מתווה הסיוע של בנק ישראל: מה חשוב לדעת לפני שדוחים משכנתא
בעקבות המלחמה באיראן, פרסם בנק ישראל מתווה סיוע חדש ללקוחות פרטיים ועסקים קטנים שנפגעו ישירות מהלחימה. אחד הסעיפים המרכזיים מאפשר דחייה של תשלומי המשכנתא, אך יש הבדל משמעותי בין אפשרויות ההחזר. כך תדעו למה לצפות
בנק ישראל פרסם השבוע מתווה סיוע חדש, בעקבות מבצע "עם כלביא", שמטרתו להקל על תזרים המזומנים של לקוחות פרטיים, ועסקים קטנים שנפגעו ישירות מהלחימה.
אחד הסעיפים המרכזיים במתווה מאפשר ללקוחות שנפצעו, או שבתיהם נפגעו, לדחות את תשלומי המשכנתא לשלושה חודשים – ללא הגבלת סכום.
בנק מזרחי־טפחות אף מציע לאותה קבוצת לקוחות דחייה נוספת של שלושה חודשים, ובנק לאומי מאפשר דחייה של שלושה חודשים גם לחיילי מילואים.
המשמעות של דחיית התשלומים בפועל היא נטילת הלוואה – ללא ריבית וללא עמלות נוספות – אך עדיין נשאלת השאלה כיצד תיפרס תקופת ההחזר. כך למשל, משק בית שמשלם 8,000 שקל בחודש יצבור בתוך שלושה חודשים חוב של 24 אלף שקל.
אז מתי ואיך יוחזר החוב?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לבחור בין שלוש אפשרויות.
האפשרות הראשונה – והמשתלמת ביותר עבור משק הבית – היא "להדביק" את תקופת הדחייה בתקופת סיום המשכנתא. כלומר, אם תשלומי המשכנתא אמורים להסתיים בינואר 2045, בעקבות הדחייה הם יסתיימו באפריל 2045. בדרך זו, גובה ההחזר החודשי לא משתנה.
במקרה של הלוואות צרכניות ועסקיות, שגם נכללות במתווה, זו האפשרות היחידה. אך במקרה של משכנתאות בפועל, אף בנק לא מאפשר את האפשרות הזו.
האפשרות השנייה היא לפרוס את החוב על פני יתרת תקופת המשכנתא. במקרה כזה, חוב של 24 אלף שקל על פני 20 שנה יתורגם לתוספת של 100 שקל בחודש להחזר החודשי. בנק מזרחי-טפחות הוא היחיד שמאפשר פריסה זו.
האפשרות השלישית, והיחידה שמאפשרים ארבעת הבנקים האחרים, היא פריסת החוב על תקופה של ארבע שנים, שתתחיל שנה לאחר שמשק הבית חזר לשלם.
כלומר, אם משק בית דוחה את תשלומי המשכנתא בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר הקרובים, אז באוקטובר 2026 הוא יחזור לשלם את המשכנתא.
אלא שההחזר בארבע השנים שלאחר מכן צפוי לקפוץ במאות שקלים. כך למשל, אם התשלום החודשי עמד על 8,000 שקל לפני הדחייה, הוא יעלה ב־6.2% ויגיע ל־8,500 שקל בתקופת ההחזר.
בפועל, פרט למזרחי-טפחות כאמור, כלל הבנקים מאפשרים רק את האפשרות השלישית של פריסת החוב לאחר שנת גרייס.
לאומי, פועלים ודיסקונט פורסים לתקופה של 4 שנים והבינלאומי מאפשר ל-6 שנים. מזרחי-טפחות היחיד שמאפשר לבחור בין פריסה ל-4 שנים עם שנת גרייס, לבין פריסה מיידית על כל יתרת המשכנתא.
"המתווה הזה גורם בפועל לעלייה משמעותית בהחזר – שגם כך התייקר בשנים האחרונות בעקבות עליית ריבית ומדדים", אומר לירן סלע, מנכ"ל ומייסד סלע השקעות ופיננסים.
לדבריו, "הלקוח לא מבין בהכרח את ההשלכות, מה יקרה שנה קדימה כשישוב לשלם את המשכנתא. את המחנק שמרגישים עכשיו דוחים לעוד שנה. הפריסה החדשה צריכה להימתח לאורך כל תקופת המשכנתא המקורית, ולפחות ל־15–20 שנה – לא לארבע שנים בלבד, כפי שמוצע כיום".
עוד הוא מוסיף: "הצעד הזה לא חודר לעומק הבעיה, ואינו משקף הבנה של המצב הכלכלי הנוכחי ושל הקשיים שנפלו על הציבור".
בבנק ישראל מבהירים מנגד כי המטרה הייתה לפרסם את המתווה במהירות, כדי לספק ודאות והקלות תזרימיות למי שזקוק לכך. מדובר במתווה דומה לזה שהופעל לאחר מלחמת חרבות ברזל.
מבנק ישראל נמסר כי "המתווה לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות 'עם כלביא' שגובש בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נותן מענה בתחומי האשראי הן למשקי הבית והן לעסקים, ומקל באופן משמעותי על תזרים המזומנים שלהם בתקופה הקרובה במטרה לסייע להם לצלוח את התקופה המורכבת הזו. דחיית התשלומים לאוכלוסיית הזכאים מתבצעת ללא חיוב בריבית ועמלות ואינה משיתה עלויות נוספות על הלקוח.
"המתווה הוא פתרון תזרימי לתקופה מוגבלת ונועד להוות גישור עד לקבלת סיוע כספי נוסף. דחיית תשלומים אינה פתרון קבע למי שמתקשה עם ההחזרים החודשיים. לפיתרון כזה על הלקוחות לפנות לבנקים לטובת פתרונות אחרים כגון פריסה או מיחזור. ההמלצה למי ששוקל דחיית תשלומים, לבחון היטב את ההשלכות של דחיית התשלומים, בין היתר על ההחזר החודשי העתידי.
"מתווה זה דומה למתווים שיזם הפיקוח עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. המתווים הקודמים נתנו מענה לצרכים של מאות אלפי משקי בית וצמצמו את ההוצאות החודשיות שלהם בזכות האפשרות לדחיית תשלומי משכנתאות. בסופם, רובם המכריע של הדוחים חזרו לשלם את הלוואותיהם כסדרן. הפיקוח על הבנקים ימשיך לתמוך ולבצע את ההתאמות שיידרשו בסוגיות הבנקאיות השונות נוכח המצב הביטחוני ולמען הציבור".
