לוקחים אחריות: מערכת הבריאות מודה בכשלים במלחמה ומציגה לקחים
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב חשף נתונים על העומס והטיפול בפצועים בימים הראשונים של המלחמה. לדבריו, "כל המנגנון שעליו מושתתת העבודה בחירום לא התממש. אין מערכות שלא צריכות להשתנות בעקבות השנתיים האחרונות"
"כל המנגנון שעליו מושתתת העבודה בחירום לא התממש - לא היכולת לקבל תמונת מצב, לא פיקוד ושליטה, וזה השתרשר לכך שלא היו נקודות חבירה מסודרות שבהן הצבא יכול היה להעביר את הפצועים לאמבולנסים", כך אמר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב במסיבת עיתונאים לסיכום שנתיים למלחמת חרבות ברזל האירוע התקיים בחמ"ל החירום של המשרד בחולון בתזמון סימבולי, יממה לאחר השבת גופתו של החלל החטוף האחרון, רן גואילי.
"המלחמה חרגה מכל תרחישי הייחוס המוקדמים של מערכת הבריאות", אמר. לדבריו, אף שמערכת הבריאות הייתה המערכת האזרחית הראשונה שהכריזה על מצב חירום מלא כבר בשעה 7:45, מנגנוני החירום התקשו לתפקד נוכח עוצמת הכאוס. מצב זה הוביל לפינויים עצמאיים נרחבים ולמספר כואב של פצועים שאיבדו את חייהם עוד בשטח. "בהסתכלות קדימה, אנחנו חושבים עם הצבא מה ניתן לעשות אחרת".
בר סימן טוב הציג נתונים חסרי תקדים על העומס ב־48 השעות הראשונות של המלחמה: 6,244 בני אדם התקבלו לחדרי המיון, מהם 438 במצב קשה. שיעור התמותה בבתי החולים עמד על 0.5% בלבד מה שמעיד לדבריו על איכות הטיפול הרפואי. בסך הכול טיפלה מערכת הבריאות בכ־24 אלף איש במהלך המלחמה.
"אין מערכות שלא צריכות להשתנות בעקבות השנתיים האחרונות", הוסיף בר סימן טוב בהתייחס ללקחים שמשרד הבריאות מפיק מהלחימה. הכשל המרכזי, לדבריו, נבע מהפער המבני בין תוכניות החירום לבין המציאות בשטח. "בעוד הנהלים נכתבו לאירועים מוגבלים בזמן ובמקום - כמו פיגוע בודד הנתון לשליטה מרכזית - ב־7 באוקטובר נדרשה המערכת להתמודד עם מלחמה רחבת היקף, בעשרות זירות פעילות ובתנאי לחימה. המנגנון המוכר, שהתבסס על קבלת תמונת מצב מהצבא ועל נקודות שחלוף מסודרות לפצועים, פשוט לא התקיים. גם כאן הדגיש בר סימן טוב: "אין תחליף לתפקוד של הצבא בתא השטח שבו מתרחשת המלחמה".
פרופ' ארנון אפק, ראש צוות ניהול וריכוז תהליכי הפקת לקחים במערכת הבריאות בעקבות אירועי המלחמה, הצביע על שורת ליקויים נוספים המחייבים תיקון. רשות האשפוז העליונה, לדבריו, אינה מוסדרת דיה מבחינת סמכויותיה; פקודות מבצעיות רבות כלל לא היו כתובות, ופגעו ברציפות התפקודית; ובתחום הלוגיסטיקה נחשפה תלות מסוכנת בטיסות ובנמלי ים - תלות המחייבת הקמה של מלאי חירום עצמאי. גם בתחום השיקום נחשפו פערים משמעותיים בנגישות לשירותים בין המרכז לפריפריה. סוגיית הטיפול במחבלים במתקנים נפרדים הוגדרה אף היא כאתגר רגיש, המחייב קביעת נהלים ברורים כדי למנוע חיכוך בתוך בתי החולים הכלליים.
במהלך המלחמה המרכז הלאומי לרפואה משפטית ביצע 1,765 זיהויים, מהם 86 של חטופים חללים. תחום בריאות הנפש הוגדר כ"אירוע רב־נפגעים נפשי", ולצורך כך הוקצו 1.4 מיליארד שקל להכפלת המערך האמבולטורי. בשנת 2025 נרשמה צמיחה של כ־30% במספר המטופלים - כ־435 אלף בני אדם - וזינוק של 42% במספר הטיפולים, שהגיעו לכ־3.5 מיליון.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש, ציין כי עבור אזרחים שונים המלחמה הסתיימה בנקודות זמן שונות: "יש מי שהטראומה שלו נחתמה ב־8 באוקטובר, יש מי שזה קרה לו רק אתמול עם השבת גופתו של רן גואילי, ויש כאלה שעבורם הטראומה עדיין נמשכת. אנחנו נערכים לכל תרחיש - בתקווה שלא יגיע".
בלב האסטרטגיה שהציג בר סימן טוב עומדת ההבנה שמענה איכותי לחירום נשען על מערכת חזקה בשגרה, ובראשה פתרון למחסור הכרוני ברופאים. המשרד פועל לתיקון עיוות ארוך שנים שנבע מהסתמכות על הכשרות רפואיות לא איכותיות בחו"ל, ובמקומן מקדם הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל: מ־1,450 כיום, ל־1,700 בשנת 2027, ועד יעד של 2,000 סטודנטים בשנת 2030. המהלך, המוגדר כסגור ומתוקצב, נועד להבטיח את איכות וכמות כוח האדם הרפואי ולהפחית את תלות המדינה בהכשרות ממוסדות שאינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים.
"היכולת להתמודד עם אתגרי חירום נשענת על תשתית של מערכת מתפקדת בשגרה", אמר בר סימן טוב. "אנחנו לא ארגון כמו צה"ל, שנבנה מראש לאירועי קיצון - המבחנים האמיתיים שלנו הם ביום־יום. אם נהיה טובים בהם, נדע לתפקד טוב יותר גם בחירום. אין סתירה בין להיות מערכת טובה לבין מערכת שמבצעת תהליכי תחקיר. להפך - מערכת טובה אינה מערכת מושלמת, ותהליכי השיפור שלה נמשכים כל הזמן".
