סגור
מבחן רכב- BYD אטו 2 פלאג
(צילום: דניאל קמפוס)
מבחן רכב

אטו 2 הייבריד: האחות שפחות הרשימה אותנו

גרסת הפלאג אין הייבריד של BYD אטו 2 מבטיחה חיסכון פנטסטי וטווח נסיעה מרשים על המנוע החשמלי, אבל בפועל מציגה פשרות בטעינה ובנוחות לעומת האחות החשמלית על מלא. ועדיין היא מצליחה להציע עסקה במחיר שפוי למי שמחפש רכב היברידי מרווח ובעל יכולות 

אצל לא מעט יצרני רכב סינים, וגם אצל חלק מהאירופים, קיים מנגנון מעניין: שימוש בפלטפורמות מודולריות. מה זה אומר? בקצרה: הנה שלדה, תרכיבו עליה מה שבא לכם. אטו 2 של BYD היא דוגמה מצוינת. יש לה גרסה חשמלית ויש לה גרסת פלאג אין הייבריד. ההבדל? אטו 2 החשמלית נוסעת רק על חשמל. אטו 2 פלאג אין הייבריד מצוידת גם במנוע בנזין וגם במנוע חשמלי. מעבר לכך מדובר במכוניות דומות להפליא, אבל גם במקרה מעניין שבו יש דברים שדווקא הגרסה החשמלית טובה יותר.


אטו 2 פלאג אין הייבריד זהה חיצונית לאחותה החשמלית, אבל בניגוד לחשמלית כאן יש מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים. ולצד המנוע הזה פועל מנוע חשמלי שמוזן מסוללה. הסוללה והמנוע החשמלי מאפשרים, לטענת היצרן, לנסוע 90 ק"מ בכוח חשמל לפני שמנוע הבנזין נכנס לפעולה. ואז אטו 2 מתנהגת כמכונית היברידית לכל דבר ועניין.
חשוב להתעכב לרגע על צריכת הדלק. במכוניות פלאג אין הייבריד מדובר בנתונים גמישים. כלומר, הנהג קובע כמה הוא ייסע על חשמל וכמה על בנזין. לפי הצהרות היצרן, זהו רכב שנוסע 55 ק"מ לליטר של דלק. נתון אגדי, אבל הנתון הזה תקף רק למי שבאמת יטען את הרכב כל יום וימלא בו בנזין רק בנסיעות ארוכות.

אין טעינה מהירה

אז יצאנו לנסיעת מבחן עירונית בדרום, ואחר כך לנסיעת מבחן מרוחקת בדרום. רושם ראשון: אטו 2 פלאג אין הייבריד יכולה פחות או יותר לנסוע 80 עד 90 ק"מ בכוח חשמל. למי שרוצה לנסוע מדי יום מתל אביב לנתניה ואפילו בחזרה, זה מספיק.
עצירה ראשונה בתחנת טעינה. שוד ושבר. לאטו שלנו אין אפשרות לטעינה מהירה של הרכב. יש רק אפשרות לטעינה בשקע ביתי, שקע AC.

3 צפייה בגלריה
מבחן רכב BYD ATTO2 מבפנים
מבחן רכב BYD ATTO2 מבפנים
מבט מבפנים. תא הנוסעים מרווח, לוח המחוונים עמוס בפרטים
(צילום: דניאל קמפוס)

