דו"ח המבקר
אובדן המשילות בנגב: מחסור בשוטרים בתחנות, ביריונות בכביש ופוליגמיה שלא נאכפת
דו"ח המעקב של מבקר המדינה על המשילות בנגב מציג תמונה עגומה: חוסר של עשרות שוטרים בכל תחנות המשטרה בנגב, שלושה כתבי אישום בלבד הוגשו על פוליגמיה בשנים 2022–2024 למרות התרחבות התופעה, קשיים בגביית מסים, תחנות דלק פיראטיות, דמי חסות לקבלנים, עבירות תנועה בהיקף חריג, מאות טונות של פגרי בעלי חיים ופגיעה מתמשכת באיכות הסביבה
דו"ח המעקב של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על היבטי המשילות בנגב מציג תמונת עגומה: רוב הליקויים המרכזיים עליהם הצביע דו"ח המבקר בשנת 2021 לא תוקנו – וחלקם אף החמירו.
הדו"ח מתאר מציאות שבה רשויות המדינה מתקשות לאכוף את החוק באופן עקבי, לגבות מסים, להבטיח ביטחון אישי, להתמודד עם פוליגמיה ולספק לתושבים סביבת חיים תקינה. "היעדר משילות", מציין המבקר, "משתקף בין היתר בהיעדר אכיפה והרתעה מצד המדינה, בכשלים במימוש החלטות שהתקבלו כדין, באי מתן שירותים ציבוריים שהמדינה מחויבת לספקם ובהתרופפות הסדר החברתי".
הביקורת של המבקר נערכה במשרדי ממשלה וגופים ממשלתיים רבים בין אוגוסט לדצמבר 2024. ברקע הדו"ח נתונים המראים צמיחה חדה באוכלוסיית הבדואים בנגב, שמנתה נכון לסוף 2023 325 אלף איש. מדובר על צמיחה של פי 6 מאז 1995 ושל 20% מאז 2018. 72% מהבדואים בנגב חיים ב-18 ישובים מוכרים ו-28% בפזורה, מחוץ לתחום השיפוט של השלטון המקומי ובמבנים לא חוקיים.
אחד הממצאים הבולטים בדו"ח נוגע לתחנות המשטרה במרחב הנגב, ובהחמרת המחסור בשוטרים בתחנות המשטרה לעומת ממצאי הדו"ח הקודם מ-2021. לדברי המבקר, בתחנת שגב שלום נרשם חוסר ממוצע של 22% במצבת השוטרים, ובתחנת ערוער חוסר ממוצע של 21%. נכון לסוף 2024 חסרו בשתי התחנות יחד יותר מ-41 שוטרים. בתחנת עיירות, המשרתת בין היתר את היישובים לקייה, חורה, עומר, תל שבע ומיתר, קיים פער ממוצע של 43 שוטרים (25%), ובתחנת רהט פער ממוצע של 27 שוטרים (20%). לפי המבקר, "מחזור זה של שוטרים עלול לפגוע ביכולת המבצעית לאכיפת החוק, ברמת השירות לתושבים ובתחושת הביטחון של תושבי הנגב". המשטרה מסרה בתגובתה לדו"ח שמאז צומצמו פערי האיוש באופן משמעותי בתחנות עיירות ורהט.
אחת הסוגיות הכאובות בדו"ח היא עבירות התנועה והביריונות בכביש. לפי הדו"ח, אף שרק כ-15% משיעור הנהגים בנגב הם מהאוכלוסייה הלא-יהודית, שיעור מעורבותם בתאונת דרכים קטלניות (עם הרוגים) היה בשנים 2020-2024 59%, שיעור מעורבותם בתאונות קשות היה 49%, ושיעור מעורבותם בתאונות קלות 39%. ב-46 תאונות דרכים בתקופה זו גיל הנהג היה נמוך מ-12, כאשר בכל המקרים, למעט אחד, מדובר בנהג מהאוכלוסייה הלא-יהודית. מהדו"ח עולה, כי בשנים 2020-2024 ניתנו לנהגים לא יהודים יותר מ-312 אלף דו"חות, שהם 64% מכלל הדו"חות במרחב נגב. עוד כתב המבקר כי העלייה בפניות למוקד המשטרה במקרים של בריונות בכבישים ועבירות ירי מצביעה על "כשל הדורש התערבות של המשטרה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד התחבורה".
