ההבטחות להקלות מס עכשיו, עוד יכבידו לנו על הכיס בעתיד
תקציב 2026 משתמש בטריק ידוע: הטבות מס שיורגשו מיד, אבל העלאות מס שיכנסו לתוקף רק בשנים הבאות – ובסופו של דבר יוסיפו 3 מיליארד שקל להכנסות המדינה
אומדן ביצוע התקציב ל־2025 שהתפרסם אתמול סימן פרדוקס מוכר: יותר מסים, יותר הכנסות - ועדיין יותר חוב. יחס החוב לתוצר עלה אשתקד ב־0.9% - מ־67.7% בשנת 2024 ל־68.6%. רגע לפני שתקציב 2026 יוצא לדרך, זו הזדמנות לבחון לא רק מה הממשלה מתכננת לגבות ולהעניק, אלא למי, מתי ובעיקר למה. תחזית הכנסות המדינה ל־2026 עומדת על כ־578 מיליארד שקל. עם זאת, אם יאושרו כל צעדי המיסוי שכלולים בהצעת התקציב, התחזית הזאת צפויה לקטון בכ־2.6 מיליארד שקל. הירידה הזאת אמורה לבטא ברמת העיקרון הורדת מסים. אבל חשוב להדגיש את המילים "ברמת העיקרון".
התקציב הנוכחי משתמש בטריק ידוע, שמקדם שורה ארוכה של צעדי מיסוי שחלקם יביאו הכנסות בפועל רק בשנים הבאות. לשם ההדגמה, כשמסתכלים על השפעת שינויי החקיקה של תקציב 2026 על הכנסות המדינה בשנת 2029, הרי שהשינויים הללו אמורים להוסיף כ־3 מיליארד שקל להכנסות המדינה. ולכן, במילים מדויקות, הטבות המס יורגשו מיד, העלאות המס יורגשו בהמשך.
מדיניות המס של הממשלה מלמדת אותנו גם על סדרי העדיפויות שלה. נפתח בצעדי מיסוי שכבר אושרו. הכנסת אישרה מתן של נקודות זיכוי למשרתי מילואים בעלות צפויה של כ־950 מיליון שקל ל־2026. אתמול הכריזו רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' על עוד הטבות של כ־6.2 מיליארד שקל, אבל אלה רק הכרזות. המשמעות האמיתית היא שהדרג הפוליטי מרגיש שצריך להעמיק כל הזמן את היקף ההטבות למילואימניקים, או לפחות את ההכרזות עליהן, במטרה לפצות על אי־הצדק ואי־השוויון בין המגזרים השונים בישראל.
חגיגת הטבות מס אחרת, שיעילותה מוטלת בספק, היא יישובית. כך, למשל, הטבת המס שאושרה השנה לאשקלון, שמוערכת בכ־250 מיליון שקל. הטבה זו הותנתה בכך שתקודם גם הטבה למי שמתגורר ביהודה ושומרון בהתנחלויות מאוימות, הטבה זו טרם אושרה אך עלותה מוערכת בכ־200 מיליון שקל ל־2026. ויש עוד – על שולחן הכנסת מונחות גם הצעת חוק לתת הטבה ליישובים מעורבים (כנראה הכוונה בעיקר לנוף הגליל) ב־80 מיליון שקל בשנה, והצעת חוק נוספת להעמיק את הטבות המס לעכו ויישובים נוספים בכ־100 מיליון שקל בשנה. יודגש כי בשבוע שעבר בנק ישראל פרסם מחקר עדכני, שמטיל ספק ביעילות הכלכלית של הטבות המס הללו. במחקר נמצא כי הטבת המס משקפת עלות של כ־340 אלף שקל בשביל למשוך אדם לעבור לגור ביישובים הללו.
מדיניות הממשלה איננה עקבית, והממשלה מסמנת "אויבים" ו"אהובים". כך היבואנים והיצרנים המקומיים נחשבים ל"אויבים", והוחלט להפלות אותם לרעה ולהגדיל את הפטור ממע"מ בקניות באינטרנט לרמה של 150 דולר, בעלות תקציבית של כמיליארד שקל בשנה. החלטה זו כבר נכנסה לתוקף. הבנקים הגדולים מסומנים כ"אויבים" והונדסה הצעת חוק ייחודית שתגבה מהם מס על "רווחי יתר". בשלב זה המס מוגדר כהוראת שעה עד ל־2030. למעשה, אחת הסיבות המרכזיות למס הנוכחי זו העובדה כי בשנתיים הקודמות (2025-2024) הוטל על הבנקים היטל מיוחד למימון המלחמה ולמדינה קשה כעת להיגמל מהמס הזה (סכום ההכנסות הצפוי מהמס הוא כ־1.1 מיליארד שקל).