לא מעט ישראלים שיש להם רכב פלאג אין הייבריד עדיין מעדיפים לעמוד בתחנת טעינה מהירה ולמלא את הסוללה. זה זול יותר מדלק והם יכולים לנסוע כך 50 עד 100 ק"מ, תלוי ברכב. במקרה של אטו 2, זה לא כך. אפשר רק טעינה ביתית או טעינה ציבורית איטית, וזה לוקח כמה שעות.
לאטו 2 אין כמה שעות אז היא ממשיכה לחמוקי ניצנה, הרחק אל הגבול המצרי. חשוב לציין: אטו 2 היא מכונית שבגרסת הפלאג אין הייבריד שלה היא מעט נוקשה מן הדגם החשמלי. זה עניין שרוב הנהגים לא ישימו לב אליו, אבל יש הבדל בנוחות הנסיעה לטובת הגרסה החשמלית.
בנוסף, כמו לא מעט פלאג אין הייבריד סיניים אחרים שאין להם תיבת הילוכים אוטומטית בעלת חמישה או שישה הילוכים, שיוט בין־עירוני מעל מהירות של 120 קמ"ש מאמץ את מנוע הבנזין. זה פחות טוב לצריכת הדלק וזה פחות טוב לאוזניים.
במקרה של אטו 2, מדובר בהבדלים שרק פיינשמייקרים יבחינו בהם, אבל ההבדלים קיימים. למרבה המזל, בניגוד ללא מעט סיניות, ולאחרונה גם אחרות, אטו 2 אינו רכב שחופר בנסיעה. הוא ממעט להפגיז את הנהג בצפצופים והתרעות, וזה טוב. מערכות הבטיחות האקטיביות עובדות היטב. גם רמות הרעש סבירות מאוד.
תא הנוסעים של הפלאג אין הייבריד כמעט זהה לזה של אטו 2 חשמלית, פרט למתג בודד שפותח את מכסה הדלק ועוד כמה דברים קטנים. תא הנוסעים הזה ממחיש כמה יצרני הרכב במערב צריכים לכבד את הסינים. אולי אפילו לפחד מהם. לא מדובר כאן במכונית יקרה, אלא במכונית שמישהו בסין החליט שתותאם לצורכיהם של לקוחות באירופה.
ההתאמה כמעט מושלמת. ראשית, תנוחת הישיבה טובה. מושב הנהג מתכוונן חשמלית אבל אין כיוון למסעד הגב. מושב הנוסע מתכוונן באופן ידני בלבד. השליטה בחלונות ובמראות מתבצעת באמצעות מתגים פיזיים. ההגה מתכוונן במידה מספקת, אבל היינו שמחים למעט יותר כיוון לרוחק.

איכות חומרים טובה

לוח המחוונים עמוס בפרטים, חלקם פחות שימושיים, חלקם מוארים באור ירקרק שלא תמיד רואים. העברת ההילוכים מבוצעת באמצעות ידית בורר נוחה לשימוש ולא בכפתורים מעצבנים. איכות החומרים הכללית טובה, רק באזור חובק ההגה יש מעט ירידה ברמה. בקרות השליטה בהגה ברורות מאוד, המתגים גדולים וממוקמים היטב, מרחק שנות אור ממכוניות BYD של לפני שלוש שנים בלבד.


כמו ברוב רכבי BYD, המסך העיקרי שולט על רוב הפונקציות, כולל הפעלת מערכות בטיחות מסוימות ובלימה רגנטיבית. זה מעצבן. גם בקרת האקלים מופעלת וגם זה מעצבן. מתחת למסך יש פאנל שליטה פיזי, למשל על עוצמת מערכת השמע. חבל שהוא לא שולט במזגן.
הספסל האחורי מזכיר שבסין עושים כבוד למשפחות. כלומר הוא מרווח מאוד. בל נשכח שאטו 2 הוא רכב שאינו גדול, אבל הספסל האחורי ארוז היטב. תא המטען יחסית גדול וגם מצויד ברצפה נשלפת, רק חבל שאין גלגל חלופי.
בסופו של דבר, מה שמעניין בגרסת הפלאג אין הייבריד של אטו 2 הוא המחיר. זה רכב שבינו ובין הגרסה החשמלית המלאה יש פער של אלף שקל. והוא משאיר עודף מ־150 אלף שקל.
לא משנה איך הופכים את זה, בדומה לגרסה החשמלית – אטו 2 פלאג אין הייבריד מציע הרבה תמורה לכסף. למעשה, למי שחושב לרכוש רכב כביש־שטח סיני ב־180 אלף שקל כדאי לחשוב האם באמת שווה להוסיף עוד 30 אלף שקל כדי לקבל רכב שבתכל'ס לא מציע הרבה יותר פרט לממדים חיצוניים משודרגים ועוד כמה קשקושים שחינם יסור מהר מאוד. עם זאת חשוב גם לציין: אטו 2 פלאג אין הייבריד נופל דווקא מאחותו החשמלית במונחים יחסית מינוריים של איכות נסיעה ובטעינה המהירה. בהתחשב בכך שמדובר ברכב שמחירו קרוב מאוד לגרסה החשמלית, מדובר בזוטות ובתכל'ס, אטו 2 הוא יופי של רכישה למי שמחפש רכב פלאג אין הייבריד מרווח ובעל יכולת במחיר שבימינו נחשב למרבה האירוניה למחיר שפוי.