לצד אלה מתאר המבקר אנגלמן תופעה חמורה ומתמשכת של גביית דמי חסות ("פרוטקשן"), במסגרתה קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור "שמירה" שלמעשה אינה מתקיימת. המבקר ציין כי במקרים רבים חוששים לדווח על כך למשטרה. המבקר ציין כי "נוסף על תשלומי הפרוטקשן ולהשתלטות על עבודות, קבלנים רבים סובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאי מאתרי הבנייה והם חוששים להגיש תלונה". נתוני הדו"ח מצביעים על כך שהמשטרה והפרקליטות החלו לטפל ביתר שאת יותר בעבירות הפרוטקשן – כאשר 1,743 תיקי גביית דמי חסות טופלו במרחב נגב בשנים 2020-2024, לעומת 264 בלבד בשנים 2015-2020. אולם, 82% מהתיקים נגנזו או היו בהליך סגירה, ורק 18% תיקים (39 מקרים) עדיין מטופלים בפרקליטות. המבקר כותב כי "על משטרת ישראל והפרקליטות, לחדד את הממשקים ביניהם ולבצע תהליכי הפקת לקחים כדי להגביר את אפקטיביות האכיפה".
פרק מרכזי נוסף בדו"ח עוסק בעלייה בהיקף תופעת הפוליגמיה. בביקורת המעקב נמצאו 16,256 נשים שחיו בתאים משפחתיים פוליגמיים – עלייה של 16% לעומת הדו"ח הקודם. ב-15% מהמקרים הנשים הן מהרשות הפלסטינית. מספר הגברים הפוליגמיים עלה ל-7,159. המבקר מדגיש כי לפוליגמיה השלכות שליליות, ובהן פגיעה כלכלית בתא המשפחתי, נזקים נפשיים, מאבקים בתוך המשפחה, פגיעה בכבוד האישה ובמעמדה, אלימות כלפי נשים, פגיעה בילדים ויצירת נוער שוליים. ולמרות שהתופעה נמשכת ומתגברת, האכיפה שלה כמעט אינה קיימת. לפי הדו"ח, בשנים 2022-2024 נפתחו 113 תיקי פוליגמיה, אך פרקליטות מחוז דרום הגישה מתוכם רק שלושה כתבי אישום. המבקר ממליץ לפרקליטות המדינה ולמשטרת ישראל לבחון את הסיבות לשיעור הנמוך של כתבי האישום ולפעול לאכיפה אפקטיבית ועקבית.
גם ההשלכות הכלכליות של הפוליגמיה נותרות בעייתיות. לפי הדו"ח, הביטוח הלאומי משלם למשפחות רבות במגזר הבדואי בנגב סכומים ניכרים במסגרת "תוספת תלויים לקצבות נכות", בשל החלת המונח "תלויים" גם על שתי נשים ויותר ועל הילדים מכל הנשים יחד. המבקר מציין כי הדבר מגדיל את הקצבה במאות אחוזים ומגיע לסכומים משמעותיים.
גם בתחום המסים קובע המבקר, שהליקויים שעליהם הצביע בדו"ח הקודם תוקנו רק במידה חלקית: רשות המסים עדיין מתקשה לאתר נישומים ביישובים הלא יהודיים בנגב בשל היעדר שמות רחובות ומספרי בתים, והדבר מקשה על איתור עסקים, משלוח דואר וגביית חובות. לצד זאת, לאחר שבדו"ח ב-2021 נמצא כי רשות המסים נמנעת כמעט לחלוטין מלפעול ולבצע ביקורות ביישובים הבדואיים בשל חשש לשלום עובדיה, ממצאי הדו"ח הנוכחי מראים כי חלה עלייה בשכיחות ביקורות ניהול הספרים של פקידי השומה ביישובים הבדואיים. בתחום תחנות הדלק הפיראטיות נמצא, שאין לרשות המסים אומדן לאובדן המסים, אף שבשנים האחרונות גברה פעילותה, ובשנים 2020-2024 נפתחו 90 תיקים שבהם מס הבלו שנגרע הסתכם בכ-25 מיליון שקל. המבקר ממליץ על הגברת האכיפה והפיקוח בתחום, כולל מיפוי התופעה.
הדו"ח מצביע גם על פגיעה סביבתית מתמשכת בנגב: השלכת פסולת בשטחים ציבוריים, שריפות פסולת, השלכת פגרי בעלי חיים (355 טונות של פגרים נאספו בנגב ב-2024) וסתימת ערוצי נחל. בתחום הפסולת הביתית נרשם שיפור מסוים, אך המבקר קובע כי התופעות המרכזיות מוסיפות להתקיים ואינן נאכפות כנדרש. בנוסף מתוארת העסקת קטינים במכוני שטיפת רכב ובתחנות דלק פיראטיות, בין היתר על רקע מצוקה כלכלית, אי-השתלבות בבתי ספר ותופעת הפוליגמיה.
