בור ללא תחתית: תקציב הביטחון יזנק לשיא של 184 מיליארד שקל
צה"ל ומערכת הביטחון דורשים עוד תוספת דרמטית השנה בגובה 40 מיליארד שקל, בשל ריבוי החזיתות, שחיקת הכשירות והחשש כי מצב הביטחון הזמני יהפוך לקבוע; באוצר טוענים שמשרד הביטחון לא מצליח לנהל את התקציב הענק: 144 מיליארד שקל; ומזהירים כי הגדלת התקציב תפגע קשות בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה
כחודש וחצי לאחר שתקציב הביטחון הוגדל בבהילות בכ־32 מיליארד שקל לסכום של כ־144 מיליארד שקל, ברקע מלחמת איראן השנייה, צה"ל ומשרד הביטחון מניחים דרישה חדשה להגדלתו בעוד כ־40 מיליארד שקל. זאת בשל הפעילות העצימה המתמשכת ברצועות הביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה, שימור רמת כוננות גבוהה לחידוש אפשרי של מלחמה באיראן ופריסה מוגברת של כוחות בשטחים.
דיון בנושא מתוכנן להיערך אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו מחר, בהשתתפות נציגי האוצר, המטה לביטחון לאומי (מל"ל), צה"ל ומשרד הביטחון. אם הדרישה תיענה במלואה, היקף תקציב הביטחון לשנת 2026 יסתכם בסכום אסטרונומי וחסר תקדים של כ־184 מיליארד שקל.
גם אחרי שתקציב הביטחון הוגדל משמעותית בימיה הראשונים של מלחמת איראן השנייה, מסכום של 112 מיליארד שקל ל־144 מיליארד שקל, מערכת הביטחון טענה כי לא יהיה די באותה התוספת אל מול הדרישות המבצעיות הרבות המוכתבות לצה"ל מצד הדרג המדיני. כבר אז הבהירו בצבא ובמשרד הביטחון כי אל מול עומס המשימות יידרש תקציב של 177 מיליארד שקל לפחות עד סוף השנה, מספר שכאמור כבר השתנה והתעדכן כלפי מעלה.
"אי אפשר להמשיך עוד באותה רמת פעילות עם אותו היקף תקציבי", אמר בכיר ביטחוני לכלכליסט. "צריך להתאים את המסגרת התקציבית לדרישות הרבות מצה"ל וממערכת הביטחון, או שניאלץ לרדד משמעותית את הפעילות, להקטין את סדרי כוחות המילואים הפרוסים בחזיתות ולבטל התחייבויות והזמנות שניתנו לתעשיות הביטחוניות ולספקים".
בדומה לסבבים קודמים שבהם אילצה את משרד האוצר להגדיל את תקציב הביטחון, גם הפעם מערכת הביטחון דבקה בטיעון הקבוע שלה, שלפיו היא מתוקצבת על ידיו בחסר — ולא במקרה. שם טענו כי הפרקטיקה של האוצר משקפת את ניסיונותיו לשלוט בפועל על ברז התקציבים של צה"ל, ובין הצדדים שורר משבר אי־אמון מתמשך. בדיון שייערך בנושא עם ראש הממשלה, האוצר צפוי להתנגד לדרישת הצבא ומשרד הביטחון, וישוב וידרוש מהם לנהל את הוצאותיהם בתבונה ועל פי המסגרת התקציבית שנקבעה להם.
"זה מטורף", אמרו באוצר ברקע הדרישה החדשה. "כל אזרחי ישראל ישלמו את המחיר הזה עוד שנים קדימה. זה מצב של היעדר יכולת ומסוגלות מצד מערכת הביטחון לנהל תקציב. אלה דרישות מנופחות, וכל מיליארד שקל יעלו לכולנו בחינוך, ברווחה ובבריאות". בכיר ביטחוני הגיב על הדברים ואמר כי "אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".
