סגור
שוטרים מאבטחים בעוטף עזה מלחמה עזה מבצע חרבות ברזל 9.10.23
שוטרים מאבטחים בעוטף עזה (צילום: JACK GUEZ / AFP)

ישראל מתחמשת: מאות כיתות כוננות יוקמו ויורדו תנאי הסף להוצאת רישיון נשק

שני דיונים שהתקיימו בוועדה לביטחון לאומי בכנסת הראו את הכיוון שישראל צועדת אליו בצל המלחמה: חימוש מאות כיתות כוננות שיוקמו ביישובים, וכן חימוש אזרחים פרטיים שיוכלו להוציא רישיון נשק ביתר קלות. סמפכ"ל המשטרה: "אם אשתי דורשת נשק, זה אומר הכל"

שני דיונים דחופים שהתקיימו היום (א') בוועדה לביטחון לאומי בכנסת הראו את הכיוון שישראל צועדת אליו בצל המלחמה: חימוש מאסיבי של אזרחים - הן של מאות כיתות כוננות שיוקמו ביישובים ויחומשו באלפי כלי נשק ארוכים (רובי סער), והן של אזרחים פרטיים שיוכלו להוציא רישיון נשק (אקדח) ביתר קלות, בין השאר על ידי הורדת התבחינים ותנאי הסף המאפשרים להגיש בקשה להוצאת רישיון. כל זאת לאור מצב החירום והחרדה של הציבור לביטחונו, אחרי המראות הקשים מעוטף עזה, כאשר התושבים גילו שהופקרו על ידי המדינה להילחם בידיים חשופות לפעמים מול מחבלי החמאס שחדרו ביום שבת ליישובים. זאת לאחר שבשנים האחרונות כיתות כוננות צומצמו או בוטלו והנשקים נלקחו מבתי האנשים מחשש לגניבתם.
יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל אמר בפתח הדיון בנושא מוכנות כיתות הכוננות כי "המטרה - לאפשר לכל מי שרוצה לחזק את הביטחון האישי והיישובי שלו להחזיר את היכולת להגן על עצמו ולהיות מוכן לכל צרה". בוועדה הובהר לנוכחים שלראשונה אי פעם המשטרה והמשרד לביטחון לאומי רכשו אלפי נשקים והחלו לצייד דרך מג"ב את כיתות הכוננות, כל אחת מהן מונה לרוב 12 איש. "התפקיד שלנו לראות איך מעבירים כמות אדירה של תחמושת ונשק לאזרחים, כי הם בקו ראשון וצריכים את הנשקים", אמרה ח"כ שרן השכל מיוזמות הדיון המיוחד.
סמפכ"ל המשטרה ניצב אבשלום פלד, אמר שהמשטרה תומכת ביוזמת המשרד לביטחון לאומי והשר איתמר בן גביר להגדיל מאוד את כמות רישיונות נשיאת הנשק הפרטיים על רקע הפגיעה בתחושת הביטחון של האזרחים והחרפת האיום – "הכמות הוכפלה עוד לפני פרוץ המלחמה, וכרגע עובדים כדי להגדיל את זה, אמר פלד. "אם אשתי דורשת נשק, זה אומר הכל".
לגבי הגדלה מאסיבית של כיתות הכוננות וחימושן, סיפר פלד כי "כבר בשעות הראשונות השר דפק על השולחן ואמר שזה הכי חשוב, ומאז אנו בריצה מטורפת יחד עם המשרד בעניין הזה". לדבריו, בעבר היו תחת פיקוד מג"ב 96 כיתות ביישובים על קווי הגבול ובמועצות – כלומר, במרחב הכפרי, ועוד 4 כיתות תחת אחריות המשטרה הכחולה, במרחב העירוני (הן הוקמו בעקבות לקחי המהומות במבצע "שומר החומות" – ע.ק). "מאז פרוץ האירועים התחלנו לעשות רשימה לפי תבחינים – יישובי תפר, ישובי גבול, ערים מעורבות וכו', כדי לתעדף למי לתת קודם נשק, ואנו רוצים בתוך 6 שבועות לסיים את כלל היישובים".
לדבריו, היעד שהמשטרה הציבה הוא להגיע מ-111 יישובים כיום עם כיתות כוננות ל-536, רק במרחב הכפרי. "יש לנו שם תשתיות ומומחיות, ובסיוע המשרד לביטחון לאומי הצלחנו בזמן שיא לחלק 3,200 כלי נשק חדשים, והיום ניתן עוד 430. אנו רוצים להגיע לכ-20 אלף כלי נשק", אמר פלד. "השבוע הצלחנו לצייד אנשים במרחב הכפרי וגם לבנות 368 כיתות כוננות, כשהרעיון הוא להוסיף עוד כ-400 כיתות כוננות שקראנו להן 'קו עורפי' - כלומר במקומות שהם לא סמוכי גדר או קו תפר. מדובר ב-374 יישובים, מהם גם ישובי מטרופולין גדולים שבהם יהיו יותר מכיתת כוננות אחת. האתגר שלנו זה המרחב העירוני".
