דו"ח המבקר
56% ממיטות האשפוז בבתי החולים אינן מוגנות
לפי דו"ח המבקר, גם 63% מהמיטות בבתי החולים הגריאטריים, ו-75% מהמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים אינן מוגנות; הסדרת פערי המיגון בבתי החולים בארץ נאמדת ב-4.8 מיליארד שקל, אך משרד האוצר הקצה מימון ל-10% בלבד מהסכום
בחודש יוני 2025 נפל בבית החולים סורוקה בבאר שבע טיל ששוגר מאיראן, ופגע קשות ביכולתו להמשיך לתפקד באופן רציף ויעיל לאספקת שירותי רפואה חיוניים ולטיפול בחולים. דו"ח מבקר המדינה שכותרתו "מיגון בתי חולים", שהתפרסם היום, למד אמנם את איכויות המיגון של בתי החולים בין החודשים ינואר-ספטמבר 2024, לפני מבצע "עם כלביא", אך הוא משקף היטב את כשל המיגון של כל בתי החולים בארץ, לא רק של סורוקה. מהדו"ח עולה שכ-56% מהמיטות בבתי החולים הכלליים (מיטות אשפוז), כ-63% מהמיטות בבתי החולים הגריאטריים, וכ-75% מהמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים, אינן מוגנות כלל.
מבדיקת מבקר המדינה עולה כי בבתי החולים הקרובים לגבול - עד 80 ק"מ, קיימים פערי מיגון במתחמים בהם מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות. כך, 67% ממכשירי הדימות (10 מתוך 15), 48% ממיטות אשפוז הכלליות (851 מתוך 1,762), 25% ממיטות הטיפול הנמרץ (41 מתוך 162), 22% מחדרי הניתוח (8 מתוך 36), 18% ממעמדות הדיאליזה (14 מתוך 79), ו-17% מעריסות הפגייה (12 מתוך 70), אינם מוגנים. רק 41% ממיטות האשפוז הכלליות מועברות לאתר חלופי מוגן בעת חירום (722 מתוך 1,762).
בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה פועל בית החולים התת-קרקעי הגדול בישראל, עם קיבולת אכלוס של כ-2,000 מיטות אשפוז. דוח מבקר המדינה מציין כי בעקבות מלחמות "חרבות ברזל", ו"עם כלביא", התחילו גם בתי חולים אחרים להשמיש את החניונים התת קרקעיים שלהם כמרחבי אשפוז מוגנים. הדו"ח קובע כי למהלך זה יש מגבלות רבות, הקשורות בעיקר לפרטיות החולים וסכנת הידבקות בחיידקים. המסקנה של עורכי הדו"ח היא שהפתרון הזה אינו מיטבי: "ספק אם ניתן לוותר על מיגון תיקני במחלקות ובפעילות חיונית בבתי החולים, במיוחד בבתי חולים סמוכי גבול הנתונים למתקפות פתע".
דו"ח המבקר מגלה כי משרד הבריאות ערך בדצמבר 2023 תוכנית לסגירת פערי המיגון בבתי החולים בארץ ואמד את המהלך ב-4.8 מיליארד שקל. עם זאת, עד אוקטובר 2024 הקצה משרד האוצר תקציב ייעודי בהיקף של כ-460 מיליון שקל, המהווה פחות מכ-10% ממה שנדרש. יתר עלות השלמת פערי המיגון המיועדת לביצוע בטווח הארוך של התוכנית, המוערכת בכ-4.3 מיליארד שקל (כ-90%), לא תוקצבה. משרד מבקר המדינה ממליץ להתכוון להחלטת ממשלה ייעודית שתכלול תקצוב ייעודי והגדרת סדרי עדיפויות, תוך איזון מול יתר צורכי התקציב הלאומי.
הדו"ח מגלה כי ועדת הפרוייקטים של משרד הבריאות שתפקידה לדון בכל הפרויקטים הנוגעים למערכת הבריאות, ובכלל זה הקמת בתי חולים, אישור להקמה ובינוי פרויקטים במערכת הבריאות, לא דנה כלל בפרויקטים הנבנים בבתי החולים הממשלתיים, בין שמשרד הבריאות מתקצב אותם ובין שלא, אלא רק בפרויקטי בינוי המבוצעים שלא במגזר הממשלתי. מחברי דו"ח המבקר ממליצים כי "על משרד הבריאות בסיוע פיקוד העורף לבחון אם בוצעה בנייה ללא מיגון בכלל בתי החולים. כמו כן, מומלץ שמשרד הבריאות יגבש דרכי פעולה לפיקוח שלו כמאסדר בנוגע לביצוע פרויקטים בתי החולים הממשלתיים, למשל בידי גורמים חיצוניים למינהל תכנון ובינוי - וזאת כדי לוודא שהבנייה בבתי חולים אלה מתבצעת בהתאם לחוקים ולתקנות כנדרש".
הדו"ח מחדש גם בהתייחסותו לאדריכלות מבני בתי החולים החדשים וממליץ להפסיק לבנות חזיתות זכוכית: "קירות מסך מזכוכית מציעים יתרונות משמעותיים, כמו הכנסת אור טבעי ושיפור החוויה עבור חולים וצוות. עם זאת, שימוש נרחב בזכוכית בחזיתות בניינים, בדומה לקירות שאינם עשויים מבטון, מגדיל משמעותית את הסיכון להיפגעות אנשים המאכלסים בניינים כאלה במקרה מלחמה או טרור, שכן עמידות הזכוכית הרגילה בפני עומסי הדף ורסס מוגבלת מאוד. נוסף על כך, כיוון שזכוכית היא חומר בנייה המתרסק לרסיסי זיגוג קטנים רבים כתוצאה מהדף שנגרם מפיצוץ, פיצוץ בקרבת בניין האשפוז עלול לגרום לנפגעים רבים וכן להותיר למעשה את מחלקת האשפוז ללא קירות".
משרד הבריאות פעל אמנם בתקופת המלחמה לפתרונות מיידיים - כך, "מיגון מתפרץ", כלומר, הצבת גופים ניידים מבטון, שקי חול להגנה על תשתיות, ומיגוניות בשטחים ציבוריים פתוחים, אך המבקר קובע שהתנהלות זו אינה מספקת. מסתבר שאין במדינת ישראל מנגנוני הפקת לקחים: "בביקורת נמצא כי לא בוצעה הפקת לקחים סדורה ורחבת היקף בקרב כלל הגורמים הרלוונטיים במשותף, לרבות משרד הבריאות, פיקוד העורף, בתי החולים ומשרד האוצר, בכל הנוגע לסוגיות אתגרי המיגון במערכת האשפוז במהלך מלחמת חרבות ברזל".