דשדוש ישראלי בכל החזיתות
חלק ניכר מדרישותיהם התקציביות של צה"ל ומשרד הביטחון מקורו בהחזקת כוחות מילואים בהיקפים שגדולים משמעותית מההיקפים שתוכננו בתחילת השנה. בעוד דיוני התקציב ל־2026 נתנו מענה לגיוס של כ־40 אלף חיילי מילואים, ערב פרוץ מלחמת איראן השנייה מספרם האמיר לכ־110 אלף איש — בעלות כוללת של כ־30 מיליארד שקל. מאז, מספרם ירד במעט ועומד כיום על כ־100 אלף איש הפרוסים בכלל הגזרות.
מדובר בגזרות המעסיקות את צה"ל מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, תובעות ממנו משאבים עצומים, ובאף אחת מהן לא הושגה עד כה הכרעה צבאית. צה"ל פרוס בעומק רצועת עזה, שולט בכ־60% משטחה וחוצץ בין יישובי העוטף לריכוזי האוכלוסייה ברצועה. כל זאת בעוד חמאס ממשיך לשלוט בה, לשקם יכולות, וההצהרות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה נתניהו על השמדת ארגון הטרור נותרו ללא כיסוי.
4 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל אייל זמיר וראש אגף תקציבים מהרן פרוזנפר. חילופי האשמות בין מערכת הביטחון והאוצר
(צילומים: שלו שלום, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
הדשדוש בעזה מתווסף לדשדוש ישראלי לאורך רצועת הביטחון החדשה שהקים צה"ל בעומק של כ־8 ק"מ בשטח לבנון ואורכה כמעט 100 ק"מ, מקו החוף ועד הגבול עם סוריה, במטרה להרחיק את טווח טילי הנ"ט של חזבאללה מיישובי הצפון. הפסקת אש שכפה על ישראל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כובלת את ידיה מלפעול בהתקפיות נגד חזבאללה ומונעת מצה"ל לפגוע בתשתיותיו בביירות ובעומק המדינה. בסוף השבוע האחרון אזרחי ישראל למדו על הארכת הפסקת האש בלבנון ב־45 יום נוספים מהודעה שהוציא הממשל בארה"ב. במערכת הביטחון העריכו בשיחות עם כלכליסט כי במצב הנתון בדרום לבנון, כל יום של החזקת הכוחות ברצועת הביטחון עולה לישראל כ־100 מיליון שקל.
איום רחפני הנפץ המונחים באמצעות סיבים אופטיים שמשגר חזבאללה לעבר כוחות צה"ל הפרוסים בלבנון ממשיך לגבות ממנו מחיר דמים, ובאופן שמעלה שאלות על תוחלת השהייה לאורך רצועת הביטחון החדשה. שאלות אלה מקבלות משנה תוקף, בייחוד ברקע הימשכות השיגורים לעבר יישובי הצפון, וכשביום חמישי שעבר חזבאללה הפנה רחפן נפץ לעבר קבוצה של אזרחים בראש הנקרה וגרם לפציעתו הקשה של אחד מהם.
ברקע של כל אלה עומדת איראן, שהמלחמה איתה נעצרה בתחילת אפריל לאחר 40 יום של תקיפות אינטנסיביות מצד ישראל וארה"ב. לאחר הפגישה של נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג גברו הערכות, בין השאר בישראל, כי הלחימה באיראן תחודש בניסיון לשפר את נקודת המוצא למו"מ איתה, לאחר שעד כה איראן הקשיחה את עמדותיה.
תקופת ההמתנה בכלל החזיתות שנותרו פתוחות ומאיימות עולה לצה"ל ולמשרד הביטחון במשאבים עצומים, כך שמה שהיה נראה לפני כחודש וחצי כמצב זמני עלול להפוך למצב קבוע. כל זאת בכפוף להחלטותיו של הנשיא ההפכפך והקפריזי טראמפ, שגם אתמול בכירים במערכת הביטחון התקשו להעריך אם יחליט על חידוש הלחימה. מבחינת ההיגיון של מערכת הביטחון, פגישת הנשיא האמריקאי עם נשיא סין שי ג'ינפינג פתחה חלון הזדמנויות של כמה שבועות לפעולה נוספת באיראן — וזאת עד פתיחת משחקי המונדיאל בארה"ב בחודש הבא.
