בדרך לאילת עוצרים בעקבה: יבואני הרכב גילו איך לעקוף את המצור החות'י
לאחר יותר משנתיים של שיתוק, הצליח נמל אילת לפרוק 6,000 רכבים סיניים שהגיעו במקור לעקבה ומשם הועברו בספינה לנמל ממול. החזרה של הנמל שמחזיק בשטחי אחסון גדולים מאיימת על ההכנסות של נמלי אשדוד וחיפה שנהנו מהוואקום
לאחר שנתיים של דממה כמעט מוחלטת ומצור חות'י שהעמיד אותו על סף פשיטת רגל, נמל אילת מתחיל לחזור לחיים. בצעד מורכב ויוצא דופן, שכולל פריקת רכבים בנמל עקבה השכן ושינועם משם לישראל באוניות ייעודיות להובלת רכב מסוג "Ro-Ro" – הצליח הנמל לפרוק בחודש מרץ לבדו כמעט 6,000 כלי רכב שיובאו מסין.
יבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק לנמל אילת נחשב למשתלם יותר ליבואני הרכב בגלל שהמסלול אינו כולל מעבר בתעלת סואץ והוא קצר יותר. בנוסף, באילת ישנם שטחי אחסון פנויים רבים, לעומת נמל אשדוד הממשלתי ונמל חיפה, שבבעלות קבוצת אדאני־גדות, שמלאים עד אפס מקום ברכבים. עלות האחסון היא חלק מהותי בהובלה. נזכיר כי ימים ספורים אחרי תחילת מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר 2023 עלה חשש כי נמלי הארץ יהיו תחת מצור, ונמל אילת הכשיר במיליוני שקלים שטחי אחסנה לרכבים בערבה. שטחים אלה נותרו שוממים בעקבות המצור החות'י.
עם זאת, למהלך הזה יש עלויות שבשלב זה נמל אילת סופג, ועל כן גורמים בענף מעריכים כי מדובר בפתרון זמני בלבד ולא בשיטת יבוא חדשה וקבועה. בכל מקרה, החזרה של נמל אילת למגרש של יבוא כלי רכב משפיע באופן מיידי על השחקנים האחרים בתחום. במהלך השנתיים שבהן נמל אילת היה מושבת, ענף פריקת הרכב פרח בנמלי אשדוד וחיפה. בנמל חיפה השינוי היה דרמטי מכיוון שהתחום הפך לחלק משמעותי מהכנסותיו: ב־2022 נמל חיפה פרק 41,269 רכבים, ב־2024 המספר כבר זינק ביותר מפי שלושה ל־134,195 רכבים. כעת נראה שהחגיגה עלולה להסתיים. באוקטובר–דצמבר 2025 פרק נמל אשדוד 34,953 רכבים ונמל חיפה 25,869. נמל אילת לא פרק רכבים כלל. ב־2026 המצב השתנה כשבינואר–מרץ פרק נמל אשדוד 29,645 רכבים ונמל חיפה פרק 22,130 רכבים. בנמל אילת, שהחל לפרוק רק בחודש מרץ, עברו בחודש בודד 5,905 רכבים.
האירוע הזה מתרחש לאחר שנתיים שבהן נמל אילת כמעט ולא מתפקד, למעט שירות לחיל הים. מרווח של 212 מיליון שקל בשנה הנמל עבר להפסד של 5 מיליון שקל בחודש, כשהמצור החות'י מונע מספינות להגיע לנמל, שעיקר ההכנסות שלו הגיע מפריקת רכבים.
יחסית לשאר הנמלים בישראל, אילת לא קלט הרבה אוניות בימי שגרה: 11-10 בחודש, כשרק שלוש מהן הן של רכבים. עם זאת, מכיוון שמדובר בענף הרווחי ביותר בתחום פריקת המטען, הנמל הרוויח טוב ונחשב למבוקש בקרב יבואני הרכבים
אף שנראה שהמצור החות'י הסתיים, בפועל רוב חברות הספנות עדיין חוששות להגיע לנמל. הבעלים, האחים נקש (75%), ושותפיהם, שלומי פוגל (6.5%) תולי צדר (6.25%) אבי חורמרו (6.25%) ושוקי וולף (6.25%), הצהירו לפני כשנה, כי יסגרו את שעריו של הנמל לאחר שצבר חובות עתק, שהובילו את עיריית אילת לעקל את חשבונו עקב חובות ארנונה. משרד התחבורה אסר עליהם לעשות זאת, והאחים נקש ושותפיהם החלו לחפש אופציות אחרות.
מאז התרחשה שורה של ניסיונות להשיב את הנמל לפעילות. בדצמבר 2025 קידמה הנהלת הנמל מהלך אסטרטגי יוצא דופן במטרה להשיב את פעילות יבוא הרכבים לנמל, והודיעה כי בכוונתה לשכור או לרכוש שתי ספינות מסוג Ro-Ro, המיועדות להובלת רכבים ולהוביל את הרכבים בעצמם מהמזרח הרחוק לאילת. הספינות האלה, ששמן הוא קיצור של Roll-on/Roll-off, הן סוג של אוניית משא שתוכננה להוביל מטענים שניתן להסיע אותם על גלגלים, כגון כלי רכב, משאיות, ציוד חקלאי או ציוד הנדסי כבד, באמצעות שימוש ברמפות.
בעבר ניסה הנמל לקדם כמה מהלכים כדי לשוב לפעילות, בהם פנייה ישירה לארה"ב בבקשה לחלט נכסים של הח'ותים כפיצוי לנמל, מגעים עם מצרים בבקשה לסייע להבטיח מעבר לספינות דרך תעלת סואץ וגם מתווה שבמסגרתו הממשלה תשתתף בדמי הובלה של אוניות שיגיעו לנמל בדרך עקיפה ויקרה יותר.
לפי דיווחים לוועדת הכלכלה של הכנסת, בעלי הנמל משכו מעל 162 מיליון שקל דיבידנדים מאז קבלת הנמל. ב־2023, לפני המלחמה, עמדו הכנסות הנמל על 212 מיליון שקל והאחים נקש אף העבירו למדינה 15 מיליון שקל שהוגדרו כתשלומים המותנים בהכנסות עתידיות.
הזיכיון עבור נמל אילת נמצא בימים אלו תחת מאבק משפטי. משרד התחבורה הצהיר כי לא יאריך את הזיכיון של חברת הספנות פפו, שמנהלת את הנמל מטעם הבעלים, בטענה כי לא עמדה בתנאים להארכה נוספת של 10 שנים. לטענת המשרד, הנמל לא פרק מכולות בהיקף ממוצע של 65 אלף TEU בשנים 2022–2024. האחים נקש ושותפיהם, המחזיקים בזיכיון עד 2028, דורשים לקבל את הארכה וטוענים כי הדרישה לא מציאותית ומעולם לא נאכפה. בשלב זה הצדדים נמצאים בדיונים בסוגיה.
