שנה אחרי ההכרזה: משרד הביטחון מסרב לחשוף נתונים על "מינהלת הטרנספר" לעזה
התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט נגד צה"ל ומשרד הביטחון לאחר שהמתינה למעלה מ-300 יום לתשובות על פעילות המינהלת שהוקמה לעידוד הגירה מרצון של תושבי עזה - אך ללא הצלחה
כמעט שנה אחרי ששר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז על הקמת "מינהלת טרנספר" שתעודד הגירה מרצון של תושבים ברצועת עזה למדינות אחרות, משרד הביטחון וצה"ל מסרבים למסור נתונים אודות פעילותה. ההכרזה של כ"ץ באה ימים אחדים לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן על כוונתו "להפוך את עזה לריביירה של המזרח התיכון" תוך פינוי כ-2 מיליון תושביה למדינות אחרות. זמן לא רב לאחר מכן טראמפ בעצמו זנח את רעיון העוועים שהעלה אך נראה שכ"ץ הוא היחיד במזרח התיכון שהתייחס אליו ברצינות.
לקראת הקמת המינהלת השנויה במחלוקת הוא קיים דיונים בנושא עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, מזכירו הצבאי תא"ל גיא מרקיזנו והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן. הדיונים בנושא עסקו בין השאר ב"הסדרי יציאה מיוחדים" של עזתים דרך הים, האוויר והיבשה.
אלא שמאז ההכרזות חלו שינויים במצב הלחימה של ישראל בעזה, תוך מעורבות עמוקה של הממשל האמריקאי ומדינות האזור לקראת שיקום הרצועה במסגרת תוכניתו של טראמפ. מה עלה בגורל המינהלת שעליה הכריז כ"ץ, מי עומד בראשה, מה היקף תקציבה וכמה פלסטינים תושבי עזה עזבו את הרצועה החרבה מאז שהוקמה – במשרד הביטחון ובצה"ל לא אומרים.
פניות רבות שעשתה בשנה האחרונה התנועה לחופש המידע למשרד הביטחון ולצה"ל מתוקף חוק חופש המידע בבקשה לקבל את רשימת הדיונים שהתקיימו בנושא, פרטי המשתתפים בהם ואת התוכנית שהכין לשם כך הצבא נענו רק בסחבת ובדחיות. זאת, למרות שחוק חופש המידע קובע לרשויות ציבוריות מסגרות זמנים ברורות למסירת המידע המבוקש, 30 יום ובמקרים חריגים עד 120 יום. בתנועה לחופש המידע המתינו לתשובות צה"ל במשך למעלה מ-300 יום ולתשובות משרד הביטחון במשך יותר מ-220 יום.
בהיעדר תשובות, בשבועות האחרונים התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שיורה לצה"ל ולמשרד הביטחון לציית לחוק ולהשיב על שאלותיה. בעתירות, שהוגשו בידי עו"ד דן רוזנטל נטען כי "בהיעדר נתונים אודות פעילות הנעת תושבים גם בתום השלב הנוכחי של המלחמה, קיים פער בין הצהרות הממשלה לבין שידוע על פעולת ההגירה בפועל".
מנכ"ל התנועה לחופש המידע עו"ד הידי נגב אמר בשיחה עם כלכליסט כי המלחמה הממושכת משיתה על המשק עלויות כספיות כבירות באופן שמגביר את הצורך לפקח על הוצאות מערכת הביטחון מתוך הקופה הציבורית ולעמוד על ההלימה שבין הכרזות המדינה למעשיה בפועל.
במסגרת העתירה התנועה הוסיפה כי גם בקשות בנושאים אחרים שהגישה לצה"ל מתוקף חוק חופש המידע לא קיבלו מענה, או נענו חלקית. מדובר בשאלות העוסקות בין השאר על צווי גיוס שנשלחו לתלמידי ישיבות, על הצבת מיגוניות ופריסת צופרים ברחבי הארץ וברקע המלחמה וירי הטילים והרקטות אל העורף, מספר המשתמטים והעריקים מהצבא ועוד.
גורם ממשלתי אמר בשיחה עם כלכליסט כי ריבוי הפניות מתוקף חוק חופש המידע "יוצר עומסים חריגים על משרדי ממשלה וגופים ציבוריים בעוד שמספר התקנים של בעלי תפקידים האמונים על הנושא לא גדל". הגורם הוסיף כי הקושי בנושא ניכר בייחוד במערכת הביטחון, שבה פניות אלה דורשות בדיקות קפדניות בשל רגישויות הנגזרות ממשמעותן הביטחונית והמדינית.
דובר צה"ל מסר בתגובה כי "בקשות חופש המידע הנוגעות לסקרי עמדה למלש״בים, ספר הפרופילים הצבאי, שילוב חרדים ונשים בצה"ל וחלק מהבקשות הנוגעות לתחקירי השבעה באוקטובר - נענו והמענה עליהן הופץ לפונה. שאר הבקשות נמצאות בשלבי טיפול שונים. העתירה המדוברת מטופלת בצירים המקובלים, ועמדת צה"ל תובא במסגרת ההליך המשפטי כמקובל". ממשרד הביטחון נמסר כי "המשרד פועל ומשקיע משאבים רבים במתן מענה לכלל הפניות לפי חוק חופש המידע. זאת כפוף לסייגים הקבועים בחוק ובשים לב לשמירה על ביטחון המדינה".
