אחרי שסולקה מהעליון: גוטליב רוצה חסינות מוחלטת בבתי משפט
חברת הכנסת מציעה לשנות את חוק בתי המשפט כך שלא ניתן יהיה לסלקה מדיונים, זאת לאחר שהוצאה בכוח משני דיונים בהם התפרצה והפריעה. לפי הצעת החוק יוכנסו שינויים בחוק כך שיחריגו את חברי הכנסת. גם החלטה על דיון בדלתיים סגורות לא תחול על ח"כים
ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) שסולקה באפריל 2025 מבית המשפט העליון מהדיון על פיטורי ראש השב"כ לאחר שהתפרצה, הפריעה למהלך התקין וסירבה להתפנות בהתאם להוראת הנשיא יצחק עמית הגישה אחר הצהריים על שולחן הכנסת הצעת חוק שבה מוצע להחיל את חוק חסינות חברי הכנסת גם על בית המשפט העליון, כך שבעצם לא ניתן יהיה לסלקה מדיון בבית המשפט.
לפי הצעת החוק יוכנסו שינויים בחוק בתי המשפט כך שיחריגו את חברי הכנסת. כך למשל: גם החלטת בית משפט על קיום דיון בדלתיים סגורות לא תחול על חברי הכנסת למעט מטעמים של ביטחון המדינה או סוד צבאי.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתבה גוטליב, כי "סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם אשר נחקק מכוח חוק-יסוד: הכנסת, שלפיו לחברי הכנסת תהא חסינות אשר תיקבע בחוק, קובע בין השאר כי לחבר הכנסת תהא חסינות מפני כל פעולה משפטית במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. סעיף 9 לחוק החסינות קובע כי כל הוראה המגבילה את הגישה למקום שאינו רשות היחיד לא תחול על חבר הכנסת אלא מטעמים של ביטחון המדינה או סוד צבאי".
"החסינות הפרלמנטרית מעניקה זכות עודפת לחבר כנסת על פני כל אזרח אחר, על שום חשיבות עבודת חברי הכנסת וההכרה בזכותם ואף חובתם לפעול באופנים יוצאים מהשורה במסגרת עבודתם למען הציבור. אף שנדמה כי הוראות חוק החסינות ברורות לגמרי, המציאות לימדה כי בית המשפט אינו מכיר בעוצמת החסינות ובהיותה גוברת על כל חוק אחר".
"לאחרונה התבטא בית המשפט העליון כי חסינותם של חברי הכנסת באולם בית המשפט הינה חסינות מדומיינת (כך מילותיו של השופט יצחק עמית) באופן שהדגים כי בית המשפט כלל אינו מבין מהי חסינות פרלמנטרית והיקף פרישתה, ואת חשיבותה האדירה לעבודתו של חבר הכנסת. בית המשפט רמס את הוראות חוק החסינות והורה לא פעם לאנשי משמר בתי המשפט להוציא בכוח חברת כנסת אשר פעלה במסגרת תפקידה ותוך חילול ורמיסת הוראות חוק החסינות (כך נעשה ביום 8 באפריל 2025 בבית המשפט העליון וביום 19 באוגוסט 2025 בבית המשפט המחוזי מרכז). הנהלת בתי המשפט הגדילה לעשות ושלחה מכתב ובו הביעה את עמדתה כי חוק החסינות אינו גובר על הוראות חוק בתי המשפט".
"מכאן ההכרח בתיקון חוק בתי המשפט תוך הוספת סעיפים המבהירים ברורות כי סמכות בית המשפט לא תחול על מי שחל עליו חוק החסינות. סעיפים אלה עניינם "פומביות הדיון" ונוכחות בדיון בדלתיים סגורות; "איסור הפרעה" באולם בית המשפט וסמוך למקום הדיון; ו"כפיית ציות ועונש בשל אי ציות" בקשר למי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך. התיקון מבהיר את הוראות סעיפים 1 ו-9 לחוק החסינות, אשר נדמה היה כי ברורים הם ומובהקים כאור השמש"- הוסיפה.
בעבר הצעת חוק כזו היתה נדחית אבל לנוכח העימות של הממשלה והקואליציה עם נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית - לא מן הנמנע שהצעת החוק עלולה להתקבל בסופו של דבר.
יצויין כי גוטליב הגישה תלונה לנציב תלונות השופטים אשר קולא על סילוקה משני הדיונים בבתי המשפט אבל התלונה נדחתה ונקבע כי סילוקה היה חוקי.
התלונה הראשונה הופנתה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שלדבריה הורה על הרחקתה מדיון בבג"ץ הדחת ראש השב"כ תוך שימוש בביטוי "חסינות מדומיינת". התלונה השנייה נגעה להתנהלות בבית המשפט המחוזי בלוד, כאשר השופט עמית מיכלס הורה להוציאה מדיון מעצרים בפרשת "קאטר-גייט". גוטליב, שהגיעה לתמוך ביועץ ראש הממשלה יונתן אוריך, התפרצה מספר פעמים, סירבה להפסיק וטענה לחסינות פרלמנטרית. לאחר שהוזהרה כי תורחק ולא נענתה, הוצאה בכוח מהאולם לאחר שהטיחה במאבטחים קריאות קשות ובהן "בהמה" ו"יודנראט". בעקבות האירוע מסרה הרשות השופטת כי היא מגנה בחריפות את התנהגותה ודבריה, והביעה גיבוי מלא לאנשי משמר בתי המשפט.
הצעת חוק: צעירים מתחת לגיל 16 לא יוכלו לפתוח חשבון ברשת החברתית
בהצעת חוק פרטית שהונחה היום על שולחן הכנסת מוצע כי צעירים וצעירות מתחת לגיל 16 לא יוכלו לפתוח חשבון ברשת החברתית ופלטפורמה דיגיטלית שתפר את החוק תספוג קנס משר התקשורת. הצעת החוק הוגשה על ידי הח"כים יוסף טייב, יונתן מישריקי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול (ש"ס) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי).
בהצעת החוק מוצע לקבוע את גיל 16 כגיל מינימלי לפתיחת חשבון בפלטפורמה דיגיטלית הכוללת אפשרות לשיתוף תוכן או תקשורת עם משתמשים אחרים. הצעת החוק קובעת איסור גורף על פלטפורמות לאפשר פתיחת חשבון לקטינים מתחת לגיל 16, ומטילה עליהן חובה אקטיבית לנטר ולמחוק חשבונות קיימים של קטינים שטרם הגיעו לגיל זה.
ההצעה מחייבת ליישם מנגנון אפקטיבי לאימות גיל לצורך יישום הוראות החוק המוצע. כדי להבטיח אכיפה אפקטיבית של החוק המוצע, מוצע להסמיך את שר התקשורת להטיל עיצומים כספיים על גופים שיפרו את הוראות החוק.