טרם הפסקת האש במלחמה עם איראן, צבאות ארה"ב וישראל לא השיגו ולו יעד בודד אחד מכלל היעדים שנקבעו להם — הסרת האיום הגרעיני, השמדת תעשיית הטילים הבליסטיים, הפלת המשטר והפסקת תמיכתה של איראן בארגוני הפרוקסי במזרח התיכון. לא ברור אם חידוש המלחמה עם איראן יאפשר את השגת מלוא היעדים הללו או חלק מהם, וכל זאת בזמן שמצר הורמוז, המשמש לתעבורה של כ־20% מכמות הנפט העולמית, סגור. התלקחות מחודשת של האש באיראן עלולה להתחיל מנקודת עצירתה בחודש שעבר, כשבמרכז הכוונת של ארה"ב וישראל נמצאות תשתיות האנרגיה ובהן תחנות כוח ומתקני הפקה של הרפובליקה האסלאמית. איראן עלולה להגיב במטבע זהה ולתקוף מתקני אנרגיה במדינות הנפט שבמפרץ הפרסי ובישראל.
בימים שקדמו להפסקת האש באיראן, ארה"ב וישראל התמודדו עם מלאים מידלדלים של חימושים מסוגים שונים, בעיקר של טילים להגנה אווירית, וזאת ברקע השיגורים התכופים והנרחבים של טילים איראניים לעבר מדינות רבות במפרץ הפרסי ולעבר ישראל. מצב זה אילץ את ישראל לנהל גישה בררנית ביחס לשימוש בטילי חץ 3, המשמשים אמצעי מרכזי להגנה מפני טילים המשוגרים מאיראן ומתימן.
שיפור עמדות לאפשרות של חידוש לחימה
עצירת הלחימה עם איראן מתחילת אפריל זימנה לישראל ולארה"ב תקופת התארגנות לקראת חידוש המערכה, אך ניכר שהשקט היחסי מיטיב גם עם איראן, שעל פי דיווחים בעולם מהשבועות האחרונים חילצה מ"ערי הטילים" החצובות בהרים טילים ומשגרים לאחר שפתחיהן הופצצו בתחילת המלחמה. לפי דו"ח של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA), שפרטים עליו פורסמו בימים האחרונים, כ־70% ממלאי הטילים שעמד לרשות איראן ערב המלחמה — זמינים לה.
ישראל וארה"ב השקיעו בשבועות האחרונים מאמצים רבים לשיפור עמדות לקראת חידוש אפשרי של המלחמה, כשנמל התעופה בן גוריון נראה כמו בסיס צבאי המאכלס עשרות מטוסי תדלוק אמריקאיים. מהלכים אלה ניכרים ביתר שאת גם בהימשכות הרכבת האווירית מארה"ב, המובילה לארץ כמויות עצומות של חימושים ואמצעי לחימה מסוגים שונים. חלקם מגיעים באוניות לנמלי הים באשדוד ובחיפה. בתעשיות הביטחוניות הייצור נמשך מסביב לשעון, תוך שימת דגש על טילי הגנה, ובמרכזם טילי חץ 3 של התעשייה האווירית. קווי הייצור של טילים אלה הוכפלו מאז תחילת השנה פי ארבעה, ועדיין — בספק אם גם ייצור אינטנסיבי במשך שבועות אחדים יכול לספק את מלוא הצורך המבצעי. הדחק התקציבי, מאבקי כוח בין משרדי הממשלה, חוסר תיאום והיעדר החלטות מתאימות עלולים להקשות ולסבך עוד יותר את תמונת המציאות המסובכת ממילא.
