ועדת השרים המליצה: להדיח את היועמ"שית
חברי הוועדה אמרו כי לא השתכנעו מנימוקיה של בהרב מיארה לסירוב להתייצב ל"שימועים", וטענו כי "מדובר בביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל". השרים טענו כי העילה להדחת היועמ"שית היא חילוקי דעות מהותיים וממושכים. בהרב מיארה: ההליך פסול מיסודו
חברי ועדת השרים להדחת היועמ"שית המליצו הערב (ה') לממשלה להדיח את גלי בהרב מיארה מתפקידה. ההצבעה על ההדחה צפויה בישיבת הממשלה הבאה בעוד כשבוע וחצי - ולא זו שתתקיים ביום ראשון הקרוב.
חברי הוועדה ציינו בהמלצתם: "הוועדה לא השתכנעה מנימוקיה של עו"ד בהרב מיארה לסירובה להתייצב בפני ועדת השרים, בפרט לאחר שבג"ץ דחה בקשה לצו ביניים, שהתבקש גם על ידה, שימנע את הדיון, ורואה בסירובה זה כשלעצמו ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל עם הממשלה כמו גם ביזיון בית משפט וכן ויתור על זכותה לשימוע מנהלי בפני ועדת השרים".
עוד הם כתבו: "ועדת השרים דוחה את טענת עו"ד בהרב מיארה כי השימוע לא נועד להיערך בלב פתוח ובנפש חפצה בשעה שהחלטת הממשלה כבר קבעה שאין לממשלה אמון בה. אי אמון אין משמעותו הדחה וההחלטה על כך נועדה לייצר שלב ביניים נוסף מעבר לצורך על פי הדין וזאת כדי להציב תמרור אזהרה לפיו המצב הקיים של ייעוץ משפטי לעומתי ובלתי מאפשר – לא יכול להימשך.
"טבעו של כל שימוע, שהוא נשען על הנחת מוצא שלילית כלפי המוזמן לשימוע. שאם לא כן לא היה צורך בשימוע. אין בהנחת מוצא מקדמית זו, ללמד על חוסר פתיחות של עורכי השימוע להשתכנע אחרת. חברי הוועדה ביקשו באמת ובתמים לשמוע את עמדת עו"ד בהרב-מיארה בלב פתוח ונפש חפצה והם אך מצרים על בחירתה שלא להציג את עמדתה בפניהם".
לסיכום צוין בהמלצה ועדת השרים: "אשר על כן עמדת ועדת השרים היא כי בין עו"ד בהרב מיארה לבין ממשלת ישראל מתקיים האמור בסעיף 26(א) ל'הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה' כפי שאומצה בהחלטת הממשלה מס' 1773 מיום 28.8.2000 כדלקמן: 'הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הוuעדה, להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה באחת מאלה: (1) קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל'".
בהרב מיארה לא התייצבה היום לשימוע השני שקיימה ועדת השרים שהקימה הממשלה בראשותו של השר עמיחי שיקלי. היא סבורה שההליך פסול מיסודו, ונעדרה גם מהשימוע הראשון שנערך לה ביום שני במשרד ראש הממשלה בירושלים. היא הגדירה את ההליך "לא חוקי" - והאשימה: "מדובר במהלך שמטרתו לאפשר לממשלה להדיח כל יועץ משפטי בעתיד משיקולים זרים". בשל היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהדיון ביום שני, החליטה הוועדה לזמן אותה לשימוע נוסף מתוך ניסיון לטמון לה מארב משפטי לקראת אפשרות של עתירה לבג"ץ במקרה שהוועדה והממשלה יאשרו את פיטוריה.
בדיון ביום שני תקפו חברי ועדת השרים את בהרב-מיארה בזה אחר זה. "ויתור על זכות השימוע מוכיח בעליל היעדר אמון בין היועמ"שית לבין הממשלה", אמר יו"ר הוועדה השר שיקלי. השר איתמר בן גביר אמר: "כשלא מגיעים לדיון זו לא רק פגיעה בממשלה ובסמכותה, אלא גם הודאה שאין לה טענות. בעל דין שלא מגיע אפשר לדון בלעדיו". מזכיר הממשלה יוסי פוקס המשיך באותו הקו: "נתנו לה עוד ועוד הזדמנויות. גם בממשלה היא לא הופיעה וזה חמור במיוחד אחרי שהלכה לבג"ץ וביקשה צו ביניים ונדחתה, ולמרות זאת היא לא מגיעה".
בהרב מיארה טענה כי השימוע שנערך לה הוא הליך "ישראבלוף" - מראית עין בלבד, שתוצאתו ידועה מראש. לדבריה, מדובר במהלך שנעשה כאשר ההחלטה להדיחה כבר התקבלה, בין היתר על ידי שרים שהתבטאו נגדה בפומבי. היא הבהירה כי ההליך כולו מבוסס על החלטת ממשלה בלתי חוקית, שמבטלת את הנהוג זה 30 שנה - כינוס ועדת האיתור בראשות שופט העליון בדימוס אשר גרוניס.
לטענת גורמים בכירים, הקמת ועדת השימוע הנוכחית הייתה מהלך לא חוקי מראשיתו: לאחר שהממשלה כשלה בהרכבת ועדה מוסמכת, היא יזמה במכוון הקמת ועדת שרים פוליטית ובלתי מקצועית, חסרת כל סמכות משפטית.
"השימוע מאפשר לממשלה לפטר את היועצת, או כל מי שיבוא אחריה, מתוך שיקולים זרים: למשל, כתגובה לכך שהורה על חקירה או העמדה לדין של חבר קואליציה", מסרה בהרב מיארה לוועדה ביום שני. "מדובר בשימוע שתוצאתו ידועה מראש, שפירושו פגיעה קשה בשלטון החוק ובדמוקרטיה הישראלית".
בתחילת השבוע שעבר דחה בג"ץ את העתירות נגד הקפאת הליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג קבע בפסיקתו כי "בהיעדר החלטה סופית - אין מדובר בצעד בלתי הפיך. ככול שיחול שינוי במצב הדברים העובדתי, ניתן יהיה לשוב ולפנות בבקשה מתאימה".
