בשיחת טלפון: כך "אישרה" החשכ"לית תוספת של מיליארדים לביטחון
בשיחה חריגה עם נתניהו ולפיד, אמרה החשבת הכללית כי ניתן להגדיל את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים כל עוד הגירעון לא יחרוג מ-4.9%, באמצעות ניצול "עודפי גבייה"; אם ראש הממשלה היה מעלה לקו את הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר - ייתכן שהיה שומע ממנו דברים אחרים
החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו היתה אתמול בישיבה מקצועית כשהטלפון שלה צילצל. על הקו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. לצידו ישב יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לעדכון ביטחוני. שני האישים מכירים היטב את עבאדי בויאנג'ו מכהונתה הקודמת בתפקיד החשבת הכללית, אז, ב-2013-2014, לפיד היה השר הממונה במשך 16 חודשים. בתקופה האמורה היתה עבאדי בויאנג'ו מקורבת לנתניהו, וכך גם היום.
נתניהו פנה לעבאדי בויאנג'ו ושאל אותה, "אם מחליטים לפתוח את תקציב המדינה בשביל להגדיל את תקציב הביטחון, מה המקורות התקציביים לכך?". החשבת, שכנראה הבינה כי מדובר בשיחה חריגה, ביקשה להעלות לקו את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך הדבר לא צלח. היא הסבירה כי בעבר היה פער של כ-40 מיליארד שקל בין דרישות מערכת הביטחון לבין התקציב, וכי כעת הועברו כבר 15 מיליארד (ההעברות ממתינות לאישור ועדת כספים - ההעברה הראשונה, 12 מיליארד שקל, נמצאת על שולחן הוועדה מאז תחילת אוגוסט, והשנייה, 3 מיליארד, מאז השבוע האחרון). לדבריה, כעת ישנו ויכוח על 25 מיליארד שקלים נוספים. עבאדי בויאנג'ו הסבירה שכדי לענות בצורה טובה על שאלת ה"מקורות", כלומר, כדי לדעת האם יש כסף מסוים בתקציב שניתן להסיט לטובת צורכי הביטחון, יש לדבר עם הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר.
עם זאת, עבאדי בויאנג'ו לא איכזבה את נתניהו. היא הסבירה כי אם בוחרים לפתוח את התקציב, יש לעשות זאת בשלוש קריאות בכנסת, וכי מכיוון שיש "עודפי גבייה" יהיה ניתן להגדיל רק את ההוצאה הממשלתית מבלי להגדיל את הגירעון הקבוע בחוק. היא אפילו הוסיפה כי "חשוב מאוד שלא להגדיל את תקרת הגירעון". אבל למעשה, עבאדי בויאנג'ו הציעה לנתניהו וסמוטריץ' דרך ביניים להגדלת התקציב מבלי לזעזע את השווקים הבינלאומיים - להגדיל את כלל ההוצאה מבלי לשנות את הגירעון. ההצעה שלה גם משקפת גידול ביניים בתקציב הביטחון, בין העמדה של אגף תקציבים לבין עמדת משרד הביטחון.
כדי להבין את ההצעה של עבאדי בויאנג'ו, כדאי לחזור למספרים. תקציב המדינה הנוכחי ל-2026 עומד על כ-698 מיליארד שקל. תחזית התוצר ל-2026 עומדת על כ-2,263 מיליארד שקל. הגירעון המותר בחוק הוא 4.9% שהם כ-111 מיליארד שקל. תחזית הכנסות המדינה עמדה על כ-585 מיליארד שקל, שמביאים אותנו בערך לגירעון של 4.9%. אלא שבפועל הכנסות המדינה היו גבוהות מהתחזית, ולאחרונה עודכנה התחזית ל-594 מיליארד שקל. המשמעות היא שאפשר להגדיל את תקציב המדינה בעוד 7-10 מיליארד שקל מבלי שהגירעון יגדל. לא 25 מיליארד כמו שרוצים בצה"ל, ולא אפס כמו שטוענים באגף התקציבים.
נתניהו לא העלה על הקו את פרוזנפר, כי היה שומע ממנו דברים אחרים. הגישה של אגף תקציבים לסוגיית התקציב שונה מזו של החשבת הכללית. ראשית, השימוש של עבאדי בויאנג'ו במונח "עודפי גבייה" גורם צמרמורת למי שמסתכלים על נתוני הגירעון והחוב. הגירעון בישראל בארבע השנים האחרונות, כולל 2026, גבוה בהרבה מרמת הגירעון שבה המדינה רוצה להיות - מאחר שאינו מאפשר ירידה ביחס חוב-תוצר.
גירעון של 4.9% הוא גבוה מאוד, הרבה יותר גבוה ממה שתכנן סמוטריץ' כשהתחיל לתכנן את תקציב 2025 (אז חשב על גירעון של 3.2%). המינוח "עודפי גבייה" עושה את הרושם כאילו יש כסף מיותר או כסף שהגיע לקופת המדינה בטעות. ואולם המציאות היא אחרת לגמרי - למדינת ישראל יש חובות הולכים וגדלים, ופוטנציאל הגדלת המס הולך וקטן (כי כבר העלו מסים רבים). הדבר הנכון הוא לחתור לצמצום הגירעון כמה שניתן. המחשבה שלפיה אין בעיה להגדיל את התקציב כל עוד עומדים בגירעון הגבוה ששמנו לעצמנו שגויה בכמה רמות; אבל הכי קל לחשוב על זה כמו על אדם שאומר שהוא מוכרח לנצל את כל מסגרת האשראי שלו בבנק, ולהגיע למינוס הגדול ביותר האפשרי.
