ראיון
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "איראן היא סיפור אחר וקטן יותר מבחינה פיסקאלית"
ד"ר עדי ברנדר מודאג מתרחיש של מלחמת התשה ארוכה שתשחק את הצמיחה במשק ותבריח משקיעים זרים, אך גם סבור שהמצב הפיסקאלי של ישראל כעת הרבה יותר טוב מכפי שהיה בפתיחת הלחימה בעזה. "השוק מפרש על בסיס מה שקרה עד עכשיו שהמציאות הולכת להשתנות לטובה"
שבוע לתוך המלחמה בין ישראל לאיראן, ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, כבר בוחן את התרחישים הכלכליים ארוכי וקרובי הטווח. בשיחה עם כלכליסט הוא מדגיש כי השאלה הקריטית כעת היא כיצד יסתיים העימות עם המדינה האסלאמית. לדבריו, ישראל ניצבת כעת בצומת גורלית: הכרעה ברורה שתסיר את האיום האיראני עשויה להוביל לפריצת דרך כלכלית של ממש, בעוד שמלחמת התשה מתמשכת תכניס את המשק לסחרור תקציבי ואי־ודאות מתמשכת.
חלף השבוע הראשון במלחמה מול איראן, שרטט לי את התרחישים המרכזיים מבחינת ההשלכות המאקרו־כלכליות.
"השאלה הגדולה היא איך מסתיימת המלחמה: בזה שהאיראנים יסגרו את תוכנית הגרעין שלהם או בזה שמתחילים שיחות ואף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך. זה שונה במהות. אני רואה את המלחמה הזו כצומת T ופחות לפי תרחישי אורך. כלומר, פחות חשוב בסיפור הזה אם המלחמה נגמרת בעוד שבוע או שבועיים. מה שחשוב הוא מה תהיה התוצאה. התרחיש האופטימי - הסרת האיום הגרעיני והטילי האיראני מעל מדינת ישראל בעתיד, או התרחיש הפסימי - מלחמת התשה בה העסק לא נגמר, אנחנו מדשדשים ומדי פעם נופלים טילים.
"בתרחיש האופטימי נראה זינוק משמעותי של הכלכלה הישראלית. ראשית, זה מוריד את פרמיית הסיכון על ישראל, אחרי שכבר מאוד ירד האיום של חזבאללה. השוק מבין את זה וזה גם מה שחברות הדירוג אמרו לאורך השנים. אנו מדברים על האיומים החיצוניים, שתמיד החזיקו את דירוג האשראי שלנו נמוך יותר ממה שהוא צריך להיות לפי המציאות הכלכלית. באופן ישיר, זה גם צריך להשליך על תקציב הביטחון שלנו לאורך השנים, כי בתרחיש האופטימי אנו לא נצטרך יותר לתת מענה למדינה שאחת המטרות העיקריות שלה היתה להשמיד את ישראל. זה יתבטא ביותר השקעות במשק, בפרמיית סיכון יותר נמוכה, בפחות הוצאות תקציביות שהתפנו לדברים יותר טובים ויותר נכונים, במוניטין טוב לישראל בכל העולם כי כאשר אתה מנצח במלחמות אז כולם מעריכים ואוהבים אותך. ייתכן שזה יאפשר לנו גם סביבה יותר נוחה להתמודד עם הסיפור הפלסטיני".
ומה לגבי התרחיש הפסימי?
"תמונת ראי הפוכה של התרחיש האופטימי: הוצאות ביטחוניות גדולות, דשדוש שפוגע בפעילות הכלכלית כל הזמן, תיירות שלא תחזור, ירידה משמעותית בהשקעות זרות בחברות ישראליות. כמובן תקציב הביטחון גדול כי צריך מעבר להתמודדות היומיומית, גם לחשוב על הפתרונות הטכנולוגיים הטובים שיצטרכו לבוא בעתיד, ולכן ההשקעה בכל הדברים האלה כוללת גם את כוח האדם הכי קריטי ויקר שיש למשק הישראלי. זה תרחיש מאוד בעייתי. אפשר לחשוב על עוד כל מיני וריאציות 'באמצע' אבל בגדול הדבר המרכזי הוא תוצאת המלחמה כרגע, בהינתן שהלכנו על המהלך הגדול והעימות כעת הוא עימות פתוח בין ישראל לאיראן, מה שלא היה לפני שנתיים. זה לא שהאיראנים לא עבדו כל הזמן כנגד מדינת ישראל, אלא שגם אם האיום היה בתודעה של רוב הציבור, ובטח של השווקים, הוא לא היה כל כך מיידי ומשמעותי. גם למדנו בתקופה הזאת שאכן הוא איום מאוד משמעותי. השאלה כעת היא אם נצליח לפרק אותו".
