בנייה, כלכלה ונגישות תחבורתית: שלושת הפרמטרים לשיקום הצפון מחדש
שילובם של פתרונות שונים בהיבטי הנדל"ן, הנגישות, התעסוקה וכיו"ב יכול להוות את קו פרשת המים של צפון הארץ – מפריפריה מנותקת המאוכלסת בדלילות לחבל ארץ מבוקש ומרכזי בחייה של המדינה
בשלהי אוקטובר האחרון אישרה וועדת הכספים של הכנסת את העברתם של 1.2 מיליארד שקל לשיקום הצפון, וזאת בנוסף לתוכנית חומש לשיקום הצפון שתוקצבה בכ-15 מיליארד שקל. מדובר בבשורה טובה ומבטיחה עבור תושבי הצפון, וכולי תקווה שהכספים אכן יגיעו ליעדם ובזמן הקרוב.
עם זאת, על אף חשיבותם העצומה של תקציבי השיקום נראה כי הם מסיטים את הזרקור מהדיון החשוב והאסטרטגי יותר הנוגע לשיקום הצפון: כיצד לאחר החזרת הביטחון לאזור נוכל להשיב גם את התושבים שעזבו את יישובי הצפון, בראשם קרית שמונה, וכיצד למעשה נוכל להחיות את היישובים מחדש. שהרי, ואין זה סוד, שמפונים רבים שפונו למרכז הארץ, השתרשו בערים השונות וכלל לא חושבים על חזרה לערים מהן התפנו בתחילת המלחמה.
אם כן, כיצד יוצרים את מנוע הצמיחה החדש שיהפוך לאבן שואבת מחודשת לערים אלו בצפון הירוק והפורה של ישראל. במאמר זה אתמקד ביצירת שינוי בשלושה פרמטרים שונים: בנייה, כלכלה ונגישות תחבורתית.
נפתח בבנייה: חובת השיקום החלה כעת על המדינה צריכה להישען בראש ובראשונה על שיקום המבנים ההרוסים באמצעות התחדשות עירונית, ובפרט באמצעות כלי הפינוי בינוי. כלי זה שהוכיח את עצמו מאוד במרכז הארץ, ראוי שייושם גם בצפון. כאן ראוי לזכור כי ערך הקרקע בצפון אינו דומה לערך הקרקע באזורי הביקוש של (מרכז הארץ, ירושלים וכיוצ"ב) ועל כן נדרש מהמדינה להעניק תמריץ כלכלי משמעותי ליזמים או לחילופין לאשר תוכניות חדשות בהן סך היחידות החדשות יהיו בהתאם לדוחות הכלכליים. במסגרת תכניות אלו והיות ולעיתים לא ניתן יהיה לאשר קיבולות כה גבוהות באזור מסוים, יהיה נכון להגדיל תחום התכנית ולצרף חלקות השלמה ליזמים עליהם יוכלו לבנות חלק ניכר מהזכויות בכדי לאפשר פרויקט כלכלי.
בסוף מדובר על נוסחה לא מאוד מורכבת : ככל שהמדינה תעניק ליזמים יותר זכויות (ואלו יכולות גם להתבטא בתמריצים כספיים ולא רק בקרקעות השלמה), כך ההתחדשות העירונית תיושם בהצלחה גם באזור הצפון בהיקפים גדולים.
באופן אישי אני מאמין שההתחדשות העירונית אכן תיושם בסופו של יום ביישובי הצפון. אך בכדי לשקם את הצפון הכרחי ליצור תשתיות חדשות, מבני ציבור חדשים וכמובן יצירת אזורי תעסוקה אטרקטיביים, במיוחד פארקי תעשיית עילית, בהם יוכלו בוגרי האוניברסיטאות והמכללות באזור למצוא את עתידם, והללו ישנעו פעילות לאזור רק אם המדינה תעניק מענקים של ממש לאותם יזמים מפעילים ועסקים שיעתיקו פעילותם לאזור.
בנוסף בעניין הנגישות התחבורתית, יש להבין כי בעוד שהדרום שגם הוא זקוק לשיקום, מרוחק הרבה פחות מאזור המרכז (נסיעה מתל אביב לשדרות או אופקים אורכת כשעה -שעה ורבע בלבד) הרי שהצפון, בין אם מדובר על קריית שמונה, שלומי וכדומה, רחוק כפליים מהמרכז.
לכן רכיב קריטי בהחייאת האזור והחזרת התושבים אליו הינו הגברת הנגישות התחבורתית לאזור. זו צריכה להיעשות באמצעות בניית ופיתוח צירים מהירים יותר מהמרכז לצפון (אם ניקח לדוגמא את כביש 6 הרי שהוא לא מגיע כיום לשלומי או לקרית שמונה) אך בראש ובראשונה היא צריכה להתבסס על מערך רכבות יעיל ומהיר.
שהרי אין שום סיבה שבטווח הגאוגרפי המצומצם של מדינת ישראל, מרחק הנסיעה מתל אביב לקצוות המרוחקים ביותר בפריפריה הצפונית שלה יימשך יותר משעה. לכך יכולות לסייע הרכבות העתידיות שצפויות להגיע למהירות של 250 קמ"ש וכל זאת לפני שדיברנו על רכבות הקליע שכבר קיימות בעולם שנוסעות במהירות עצומה של 400 קמ"ש. במונחים של ישראל זה אומר שטווח הנסיעה בין תל אביב לקרית שמונה יתקצר לפחות בשעה.
לסיכום, שילובם של פתרונות שונים בהיבטי הנדל"ן, הנגישות, התעסוקה וכיו"ב יכול להוות את קו פרשת המים של צפון הארץ – מפריפריה מנותקת המאוכלסת בדלילות לחבל ארץ מבוקש ומרכזי בחייה של המדינה, טוסקנה הישראלית אם תרצו. כל שנדרשים הם הרתמות של המדינה הן במענקים, הן בפטור ממיסים, והם בהשקעה פיזית בתשתיות! אני בטוח כי מנופים כלכליים נכונים, תקציבים ייעודיים, חשיבה יצירתית יובילו להגשמת החזון הציוני הצפוני!
מאת עו"ד זיו כספי, מייסד ושותף בכיר, גינדי- כספי עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
