סגור

כצפוי: בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%

ההחלטה על השארת הריבית על כנה משקפת את עמדת הבנק - בדומה לבנקים מרכזיים אחרים - לפיה עליית המחירים בישראל ובעולם היא תופעה זמנית. לפי הבנק, וריאנט הדלתא מייצר מידה רבה של אי-ודאות לגבי הפעילות הכלכלית של המשק בטווח הקצר והבינוני - אך עם זאת הבנק העולמי לא שינה את תחזית הצמיחה, והיקף הסחר העולמי מצוי ברמה גבוהה של פעילות

כצפוי, בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית במשק ברמה של 0.1%, כך לפי ההודעה שמסר היום (ב'). הריבית נמצאת ברמה הנמוכה הזו מאז אפריל 2020.
ההחלטה על השארת הריבית משקפת את עמדת בנק ישראל, בדומה לבנקים המרכזיים בעולם, לפיה עליית המחירים בישראל ובעולם היא תופעה זמנית. זאת, למרות שהריבית האפסית מביאה לעלייה במחירי הנדל"ן ובמינוף של משקי הבית (שבאה לידי ביטוי בעיקר בעלייה החדה בנטילת משכנתאות). בנק ישראל גם מוגבל ביכולתו להעלות את הריבית כעת, שכן פעולה זו עשויה גם להביא לייסוף השקל.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על כ-1.9%, וגם הציפיות לאינפלציה נמצאות בתוך תחום היעד (1%-3%). בנק ישראל מתייחס לעליית מחירי הנכסים בהחלטה שפירסם, ומזכיר כי מחירי הדירות עלו ב-7.6%, ואת עליית מדד ת"א בשיעור נמוך יחסית לעומת מדדים אחרים בעולם.
בבנק מדגישים כי בעקבות תיקון רטרואקטיבי שעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פער התוצר לעומת הצמיחה הפוטנציאלית ללא הקורונה ברבעון השני של 2021 היה רק 3% - ולא 4.5%, כפי שפורסם בהערכה הקודמת.
3 צפייה בגלריה
נגיד בנק  ישראל פרופ' אמיר ירון ינואר 2020  2
נגיד בנק  ישראל פרופ' אמיר ירון ינואר 2020  2
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בנק ישראל מתייחס לוריאנט הדלתא ואומר כי יש מידה רבה של אי ודאות לגבי הפעילות הכלכלית של המשק בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, בבנק מזכירים כי הבנק העולמי לא שינה את תחזית הצמיחה העולמית, שעומדת על כ-6%, וכי היקף הסחר העולמי מצוי ברמה גבוהה של פעילות.
גם לגבי שוק העבודה, מביע הבנק אופטימיות זהירה בשל הירידה בשיעורי האבטלה הרחבה לרמה של מתחת ל-8.4%. גם מספר המשרות הפנויות ממשיך לעלות, אך לעומת זאת יש עדיין קושי בגיוס עובדים במספר ענפים במשק.

ללא התייחסות לתוכנית הרכישה

הודעת הריבית של בנק ישראל לא כללה עדכונים של תחזיות צמיחה ותחזיות תעסוקה, וגם לא כללה התייחסות לפעולות הבנק המרכזי. בייחוד בולטת ההתעלמות מעתיד תוכנית רכישות האג"ח, ותוכנית רכישת המט"ח.
במרץ 2020 החל בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתי, והיקף הרכישות עמד בסוף יולי על 71.7 מיליארד שקל; לכלל התוכנית הוקצו 85 מיליארד שקל. באשר לרכישות המט"ח, הנגיד הכריז בינואר 2021 על רכישה של 30 מיליארד דולר במהלך השנה; עד לסוף יולי בנק ישראל רכש 25.6 מיליארד דולר, ובחודש זה נרכשה כמות נמוכה למדי של חצי מיליארד דולר בלבד. מכל מקום, נותרו לבנק פחות ממיליארד דולר לכל חודש, אך הנגיד התבטא בעבר כי הרף האמור, של 30 מיליארד שקל, אינו מחייב.
כעת נראה שבנק ישראל יצטרך להמשיך ברכישות בכדי למנוע את ייסוף השקל, שכן ישנם כוחות ריאליים משמעותיים ותנועות הון משמעותיות שתומכים בכך. נזכיר כי יתרות המט"ח של ישראל עומדות כיום על כ-201 מיליארד דולר, שהם 49% מהתוצר.