"תמרור אזהרה בוהק": ישראל התדרדרה במדד השחיתות העולמי
ישראל ירדה מהמקום ה-30 ב-2024 למקום ה-35 ב-2025 במדד תפיסת השחיתות העולמי, והתקרבה לשפל שלה מימי הקורונה. בין המדינות שעקפו אותה: איחוד האמירויות, בהוטן וצ'ילה. המדד השנה התמקד בקשר שבין שחיתות לפגיעה בדמוקרטיה, בעצמאות מערכת המשפט והתקשורת - תחומים שבהם ישראל נתפסת כחלשה
ישראל מתדרדרת במדד תפיסת השחיתות העולמי: מהמקום ה-30 בשנת 2024 למקום ה-35 ב-2025. הציון של ישראל ירד בשתי נקודות (מ-64 ל-62) בשל שינוי במוקד של המדד: ב-2025 המדד שם דגש על הקשר שבין שחיתות לפגיעה במרקם ערכי הדמוקרטיה, ובפרט בעצמאות מערכת המשפט והתקשורת; זאת בעוד שב-2024 הדגש היה על התמודדות עם משבר האקלים, תחום שבו ישראל פחות גרועה.
המדד נערך על ידי ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International - TI מאז שנת 1995 ונחשב לאמצעי הנפוץ בעולם להערכת תפיסת היקפי השחיתות במערכת השלטונית בקרב 182 המדינות הנכללות בו. המדד מסייע לסקטור העסקי העולמי להעריך את סיכוני השחיתות הכרוכים בעשיית עסקים במדינות השונות. פרסום המדד בישראל נעשה על-ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל".
המיקום הגבוה ביותר של ישראל היה המקום ה-30 ב-2024, שבה כאמור המדד התמקד בנושאי אקלים. המיקום הגרוע ביותר היה 36 בימי הקורונה ב-2021, כשישראל נתפסה כפוגעת בזכויות הלא מתחסנים. כלומר, השנה ישראל מאוד התקרבה לשפל שלה במדד. הציון הגבוה ביותר שקיבלה ישראל היה 64 בשנה שעברה וב-2016, והנמוך ביותר 59 ב-2021.
מה שעבד לטובת המיקום של ישראל הוא שהשחיתות מחמירה בכל רחבי העולם, כשגם דמוקרטיות מבוססות חוות עלייה בשחיתות על רקע היחלשות ההנהגה. ירידות בציון נרשמו גם בארצות הברית (64), קנדה (75) ניו זילנד (81), בריטניה (70), צרפת (66) ושבדיה (80). מספר המדינות שקיבלו ציון מעל 80 הצטמצם מ-12 לפני עשור לחמש בלבד השנה.
הציון הממוצע במדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2025 הוא 42, הנמוך ביותר בעשור האחרון, ומתחת ל"קו האדום" שהוא ציון 50, המסמן את המדינות הנתפסות כמושחתות. למעלה מ-140 מדינות נמצאות מתחת לקו זה.
בראש המדד: דנמרק (עם ציון 89), פינלנד (88) וסינגפור (84). בין המדינות בעלות ציון גבוה מזה של ישראל נמנות איחוד האמירויות עם ציון 69, ממלכת בהוטן (71) וצ'ילה (63). בתחתית מדד 2025: דרום סודן וסומליה (ציון 9), ונצואלה (10), לוב ותימן (13) - כולן מדינות שסובלות מחוסר יציבות וסכסוכים. עוד מדינות הנתפסות כמושחתות הן איראן עם ציון 23, רוסיה (22), טורקיה (31), הונגריה (40) וסין (43).
יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, השופטת (בדימוס) ד"ר דפנה אבניאלי, מסרה כי "הציון הנמוך שהוענק למדינת ישראל מהווה תמרור אזהרה בוהק, והוא מלמד כי היא נתפסת כמי שאינה מונעת את הפגיעה בערכי הדמוקרטיה, בעקרון הפרדת הרשויות ובשומרי הסף. ישראל נתפסת גם כמדינה שאינה מקדשת את האינטרס הציבורי הכללי, מתוך רצון לשמר את המשכיות שלטונה של הממשלה הקיימת, תוך שימוש לרעה של שרי הממשלה בסמכויות ובתקציבים למטרות סקטוריאליות".
מדד Corruption Perceptions Index (CPI) 2025 נסמך על 13 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, כלכלה ומנהל עסקים. בחינת הממצאים נעשית על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים בתחומים אלה. כל מדינה נבדקת באמצעות 3 עד 10 מכונים. ישראל נבדקת בדרך כלל ע"י 7 מכוני מחקר, אבל ב-2025 בדקו אותה רק 5.