ומה השווקים אומרים?
"השבוע הראשון היה מדהים. אף אחד לא העלה על דעתו שנגיע לתוצאות כל כך טובות ולהצלחה כזאת גדולה. עם כל הכאב, הנזקים, האנשים שנפגעו, המחירים שאנו משלמים, אך בהסתכלות קדימה ובטח מהזווית הכלכלית - יש פה פוטנציאל וגם השוק רואה אותו. אם מסתכלים על השווקים בישראל, בין אם זה שוק המניות, המט"ח, האג"ח הממשלתי, כולם משדרים שהם מאמינים שהסיפור הזה ייגמר טוב וגם שיש פה ערך אופציה מאוד משמעותי למשק הישראלי, אם העסק הזה יצליח".
"תוצאת העימות חשובה, גם אופן הפעולה"
סליחה שאני קוטע את האופטימיות שלך. אבל אתה לא חושב שיש כאן "אובר שוטינג"?
"אם המלחמה תיגמר טוב, אז אני בספק שיש כאן אובר שוטינג. אנו בזמן מלחמה והחשש היה שהשוק יירד, פרמיות הסיכון והריביות על החוב הממשלתי יעלו, שהשקל אפילו יופחת בהשוואה למה שהיה ערב פתיחת המלחמה. אז נכון שהתוצאות חיוביות וזה מאוד מפתיע לטובה, אך אין כאן דרמה. השוק עלה ב־5% בשבוע האחרון. זו לא התפרעות של השוק. אם היינו רואים את השוק עולה ב־30% הייתי חושב שזה אובר שוטינג. אבל אני רואה בהחלט אופטימיות, זה מראה שהשוק מפרש על בסיס מה שקרה עד עכשיו כי המציאות הולכת להשתנות לטובה".
אבל אנחו לא יודעים לאן זה הולך.
"זה יכול ללכת למקום מאוד טוב וזה יכול ללכת למקום מאוד רע אבל מה שאנו כן יודעים זה שאנו בצומת מרכזית. בהתחלה טופלה הבעיה של חזבאללה. אחרי זה קיבלנו גם את סוריה כאיזשהו בונוס. אם אנחנו עכשיו נפתור את הנושא האיראני, אז באמת מדובר בשינוי פונדמנטלי בתפיסה על המשק הישראלי".
ואם לא נצליח?
"אם נישאר בעימות ארוך ולא נצליח, אז הפכנו את הסוגיה למשהו הרבה יותר נוכח והרבה יותר במודעות. לכן אני חוזר להתחלה: התוצאה של העימות היא מאוד חשובה".
כגוף הרשמי שמייעץ לממשלה, מה עמדתך לגבי מדיניות פתיחת המשק והפיצויים המגיעים לעסקים שנפגעו? משרד האוצר שותק כעת. האם זה פתרון?
"זה מאוד תלוי במשך העימות. אם אנחנו באירוע קצר, אז צריכים למצוא הסדרים הרבה יותר נקודתיים של פיצוי. למשל, כלי סיוע ממשלתי יותר לכיוון אשראי ופחות למענקים. אם זה אירוע שיימשך שבועות על גבי שבועות, אז בוודאי שיהיה צורך בהתערבות ממשלתית. למדנו כבר שיש תשואה משקית טובה לזה שלא נותנים לעסקים ליפול ולעובדים להיפלט. סיוע ממשלתי עוזר למשק הישראלי לצאת מהר מהמשברים".
לא צריך להזכיר לך שאנחנו לא באותה נקודה פיסקאלית בה היינו ערב הפעלת המנגנונים בקורונה או ב־7 באוקטובר.
"המרחב הפיסקאלי שיש לנו בוודאי מצומצם יותר היום ולכן יהיה צריך לעבוד בהרבה יותר זהירות. אנחנו צריכים לקוות שלא נגיע לעולמות שנצטרך להוציא 10% תוצר, כמו בקורונה. שוב, זה מאוד תלוי במשך המלחמה, כי אם זה אירוע של שבועות, זה לא מגיע לסכומים שראינו במקרים קודמים. צריך לזכור גם שאת ה־10% תוצר שהוצאנו בקורונה - הוצאנו על פני שנתיים. אותו הדבר לגבי העלויות של חרבות ברזל על כל ההסתעפויות שלה. לכן, צריך מאוד לקוות שלא נהיה במלחמה ארוכה כי זה עימות אחר. האיראנים לא יושבים על הגבול. גם אם יהיה טפטוף של טילים, זה לא יסגור את המשק כמו החודש-חודשיים הראשונים באוקטובר 2023. לא אותן כמויות של אנשי מילואים. זה סיפור אחר וקטן יותר מבחינה פיסקאלית".
