קרב המאה בין השקעה אקטיבית לפסיבית? הוא כבר לא רלוונטי
ההבחנה הבינארית בין השקעה אקטיבית לפסיבית כבר לא עומדת במבחן המציאות; התנודתיות בשווקים, עלייה בפופולריות של קרנות תמטיות והתפתחויות טכנולוגיות תורמות לשילוב גישות ולהעדפה לתיק השקעות מותאם וגמיש - גם מצד שחקנים מוסדיים
מול טרנד ההשקעות הפסיביות ניצבת הגישה האקטיבית, שלכאורה איבדה מיוקרתה בשנים האחרונות עם עלייתן של השקעות עוקבות מדד. אלא שמדובר בסיפור שעוצב בידי התעשייה - לא בהכרח לטובת המשקיע.
תנודתיות חדה, טכנולוגיות חדשניות ושווקים פרטיים מתפתחים הופכים את הדיכוטומיה "אקטיבי מול פסיבי" לפחות רלוונטית, כשהשאלה האמיתית היא כיצד לבנות תמהיל עמיד שמסוגל להניב תשואה יציבה.
רק לפני שנים בודדות נדמה היה שהתפיסה הרווחת היא שהשקעות פסיביות תופסות את מקומה של הגישה האקטיבית, במיוחד בשווקים נזילים ועמוקים כמו ארה"ב, בעוד זו האחרונה בדרכה להיכחד. היום, החלוקה הבינארית הזו בין "אקטיבי" ל"פסיבי" מאבדת רלוונטיות.
דוגמה לכך היא הפריחה שחלה בשנים האחרונות בקרנות פסיביות שאינן עוקבות אחר מדדי רוחב, אלא קרנות תמטיות המתמקדות בנושאים, סגנונות, אזורים גיאוגרפיים או קטגוריות אחרות. גם אם הן נופלות להגדרה של פסיביות במהותן, השימוש בהן כאבני בניין לבניית תיק השקעות הוא מהלך אקטיבי לכל דבר.
גורמים נוספים תורמים להערכה מחדש של הדיכוטומיה הזו. תנודתיות השווקים בחודשים האחרונים המחישה את סיכון הריכוזיות הגלום לעתים במדדים רחבים - גלובליים או אמריקאיים - כאשר כמעט שלושה רבעים ממדד MSCI World מורכבים מחברות אמריקאיות, ועשר מניות בלבד, רובן טכנולוגיות, מהוות מחצית מהחלק הזה.
לזכות ההשקעה הפסיבית ייאמר שהמסע אל ריכוזיות זו השתלם עד כה: מאז 2010 הניב מדד S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת של כמעט 14%, על רקע התחזקות הדולר והובלת השוק האמריקאי, שבלט עם ביצועים עודפים על פני שווקים אחרים בעולם. אך במפולת של אפריל, שנגרמה בעקבות מכסי "יום השחרור" של טראמפ, התקבלה תזכורת חדה לסיכונים - והנוחות שבהישענות על השקעה פסיבית התפוגגה במהירות.
זו הייתה נקודת מפנה. מנהלים ומשקיעים אימצו מאז גישה מחושבת יותר וניהול אסטרטגי ברור. בסקר Global Investor Insights האחרון של שרודרס - שבוצע בקרב 995 משקיעים מוסדיים מכל העולם, המנהלים יחד נכסים בשווי 67 טריליון דולר - 80% מהמשיבים ציינו כי הם צפויים להגדיל את השימוש באסטרטגיות אקטיביות במהלך השנה הקרובה.
המיקוד: בניית חוסן בתיקים, פיזור בין אזורים ושווקים גיאוגרפיים, שילוב סגנונות השקעה ונכסים שונים, וצמצום חשיפה לדולר - מדיניות הפוכה למגמה ששלטה בעבר, במסגרתה הדולר ונכסים אמריקאיים נחשבו למבצר פיננסי.
מדובר גם בסגנון השקעה שמתעצב במקביל: לנוכח המוקשים שבמעקב אחרי מדד רחב ודומיננטי ככל שיהיה, המשקיעים מבקשים לראות אימוץ של גישות השקעה חכמות – מקדימות או מנוגדות למגמה בשוק. במשך רוב שני העשורים האחרונים, אקלים וגורמים מאקרו-כלכליים (כמו ריבית נמוכה, עודפי נזילות וכדומה) דחפו את כלל הנכסים כלפי מעלה. כעת, על רקע תנודתיות גוברת, הגורמים המיקרו-כלכליים – למשל חוסן רווחי החברות – מקבלים משקל מרכזי.
הצורך להביט קדימה נעשה דחוף יותר. מה מחכה מעבר לפינה? פתרון אחד עשוי להיות השקעת ערך - בהחזקות המתומחרות בחסר ומעניקות מרווח ביטחון רחב; פתרון אחר יכול להיות השקעה תמטית, המתמקדת בענף, תת-סקטור או מגמה מסוימת.
השווקים הפרטיים משנים את כללי המשחק
מעבר לטלטלות במדיניות ארה"ב, קיימות בעיות גלובליות עמוקות שימשיכו הרבה מעבר לכהונת טראמפ. אחת המרכזיות היא תפיחת החוב הריבוני - גורם משמעותי לחוסר הוודאות בשוק האג"ח, שצפוי לדחוף לריביות גבוהות יותר (ומכאן לתשואות גבוהות), אך גם לתנודתיות מבנית מוגברת.
במציאות כזו, אג"ח היא רק חלק מהפתרון עבור משקיעים המחפשים נכס שמייצר תזרים שוטף. זאת במיוחד כאשר הפופולריות של חוב פרטי ומכשירי אשראי אלטרנטיביים מבססת את מעמדם בשוק הפיננסי הגלובלי - ובעצם, אם פתרון ההכנסה העתידי ישלב חוב ציבורי וחוב פרטי יחד, ואף מניות ציבוריות ופרטיות, הרי שהוויכוח המסורתי בין אקטיבי לפאסיבי מאבד רלוונטיות והגבולות מיטשטשים לחלוטין.
הטכנולוגיה מחזירה את המיקוד לצרכי המשקיעים
אי אפשר להתעלם מקדמת הטכנולוגיה שפורצת מסגרות. בלוקצ'יין, בינה מלאכותית ומחשוב זול יותר מובילים לפתרונות השקעה מתקדמים ומותאמים אישית עבור משקיעים - הרבה מעבר למבני הקרנות המוכרים כיום. משקיעים פרטיים ייהנו מתמהילי השקעה מותאמים באופן אישי ומדויק ליעדים וללוחות זמנים, וקרנות פנסיה יוכלו לשלב העדפות סלקטיביות של משקיעים כבר בשלב בניית התיק.
לסיכומו של עניין, סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב - אך זרימת ההון בעתיד תהיה ההוכחה לטענותיי. עליית ההשקעה הפסיבית הייתה נושא מרכזי בתעשיית ההשקעות ב-25 השנים האחרונות, אך זה היה סיפור שעוצב בידי התעשייה - לא בהכרח לפי טובת המשקיע. כעת אנו נמצאים בנקודת מפנה.
ריצ'רד אולדפילד (Richard Oldfield) הוא מנכ"ל שרודרס