מנגד, הממשלה מסמנת את מנהלי קרנות ההשקעה כ"אהובים", וצפויה לקדם הטבות מס של כ־460 מיליון שקל בשנה (מנהלים שגרים בישראל ישלמו 27% בלבד של מס על דמי הצלחה, ומי שמתגורר בחו"ל ישלם 10% בלבד). לכל אחד מהמסים והטבות המס הללו ניתן למצוא טיעונים כלכליים לכאן ולכאן, אך מבט ממעוף הציפור נותן תחושה לגבי האופן שבו רואים בממשלה סקטורים שונים במשק.
גם כשאנו מגיעים לאזרחים עצמם, ניתן לראות את העדפות הממשלה בצעדי המיסוי. סמוטריץ' מכריז על עצמו כמי שמעדיף את מעמד הביניים על פני בעלי הון או על פני משקי בית עניים במיוחד. בתקציב הנוכחי הוא מקדם, למשל, החזרה של מס רכוש על קרקעות פנויות, שאמור לכאורה להניב 8.6 מיליארד שקל בשנה משנת 2029. אך מתברר שלפי תחזית הכלכלן הראשי, מס הרכוש ב־2026 יניב רק 400 מיליון שקל. גם אם המס הזה עשוי לפגוע בבעלי הון, הוא צפוי לפגוע במשקי בית ערביים רבים, שלא נמצאים בראש מעייניו של סמוטריץ'.
במקום לבטל את העלאת המע"מ או לבטל את הקפאת מדרגות המס לכולם, מעמד הביניים כן עשוי ליהנות קצת מההטבות, בעקבות ריווח מדרגות המס של מי שמרוויח בין 16 אלף ל־25 אלף שקל בחודש. צעד זה הוא היקר ביותר בתקציב, ועלותו מוערכת ביותר מ־4 מיליארד שקל. הטבה נוספת מיועדת לעולים חדשים בהיקף של 40 מיליון שקל ב־2026 וצפויה להגיע עד 150 מיליון שקל ב־2029.
גם השנה באוצר מעוניינים לקדם צעדים במלחמה בהון השחור. חלק מהצעדים תקועים בוועדת הכספים כבר שנים, וספק אם יעברו גם הפעם. בין היתר, מדובר בחובה להתקין דלקנים למי שמעוניין לנכות הוצאות דלק, איסור להחזיק מזומן של 200 אלף שקל ומעלה וכן חובת הדיווח על הכנסות משכר דירה. את מרבית הצעדים יגיש סמוטריץ' לכנסת שוב, כמו שרי אוצר לפניו, והכנסת צפויה לדחות אותם.
יש צעד אחד שהאוצר הגיש שוב באופן שמהונדס קצת מחדש – חובת הדיווח על מי שמשכיר נכסים דרך airbnb ו־Booking, כך שהמידע יעבור לרשות המסים. בפעם הקודמת הצעד נדחה על ידי ח"כים שדאגו לאנשים שמשכירים את ביתם רק "מדי פעם", אף על פי שגם על "מדי פעם" צריך לשלם מס. באוצר וברשות המסים הבינו שכדאי להתפשר, והוחלט שחובת הדיווח תחול רק במקרה של 10 עסקאות שההכנסות מהן עולות על 8,000 שקל בשנה. ספק אם תיקון זה יגרום לחברי הכנסת לתמוך במהלך. תקציב 2026 כולל גם הצעה להגביל פריטת צ'קים למזומן ב־6,000 שקל והחמרת הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, שיחייב יותר דיווחים על פעולות שעשויות להיות כסות להלבנת הון.
נזכיר את צעד המיסוי שאפשר לברך עליו על מלא: צעד שגם מגדיל הכנסות וגם מעלה את הרווחה החברתית. הכוונה לתיקון המיסוי על סיגריות אלקטרוניות – מבנה המס החדש צפוי להניב הכנסות של 100 מיליון שקל ב־2026, וחצי מיליארד שקל ב־2027 והלאה.