"עזה לא הלכה לשום מקום"
אז השנה האוצר יעמוד ביעד הגירעון – 4.9% תוצר?
"קשה לי להאמין, אבל זה עוד מוקדם לדעת כי יש פה הרבה משתנים. האירוע הזה כשלעצמו, אם הוא ייגמר מהר, עוד יכול גם להביא לנו בונוס במחצית השנייה של השנה מבחינת הכנסות ממסים. כך שיכול להיות שלא נהיה רחוקים מה־4.9% תוצר. ככל שהמלחמה מתארכת, כנראה נצטרך להגדיל את ההוצאות, המשק ייפגע במידה מסוימת בהשוואה לתחזיות המעודכנות וגם ההכנסות יהיו נמוכות יותר. אני מניח שהן לא יהיו יותר נמוכות מהתקציב המקורי (517.1 מיליארד שקל – א"פ) אבל כן יותר נמוכות מהנומרטור שהוצג עכשיו (538.6 מיליארד שקל – א"פ), כן עלול להיות גירעון יותר גבוה (בתחילת החודש האוצר הציג נומרטור בו עידכן כלפי מעלה את תחזית ההכנסות ב־21.5 מיליארד שקל – א"פ). הכל תלוי כמה קצר העימות וכמה מוצלחת התוצאה. אבל ישנו אפסייד בשנה הנוכחית אם האירוע נגמר מהר וטוב, כי יהיה רצון להשקיע כאן בחברות הייטק.
על השפעות המלחמה בעזה על הגירעון: רוב החריגה בתקציב 2025 היא סביב אירוע עזה, לא איראן. מכל העלויות, דווקא הגדולות הן ימי המילואים שם"
"אבל יש כאן עוד אירוע: עזה. היינו בדרך להיות באזור שבין 4.5% ל־4.9% תוצר כאשר דובר על סיום המלחמה בעזה. אלא שעזה לא הלכה לשום מקום. בסוף רוב החריגה שאנחנו מדברים עליה בתקציב של 2025 היא סביב אירוע עזה ולא איראן. מכל העלויות, דווקא הגדולות הן ימי המילואים (המשויכות יותר למלחמה בעזה – א"פ)".
ומה לגבי הצמיחה? כמה נפגעה הפעילות הכלכלית עד כה?
"ביולי נוציא תחזית מעודכנת. יש כבר עתה שתי תופעות שפועלות בכיוונים מנוגדים: מצד אחד נדמה שמלחמת הסחר בעולם היא קצת פחות חמורה ממה שראינו באפריל. השווקים בעולם כבר עשו יותר דיסקאונט. אך מהצד השני, המלחמה בעזה מתארכת יותר ממה שחשבנו. עכשיו מגיע כל הסיפור של איראן. ככל שהעימות ייגמר טוב יותר, אז ב־2025 ובעיקר 2026 ייראו יותר טוב. מצד שני, אם נהיה עכשיו תחת טילים, זה ימשוך אותנו כלפי מטה. יש כמובן את העלות המיידית של העימות שמניח שבועיים של מלחמה, גם היא מורידה משהו מהתוצר, אך ניסיון העבר מלמד שעימותים קצרים מהר מאוד נבלעים בתוך תהליך ההתאוששות. אם זה מתמשך, כבר קשה לפצות ויש איזשהו אובדן צמיחה שנגרר לצמיחה השנתית. ובכל זאת מי שמסתובב רואה שהוראות פיקוד העורף לחוד ומציאות לחוד, קצת כמו בקורונה. זה לא שאין פגיעה בתוצר אבל היא כנראה יותר קטנה ממה שראינו בעבר או ממה שעולה מהחישובים הטכניים".
זו הסיבה שלדעתך האוצר שותק ולא ממהר להכריז על תוכניות סיוע?
"כן. ישנם עסקים שנפגעים, אבל זה טוב כרגע לא לצאת בהכרזות כי גם זה לפעמים יוצר בלבול אם אתה יותר מדי פעמים מתאים את עצמך לנסיבות משתנות. אם היינו עכשיו חודש לתוך האירוע, הייתי אומר שחבל שעוד לא אמרו מה עושים, אבל שבוע זה מוקדם מדי. מה עוד שיש סיכוי שהאירוע לא יימשך הרבה זמן. לכן כדאי להכין את מה שצריך, אבל עוד לא לצאת בתוכניות".
