ישראל במקום ה-31 במדד השחיתות העולמי; שיפור קל ביחס לאשתקד
מאז 2006 ישראל ממוקמת כמעט בקביעות בעשירייה הרביעית הלא מכובדת. השנה בעקבות ההתמקדות בנושאי אקלים והשעיית ההפיכה עלתה שני מקומות
ישראל מדורגת במקום ה-31 במדד תפיסת השחיתות הבינלאומי 2024 שהתמקד בקשר בין שחיתות למשבר האקלים. בין המדינות בעלות ציון גבוה מזה של ישראל נמצאות: צ'ילה בציון 66; טאיוואן בציון 67; איחוד האמירויות בציון 68; ואיי סיישל בציון 71.
עם זאת, מאז 2006 ממוקמת ישראל בקביעות בעשירייה הרביעית בין המקומות 30 ל-39 עם חריג אחד, המקום ה-28 ב-2016. על רקע המיקוד בנושאי אקלים והשעיית ההפיכה המשטרית, ישראל אף עלתה השנה בשתי נקודות מהציון 62 ל-64 וחזרה ועלתה בשני מקומות מהמקום ה-33 ל-31. כשבודקים את המדינות המפותחות ישראל ממוקמת במקום ה-21 מ-38.
ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International - TI מפרסם היום את מדד תפיסת השחיתות העולמי. בעמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל המפרסמת את המדד בארץ מצייינים שהציון הנמוך יחסית של ישראל משקף בין השאר את אי עמידתה ביעדים שהציבה להתמודדות עם משבר האקלים, וביניהם אי העמידה הצפויה ביעד הגלובלי של פליטת פחמן (Net Zero Emissions) עד 2050, עיכוב ביישום היעד שנקבע לאנרגיות מתחדשות במשק והיעדר חוק אקלים, לצד מגמות ותופעות כלליות של שחיתות והיחלשות המנגנונים הדמוקרטיים ושומרי הסף במדינה.
במדד תפיסת השחיתות של 2023 ישראל ירדה שני שלבים מהמקום ה-31 ב-2022 למקום ה-33 ב-2023. כל זאת לאחר עלייה גדולה מאוד ב-2022 בתקופת ממשלת בנט-לפיד. הירידה המתונה פורשה כאיזון בין נזקי ההפיכה המשטרית וההתנגדות החריגה שהתגלתה בישראל לניסיון השלטת הדיקטטורה.
המדינות המובילות בצמרת המדד הן: דנמרק בציון 90 זו השנה השנייה ברציפות; פינלנד בציון 87 זהה לשנה שעברה; וניו זילנד עם הציון 85 הנמוך בתולדותיה, בירידה של 2 נקודות. בין המדינות הנתפסות כמושחתות נמצאות: איראן בציון 24; רוסיה בציון 26; טורקיה בציון 34; הונגריה וסין בציון 42. ה"קו האדום" של המדד הוא ציון 50 המסמן את המדינות הנתפסות כמושחתות. אבל הציון הממוצע במדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2024, בדומה למדד 2023, הוא 43 כלומר הממוצע נמצא עמוק בתוך המדינות המושחתות.
בשבי"ל מציינים ש"במסגרת מדד 2024 עולה כי נמצא יחס של קשר ישיר בין השחיתות במדינה - לבין היעדר אכיפה יעילה של מדיניות אקלימית, או שהיא נכשלת לחלוטין. הם מתריעים שהכספים הבינלאומיים המושקעים בהתמודדות הגלובלית עם משבר האקלים נמצאים בסיכון עקב תופעות נרחבות של שחיתות.
עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק, ראש מחלקת סביבה ואקלים במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' אמרה בתגובה ש"ישראל נמצאת במקום שאינו הולם את שאיפותיה להיות 'אומת חדשנות אקלימית'. במדינה שבה קיימים פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך, אך קיים ממשל סביבתי חלש ומושפע מאינטרסים פוליטיים וכלכליים, קיים פער בלתי נסבל בין היכולת לבין המימוש".
מדד 2024 Perception Index CPI - Corruption נסמך כקודמיו על 13 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומנהל עסקים. בחינת הממצאים נעשית על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים ואנשי עסקים בתחומים אלה. כל מדינה נבדקת באמצעות מינימום 3 עד 10 מכוני מחקר המבצעים מחקרים וסקרי עומק. תפיסת השחיתות בנוגע לישראל נמדדת ב-CPI באופן עקבי מאז 2012 על ידי 7 מכוני מחקר.
