יזמות וחדשנות בישראל: בין מצוינות נקודתית לפערים מערכתיים
הדוח העולמי ליזמות וחדשנות האחרון מציב את ישראל בעמדה מעניינת: מדינה עתירת יזמות, כישרון, כישורים וטכנולוגיה – אך גם כזו שמתקשה לתרגם אנרגיה יזמית ליציבות, שרידות לאורך זמן, הכללה וצמיחה רחבה. בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, התמונה הישראלית מורכבת: עוצמתית בסטארט־אפים, חלשה בהתבססות עסקים ובהרחבת מעגל המשתתפים ביזמות, מה שמכונה בלעז Scale up.
ברות קיימא של עסקים חדשים
ברמה העולמית, הדוח מצביע על תופעה עקבית: ברוב המדינות יש פער בין שיעור היזמות המוקדמת (TEA) לבין שיעור העסקים המבוססים (EBO). ישראל אינה חריגה בכך – שיעור היזמויות גבוה יחסית, אך שיעור העסקים שמחזיקים מעמד והופכים לעסקים ברי קיימא לאורך זמן נמוך יותר, בדומה למדינות כמו בריטניה וצרפת, ונמוך ממדינות שמובילות באקוסיסטם תומך ליזמות וחדשנות כדוגמת איחוד האמירויות או ליטא.
המשמעות ברורה: הרבה רעיונות נולדים, פחות עסקים שורדים לאורך זמן וגדלים.
נקודת תורפה בולטת נוספת היא פחד מכישלון. גם בישראל, כמו ברוב המדינות בעלות הכנסה גבוהה, חלק ניכר מהאזרחים מזהים הזדמנויות עסקיות – אך נמנעים מלפעול מחשש לכישלון. הדוח מדגיש כי במדינות רבות, מעל 40% ממי שרואים הזדמנות עסקית אינם פועלים בגללו. מנגד, יזמים שכבר חוו סגירת עסק נוטים דווקא לנסות שוב – עדות לכך שכישלון אינו הבעיה, אלא האופן שבו המערכת מתייחסת אליו.
גם בהיבטי הכללה ישראל מציגה תמונה מעורבת. הפער המגדרי ביזמות המוקדמת קטן יחסית למדינות OECD אחרות, אך הפער בבעלות על עסקים מבוססים וברי קיימא נותר משמעותי – תופעה גלובלית, אך כזו שמקבלי החלטות בישראל יכולים וצריכים לצמצם באמצעות מדיניות ייעודית .
עם זאת, יש גם סיבות לאופטימיות. ישראל מדורגת גבוה במודעות לחדשנות, בדיגיטציה ובפתיחות לטכנולוגיות מתקדמות, כגון בינה מלאכותית (AI) וסייבר – מגמות שהדוח מזהה כמנועי צמיחה עתידיים. בעולם שבו יזמות הופכת לכלי מרכזי לחוסן לאומי, אלו נכסים אסטרטגיים.
מה נדרש כעת?
ארבע החלטות מדיניות בולטות עולות מהשוואה עולמית:
1. מעבר ממדיניות “סטארט־אפ” למדיניות “סקייל־אפ" חיזוק מימון ביניים, רגולציה תומכת וצמצום חסמים לצמיחה.
2. נורמליזציה של כישלון – מסלולי יציאה פשוטים, רשתות ביטחון ותרבות למידה מכשלון, לצד סיוע ליזמים אשר נכשלו ומוכנים להמשיך וליזום עסקים.
3. הרחבת מעגל היזמות – השקעה בחינוך ליזמות מוקדם, כגון הפעילות הברוכה לאורך עשרות שנים של ארגון יזמים צעירים ישראל (חל"צ) וקידום חינוך לאוכלוסיות שעדיין אינן מממשות פוטנציאל מלא, לדוגמא באזורי הגליל, הנגב והפריפריה החברתית.
4. קידום יזמות פנים ארגונית – ברוב החברות הגדולות שיעור היזמות הפנים ארגונית הוא נמוך, ונמדד באחוזים בודדים, הרחבת מעגל היזמים הפנים ארגוניים בחברות והארגונים הגדולים הוא קריטי לגידול בתל"ג של מדינת ישראל. הדוח העולמי מבהיר: יזמות אינה מקרית, אלא תוצר של בחירות לאומיות. לישראל יש את האנשים ואת התרבות היזמים – כעת נדרשת מערכת שתאפשר להם לא רק להתחיל, אלא גם להצליח לאורך זמן.
פרופ' אהוד מניפז הוא דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה, HIT, יו"ר חבר הנאמנים, לשכת המהנדסים והאדריכלים וראש צוות מחקר יזמות וחדשנות GEM ישראל
