העימות על תקציב הביטחון: "זה לא ספרטה, זה ברדק"
האוצר יזרים לביטחון תוספת של 40 מיליארד שקל, ומזהיר מ"חור שחור"; במערכת הביטחון לא מתרשמים ומזהירים מהשבתת קווי ייצור לנשק ותחמושת: "מה־7.10 לא השקענו בהתעצמות, רק בניהול המלחמה"
תוספת הענק של כ־40 מיליארד שקל שבכוונת הממשלה להעביר למערכת הביטחון, תוך פריצת תקציב המדינה והליכי חקיקה ואישור בכנסת ובממשלה, תנפח את תקציב הביטחון של 2026 ל־184 מיליארד שקל - השני בגודלו אי פעם, אחרי 188 מיליארד שקל ב־2024. הגדלתו סוכמה בשבוע שעבר בין רה"מ בנימין נתניהו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אחרי חודשים של דחיינות בקבלת החלטות ותוך משבר אמון מעמיק בין הביטחון והאוצר. ההחלטה העקרונית התקבלה כבר לפני יותר מחודשיים: האוצר יעביר מיידית 15 מיליארד שקל, ועל 25 מיליארד שקל נוספים יוחלט לקראת סוף השנה. באוצר ביקשו לוודא שהתחזיות שעליהן מבסס הצבא את דרישותיו לא לוקות בהערכת יתר.
החשדנות בין המשרדים צפויה להימשך גם לאחר אישור התוספת בממשלה ביום רביעי. באוצר רואים בתקציב הביטחון חור שחור שהשליטה עליו אבדה, מבקרים את כישורי הניהול של מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, ומזהירים שמערכת הביטחון, ששרויה בטראומה מאז 7 באוקטובר, מאבדת שליטה על הכסף הציבורי ומסכנת את עתידם הכלכלי של אזרחי ישראל.
התפנית החדה של האוצר בהיענות לדרישות התפרשה במערכת הפוליטית כהבנה משותפת של נתניהו וסמוטריץ' ולפיה מהלך המחזק את מערכת הביטחון עשוי לתרום במעט לשיפור תדמיתם הביטחונית שנשחקה במלחמה הבלתי מוכרעת, רגע לפני הבחירות. במערכת הביטחון, מנגד, משוועים לכסף. בשבועות הקרובים עלולים כמה קווי ייצור של טילים ופגזים בתעשיות הביטחוניות לשבות בהיעדר מקורות למימון הזמנות חדשות. "ככה לא מתנהלת ספרטה. ככה מתנהל ברדק", אמר בכיר ביטחוני.
הכסף נדרש לחידוש מלאי החימושים שהידלדל במלחמה, לכיסוי עלויות הלחימה ולשמירת הדריכות בגבולות. חלקו אמור גם לצמצם את החוב שצבר משרד הביטחון לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, המוערך ב־15.5 מיליארד שקל: כ־5.5 מיליארד שקל לתעשייה האווירית, כ־7 מיליארד שקל לרפאל וכ־3 מיליארד שקל לאלביט מערכות. במשרד הביטחון ציפו שמנכ"לי התעשיות הביטחוניות יפעילו מכבש לחצים על שר האוצר ורה"מ. אלא שהניסיון של משרד הביטחון למתג את החוב לתעשיות הביטחוניות כ"חוב של ישראל" נתפס לפחות אצל חלק מהתעשיות כהתנערות מאחריות. "עם כל הכבוד, את העסקאות שלנו אנחנו חותמים עם משרד הביטחון ולא עם משרד האוצר", אמר לכלכליסט בכיר באחת החברות. החוב כבר מייצר נזק. חלק מהחברות נאלצות לעכב תשלומים לספקים ולקבלני משנה. התעשייה האווירית עברה ברבעון השני לתזרים מזומנים שלילי של כ־795 מיליון דולר לעומת תזרים חיובי של 170 מיליון דולר ברבעון המקביל, אף שרשמה צמיחה של 35% בהכנסות ושיא של 35 מיליארד דולר בצבר ההזמנות. ניסיונות התעשיות לשכנע את הביטחון והאוצר לשאת לפחות בהוצאות מימון החוב, המוערכות בכמיליארד שקל, לא נענו.
אלא שהזרמת המיליארדים נועדה בעיקר לכיבוי שריפות. במערכת הביטחון ממתינים גם לאישור להאצת תוכניות הרכש ובניין הכוח, על בסיס תקציב תוספתי רב־שנתי של 400-350 מיליארד שקל. חלקו אמור לסייע בהתמודדות עם ביטול אפשרי של הסיוע הביטחוני האמריקאי בסוף 2028, בהיקף של כ־3.8 מיליארד דולר בשנה. הסיכום שיובא לממשלה אמור לכלול הרשאה להתחייב, שתאפשר למערכת הביטחון להזמין מערכות נשק על בסיס התקציב התוספתי החל מ־2027 ולמשך 15-10 שנה. אלה התחייבויות עצומות בתקופת בחירות, שאיתן תידרש להתמודד גם הממשלה הבאה.
במערכת הביטחון מזהירים שהמשך העיכובים עלול לגרום לישראל לאבד מקומות בקווי הייצור של התעשיות האמריקאיות לטובת מדינות אחרות שמתחמשות. המשמעות עלולה להיות דחייה של שנים באספקת מטוסים ומסוקים. על הפרק נמצאת הזמנת 12 מסוקי אפאצ’י ושמונה מסוקי CH-53K, לצד חימושים וטילים, "מפצחות בונקרים", כלי רכב בלתי מאוישים להגנת הגבולות וכלי שיט המופעלים מרחוק. במאי גם אושרה רכישת שתי טייסות קרב נוספות — F-15IA ו־F-35. ביום חמישי נחת בנבטים מטוס התדלוק השני שהזמינה ישראל מבואינג לפני ארבע וחצי שנים. פרק הזמן הזה ממחיש את מחיר הסחבת: בעולם שבו מדינות מתחמשות וקווי הייצור מלאים לשנים קדימה, גם מאות מיליארדי שקלים לא יוכלו לקנות בחזרה את הזמן שאבד.
