הכנסת תתפזר לבחירות שיערכו שלושה חודשים לאחר מכן. החרדים מאיימים בבחירות אם לא יתקבל "חוק ההשתמטות", אבל הם מעוניינים בחקיקת חוק התקציב על מנת להסדיר את התקציב לישיבות. ללא תקציב מאושר ל-2026, המדינה (כמו גם הישיבות) מתנהלות לפי תקציב חודשי של 2025, ומאחר שחלק מתקציב הישיבות לא נמצא בבסיס התקציב, תקציבן החודשי מצטמק מאוד.
בעקבות העיכוב המתמשך בתחילת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2026 בוועדת כספים, ח"כ נעמה לזימי (עבודה) פנתה ליועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בבקשה להבהרות ביחס להפרת חוק-יסוד: משק המדינה והפגיעה ביכולתה של הכנסת לקיים דיונים מהותיים ואפקטיביים בתקציב. לדבריה, "המצב שבו נותרו לכנסת פחות מ-30 ימי עבודה 'נטו' לדיון בתקציב וברפורמות מורכבות, בעוד הדיונים בוועדת הכספים משועבדים למשא ומתן פוליטי, מהווה הפרה בוטה של הוראת חוק היסוד. הממשלה הזאת מפרת חוק סדרתית אך נוכח הרציפות יש לשים גבול ברור - התקציב הפך ללא חוקי. תקציב המדינה הפך לבן ערובה של חוקי השתמטות. בסד זמנים דורסני, לא חוקי ובלתי אפשרי, נמנעת מהכנסת היכולת לבצע את חובתה המקצועית כלפי הציבור. מדובר בפגיעה אנושה בהליך הדמוקרטי, בפיקוח הפרלמנטרי ובאינטרס הציבורי כולו, רק כדי לשרת אינטרסים סקטוריאליים ומפלים על חשבון הקופה הציבורית".
