ריב בממשלה: מי יפצה את הישראלים שנתקעו בחו"ל
משרד התחבורה דורש 5 ימי פיצוי לנוסעים שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה נגד איראן, בעוד שבאוצר טוענים שניתן להסתפק ביומיים בלבד. המשרדים גם לא הגיעו להסכמה על מקור המימון למתווה
בניסיון למצוא מתווה לפיצוי נוסעים שנתקעו בחו"ל בזמן מבצע "עם כלביא", במסגרתו נסגרו השמיים בישראל, דורש משרד התחבורה ממשרד האוצר להקצות תקציב למתווה. שני המשרדים נלחמים על גובה הסכום וכמובן מקור המימון.
במשרד התחבורה מבקשים להגדיל את מספר הימים עבורם יקבלו הנוסעים בפיצוי, כאשר על פי גישתם מדובר במינימום חמישה ימי פיצוי. באוצר מנסים לצמצם את הפער וטוענים כי יומיים פיצוי, כפי שנקבע בחוק טיבי (חוק התעופה), הוא פיצוי מספיק תחת הנסיבות.
עוד מבקשים במשרד התחבורה כי העברת הכסף תתבצע דרך רשות שדות התעופה, ובהמשך ייערך הסדר תשלום מול רשות שדות התעופה כאשר במסגרתו לא תידרש הרשות לשלם תגמולים למדינה בתקופה הקרובה, כפי שהיא מחוייבת בימי שיגרה. באוצר מתנגדים למהלך ומעדיפים להעביר את הכסף באופן ישיר, אך לא לפני שיתקבלו הסכמות על הסכום. הערכה היא שכל נוסע יקבל 150 דולר ליום עד לתקרה של חמישה ימים, ובסך הכל לא יותר מ־750 דולר ובהצגת הוכחה כי אכן נתקע בחו"ל בעקבות המבצע באיראן.
בינתיים מסתמן שברשות שדות התעופה בכלל לא אהבו את הרעיון שהאחריות לפיצוי תעבור אליהם, כזרוע של משרד התחבורה. הרשות תתקשה להתנגד להחלטה, אך נראה כי ועד העובדים שלה דווקא לא חושש לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתייצב בראש המאבק. ועד רשות שדות התעופה הצהיר כי הוא מתנגד למהלך לפיו הפיצויים לנוסעים יגיעו מקופת הרשות ובהודעה שפרסם הוועד טען כי הרשות אינה יכולה להרשות לעצמה להקצות תקציבים בימים בהם היא צריכה להשקיע בפיתוחה. "שקל לא יצא מהרשות. גם כך רשות שדות התעופה בהפסדים בעקבות המלחמה והקורונה. לא ייתכן להפיל עוד נטל כלכלי על הרשות בזמן שאנו צריכים לפתח אותה. אם האוצר יסכים לשלם, אנחנו נברך", כך לפי ההודעה.
החשש של הרשות מובן, גם אם בהמשך היא תקבל החזרים על ההוצאה, עדיין מדובר על פיצוי יקר מאוד, המוערך ביותר מ־400 מיליון שקל. ב־2023 נהנתה הרשות מרווח תפעולי של 406 מיליון שקל, אך ב־2024 עברה להפסד תפעולי של 308 מיליון שקל, וכתוצאה מכך עברה החברה מרווח נקי של 378 מיליון שקל ב־2023 להפסד של 152 מיליון שקל ב־2024. המלחמה, סגירת השמיים ובריחה של חברות תעופה זרות פגעו בהכנסותיה, ובימים של מתיחות ביטחונית עתידה תמיד נמצא בסיכון.
מהיכן יגיעו מקורות המימון לפיצויים?
השאלה סביב מקור הכסף עבור מתווה הפיצויים לנוסעים שנתקעו בחו"ל נידונה מתחילת המבצע באיראן לפני כחודש, בזמן ש־150 אלף ישראלים טרם קיבלו שקל. כשנסגרו השמיים והטיסות בוטלו, פנו עשרות אלפי הישראלים שנתקעו בחו"ל לחברות התעופה, ישראליות וזרות, בדרישה לקבל פיצוי כפי שקבוע בחוק התעופה.
החברות הישראליות והזרות פנו למשרד התחבורה בדרישה כי תפעיל את תיקון לחוק טיבי (חוק התעופה) לפיצוי נוסעים – סמכות שיש בידי שרת התחבורה, מירי רגב – ותפטור אותן מתשלום פיצוי לנוסעים, למעט החזר עבור כרטיסי הטיסות שבוטלו. זאת למרות שישראלים רבים נתקעו בחו"ל כמעט שבועיים והפסידו כסף רב על סידורי לינה והוצאות מזון. החברות מצידן טענו כי המדינה צריכה לקחת על עצמה את חובת הפיצוי כיוון שמדובר בתרחיש שלא היה ניתן לצפות וכי ממילא הבחירה אם לטוס לא היתה בידיהן.
