הבנקים הגדילו את האשראי ב־2025 - והסיכון לציבור עלה; זינוק באשראי ליזמי נדל"ן
דוח הפיקוח על הבנקים מצביע על זינוק של 12.2% בתיק האשראי של המערכת הבנקאית, לצד עלייה ברמת הסיכון למשקי הבית. לפי בנק ישראל, הסיכון גדל, בין היתר, משום שהבנקים הרחיבו את ההלוואות מהר יותר מקצב הגידול בכספי הציבור שהופקדו אצלם. האשראי ליזמי נדל״ן זינק ב-40% על רקע המשבר בענף, ולקוחות משכו כ־2 מיליארד שקל לטובת השקעות בקריפטו
דו"ח המפקח על הבנקים שפורסם היום (ב') מצביע על המשך התרחבות האשראי במשק בשנת 2025, לצד עלייה מסוימת ברמת הסיכון במערכת הבנקאית. תיק האשראי של מערכת הבנקאות צמח ב־12.2% - חזרה לקצב הצמיחה הגבוה שאפיין את השנים שקדמו למלחמת חרבות ברזל, לאחר תקופה של האטה. בבנק ישראל מציינים כי סיכון האשראי למשקי הבית נותר גבוה, בעוד שבמגזר העסקי נרשמה דווקא ירידה קלה ברמת הסיכון. העלייה בסיכון לציבור נובעת, בין היתר, מכך שקצב צמיחת האשראי היה גבוה מקצב צמיחת הפיקדונות - 12% לעומת 9%.
על פי הדוח, מערכת הבנקאות אחראית כיום ל־60% מהחוב של המגזר העסקי הלא־פיננסי, לעומת 56% בשנת 2024. חלקם של הגופים המוסדיים ירד מ־18% ל־16%, בעוד שתושבי חוץ מהווים 11% מהחוב ומשקי הבית 12%. הירידה בחלקם של המוסדיים עשויה להעיד כי זיהו עלייה בסיכון באשראי העסקי והעדיפו להפנות השקעות לשוק הסחיר, בניגוד לבנקים שהמשיכו להרחיב את החשיפה.
מי שהוביל את הצמיחה באשראי בשנת 2025 היה בנק לאומי, בעוד שקבוצת מזרחי־טפחות הציגה את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בפיקדונות. למרות זאת, שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות עדיין מחזיקות יחד ביותר ממחצית מהאשראי והפיקדונות של הציבור.
הרווח הנקי של הבנקים עלה ליותר מ־32 מיליארד שקל
הרווח הנקי של מערכת הבנקאות הסתכם בשנת 2025 ב־32.3 מיליארד שקל - עלייה של 8.7% לעומת השנה הקודמת. התשואה הממוצעת על ההון עמדה על 15.5%, נמוכה במעט לעומת השנים 2022–2024, אך עדיין גבוהה בהשוואה היסטורית. הכנסות הריבית עלו ב־5.5 מיליארד שקל, עלייה של 4%, וההכנסות מעמלות גדלו ב-1.4 מיליארד שקל - עלייה של 11%.
במקביל, נרשמה עלייה חדה של 40% באשראי ליזמי נדל"ן למגורים. מדובר במהלך שמספק חבל הצלה לענף, על רקע קיפאון במכירות והצטברות מלאי שיא של דירות לא מכורות. הבנקים הגדילו את החשיפה לענף במטרה למנוע קריסת קבלנים, שעלולה לפגוע גם בתוצאותיהם הפיננסיות. זאת, בסביבה של ריבית גבוהה שהכבידה על תזרים המזומנים של חברות רבות והובילה ללחצי מחירים בשוק הדיור. אף שלא נרשמו קריסות משמעותיות נוספות מאז פרשת חנן מור, במערכת הבנקאית גובר החשש כי ירידה נוספת במכירות תחייב הגדלה משמעותית של ההפרשות להפסדי אשראי. נכון לעכשיו, יציבות הענף נשענת במידה רבה על המשך הזרמת האשראי ליזמים.
הדוח מדגיש גם את רמת הריכוזיות הגבוהה במערכת הבנקאית. לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות מחזיקים יחד ב־72% מנכסי המערכת הבנקאית, שהסתכמו בכ־3 טריליון שקל. בתחום האשראי שאינו לדיור מוביל בנק הפועלים עם נתח שוק של 27.2%, אחריו לאומי עם 21.5% ומזרחי טפחות עם 19.6%. בתחום המשכנתאות מוביל מזרחי טפחות עם 36.3% מהשוק, אחריו לאומי עם 22.8% והפועלים עם 22%.
גם שוק כרטיסי האשראי המשיך לצמוח בשנת 2025. לפי הדוח, קצב הגידול בכרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים היה גבוה יותר מזה של הכרטיסים הבנקאיים. היקף מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי הסתכם ב־614 מיליארד שקל, כאשר כ־69.5% מהעסקאות בוצעו באמצעות כרטיסים בנקאיים.
בתחום הדיגיטל, 90% מהפעולות שביצעו לקוחות הבנקים נעשו בערוצים דיגיטליים ולא באמצעות הגעה פיזית לסניפים. השימוש בדיגיטל נפוץ במיוחד בקרב צעירים, אך נמצא במגמת עלייה בכל קבוצות הגיל. למרות זאת, בשנת 2025 לא נסגרו סניפים, ומספרם נותר יציב ועמד על כ־950 סניפים ברחבי הארץ. בעשור האחרון נרשמה הירידה החדה ביותר במספר הסניפים במחוז תל אביב - מ־28 ל־23 סניפים. במקביל, מספר הכספומטים הבנקאיים דווקא עלה מ־2,500 ל־2,600, ומספר המכשירים הלא־בנקאיים גדל מ־6,420 ל־6,550.
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2025 משכו לקוחות כ־2 מיליארד שקל מחשבונות הבנק לטובת חשבונות שירותי מטבעות דיגיטליים (קריפטו) - עלייה של 40% לעומת 2024.