פלד אמר שבעוד את הרובים (5M) קל ומהיר יותר לרכוש, דווקא הציוד הנלווה כמו קסדות, שכפ"צים ועוד קשה יותר. "תהליך הייצור הוא של כשבועיים", אמר. בנוסף, הדגיש את הבדיקות שהמשטרה עורכת לציוד. אנו לא מזלזלים בחיי אדם, ומה שלא ממגן הכי טוב - לא ייכנס אלינו". הוא אמר גם "אנו לא רוצים מיליציות ברחובות, אלא שהכל ייעשה תחת פיקוח המשטרה ויירכש תחת התהליכים המשטרתיים".
ח"כ מיכאל ביטון תהה מה לגבי המרחב העירוני. "זה מאוד מדאיג. לא מגיע לאופקים שתקום בה כיתת כוננות או בבאר שבע - שיקומו 7 כיתות כוננות במיידי? ובשלומי וקריית שמונה. ההתארגנות במגזר הכפרי מעולה אבל תעתיקו את זה למגזר העירוני".
שי חג'ג, יו"ר המועצה האזורית מרחבים, ליד אופקים, תיאר בדיון את המצוקה אצלם, כאשר לדבריו, "התחננתי לצבא להביא נשקים ארוכים, רק אחרי 3 ימים קיבלנו שלושה רובים, אחרי 3 ימים - עוד 3, ועכשיו עוד 4. צריך כיתת כוננות עם אפודים ונשק בכל ישוב, כי אנו מבינים לצערנו שאין מי שיגן עלינו. אנשים חיכו שעות עד שיגיע הצבא, ואנו לא מתכוונים להפקיר את התושבים".
ראש מחלקת המתנדבים במשטרה, נצ"מ אבשלום אלמליח אמר בקשר למרחב העירוני, שהמשמר האזרחי פועל כעת לגייס אלפי מתנדבים חדשים. "יש אוכלוסייה גדולה של לוחמים לשעבר בכל הארץ שחצו את גיל 40, ואנו רוצים לגייס אותם בהליך מזורז למשמר אזרחי. לאפשר להם לעבור הכשרה מזורזת תוך יום וחצי-יומיים (במקום שבועות ארוכים – ע.ק) ותוך זמן קצר הם יוכלו להיות עם סמכויות שיטור ועם נשק. אבל אני חייב לעשות בדיקה (רישום רפואי ופלילי וכו' – ע.ק) לכל מי שאני מפקיד בידיו נשק. וגם צוואר הבקבוק כרגע זה הנשקים עצמם. מי שיבוא להתנדב עם נשק אישי גם אחייל אותו".
לדברי אלמליח, "אנו מתכוונים להקים בשלב ראשון 286 כיתות כוננות במגזר העירוני תחת המשמר האזרחי ושכל כיתה תמנה 20 איש – כ-6,000 איש ובשלב הבא לעבות ל-12 אלף איש ולבסוף להגיע ל-18 אלף מתנדבים במרחב העירוני, שיהיו מאוגדים במשמר האזרחי".
גם נציג פיקוד העורף, נצ"מ איתי לוי, אמר בדיון כי הם פועלים לגייס אנשים שיפעלו תחת אחריות תחנות המשטרה. "פנינו לכל הרשויות והקב"טים ועלו דרישות מ-198 ישובים, ומתוכם 110 ישובים עברו תהליך מהיר ואנו מחמשים את האנשים, שתוך כמה שעות כבר חותמים על נשקים ארוכים, והופכים להיות כמו חיילים בצו 8. הפער הכי גדול הוא במרחב העירוני, העורפי – הערים והמועצות המקומיות, שאין להן מענה, ואנו יודעים לעשות זאת מהר ובצורה רחבה. יש מעל 1,000 איש שיכולים לבוא ולחתום על נשקים, ואני מעריך שנשלים זאת בתוך 48 שעות".
דיון נוסף בוועדה נערך אחר הצהריים ועסק בשינוי התבחינים ותנאי הסף להוצאת רישיון נשק, שמקדם המשרד לביטחון לאומי מזה תקופה ארוכה, וכעת השינוי בתקנות מובא לוועדה על רקע המצב הביטחוני, כאשר היו"ר פוגל אמר כי הוא מתכוון כבר הלילה להביא להצבעה את השינויים המוצעים.
בין השאר, הכוונה היא לשנות את תנאי הסף כך שכל אדם מעל גיל 21 ששירת שנה אחת כלוחם – כולל מסלול הסדר ונשים שעשו שירות לאומי או אזרחי - יהיו זכאים לשאת נשק, לאחר הוכחת מגורים או עבודה ביישוב זכאי. זאת בשונה למצב היום בו נדרש היה להציג שירות צבאי או אזרחי מלא. שינוי נוסף המקודם בוועדה הוא שכל חייל עם תעודת לוחם שעבר הכשרה של רובאי 03 ומעלה יוכל להוציא רישיון לנשיאת נשק, בניגוד למצב הקיים שבו רק לוחמים שהוכשרו כרובאי 07 יכולים להוציא רישיון נשק. עוד שינויים שמקודמים הם לאפשר הוצאת רישיון נשק גם למתנדבי מג"ב שפרשו (ושירתו 15 שנה), לכבאים ששרתו במשך שנתיים והחזיקו נשק בעת השירות וכן למתנדבי מד"א.