1 צפייה בגלריה
מימין: שרת התחבורה מירי רגב ומנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה. דרישה שמשרד האוצר יבהיר מהיכן יגיעו מקורות המימון למתווה הפיצויים לנוסעים שנתקעו בחו"ל
(צילומים: שלו שלום)
עם זאת, השרה רגב לא ממהרת לחתום על הצו ומסרבת להתחייב לסכום הפיצוי לפני שיתקבל הסדר, ושמשרד האוצר ינקוט עמדה ויבהיר מהיכן יגיעו מקורות המימון לפיצוי הנוסעים שנתקעו. החשש העיקרי של השרה הוא ניסיון להפיל את מלוא הסכום על חבורת התעופה.
נראה כי בממשלה מבינים שלא ניתן להפיל את כל האחריות על חברות התעופה, בעיקר לא על החברות הזרות שמשרד התחבורה פועל באופן קבוע על מנת לשמר את פעילותן בישראל. נציגי משרדי הכלכלה והתחבורה מסכימים כי יש למצוא מתווה בו לא כל נטל האחריות ייפול על החברות. בשבוע שעבר משרדי התחבורה והכלכלה פנו לחברות התעופה בבקשה לקבל מידע ונתונים על מנת להעריך את הנזק הכלכלי שנגרם להן ואת סך הפיצוי הכספי שלקוחותיהן ידרשו.
"עשרות מיליוני דולרים שנזרקו"
בדיון שנערך בתחילת השבוע בוועדת הכלכלה, בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, טענו חברות התעופה כי המדינה חייבת להצהיר שאחריות הפיצוי עליה, כדי לעצור את מבול הפניות והתביעות המשפטיות שמופנות כלפיהן.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, ניסה לשקף בדיון את מצב חברות התעופה הישראליות. "אני רואה כאן את סוללות עורכי הדין, הם כבר מוכנים, הגישו בקשות לתביעות ייצוגיות. כיוון שמתנהלים פה בעצלתיים, אנחנו נתבעים, תובעים אותי אישית, אנחנו לא יכולים להיות הקורבן בתרחיש הזה. כולם כאן רק רוצים שאנחנו נשלם אבל אנחנו לא יכולים. מה זה 3 טיסות מול 62 טיסות ביום? גם אחרי שחזרנו לטוס אנשים חוששים, אנחנו מרוויחים 12 אלף דולר פחות על כל מטוס. אתם מבינים איזה נזק כלכלי נגרם? עשרות מיליוני דולרים שנזרקו".
גם נציג רשות התעופה האזרחית (רת"א), ישי דון יחיא, הביע תמיכה בחברות התעופה ואמר שכיוון שמדובר באירוע חריג של ביטולי טיסות בגלל תקיפה באיראן, המדינה צריכה להשתתף בפיצוי. "אני לא רוצה להגיד בדיוק בכמה, אבל לא יכול להיות שהכל ייפול על חברות התעופה והאזרחים. חייבים הסכמה של האוצר, וזאת עמדת השרה. השרה לא תחתום על צו עד שלא נגיע להסדר".
ימים ספורים לאחר תחילת מבצע "עם כלביא" משרד התחבורה הכריז על מבצע "חזרה בטוחה", במסגרתו יצאו טיסות חילוץ להשיב את הישראלים שנתקעו בחו"ל, אך עקב אילוצים ביטחוניים חברות התעופה הישראליות שהפעילו את טיסות החילוץ קיבלו אישור לטיסות בודדות מידי יום. כתוצאה מכך עשרות אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל מעל שבוע, רבים מהם דיווחו כי חוו עליית מחירים במקומות שבהם התקבצו ישראלים לקראת טיסות החילוץ, כמו לרנקה בקפריסין.
בנוסף, ישראלים רבים הפסידו ימי עבודה, וכן נגרם להם הפסד כלכלי כשנאלצו לקחת טיסות קישור כדי להגיע ליעד ממנו יצאו טיסות החילוץ. גם לאחר החתימה על המתווה, הפיצוי שיקבלו יהיה רחוק מלכסות על ההוצאות הרבות שנגרמו להם, אך באוצר מבהירים כי צריך לתעדף את מתווה הפיצויים לאזרחים שבתיהם נפגעו ובעלי עסקים שנסגרו בימי הלחימה מול איראן.
