פרשנות
לא רק נתניהו: גם טראמפ מערער את הדמוקרטיה הישראלית
נשיא ארה"ב שוב תקף את הנשיא הרצוג על כך שאינו מעניק חנינה לראש הממשלה, והשרה סילמן קראה לממשל האמריקאי להטיל סנקציות על נשיא העליון עמית והיועמ"שית בהרב מיארה; תומכי נתניהו חוגגים, ומתעלמים מכך שמדובר בהתערבות זרה בריבונות ובמשפט הישראליים
1. היציאה האחרונה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב-200 קמ"ש על נשיא המדינה יצחק הרצוג בנושא החנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו מסמנת שבעל הברית שלנו הוא שותף מלא. שותף מלא לא רק להפלת המשטר האיראני אלא גם להפלת המשטר אצלנו, הדמוקרטיה הליברלית שנלחמת כעת על חייה. מתקפת טראמפ לא שונה בסגנונה ובתוכנה האלימים ממתקפות ממשלת ישראל על נשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה – כל מי שנתפס כמקל בגלגלי ההפיכה המשטרית, דינו לסקילה. מילולית בשלב זה. וכך מצרף טראמפ את הרצוג לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וליועמ"שית גלי בהרב מיארה.
2. בין השורות של גלי ההדף שנוצרו אחרי שיחת טראמפ-ברק רביד, ניתן היה לזהות רעיון יצירתי של הרצוג – שקילת סוג של חנינה כללית לנוכח הדרמה האזורית ואולי הגלובלית שמתחוללת לנגד עינינו. כמו שמקובל לאחר אירועים משני היסטוריה שניתן לגזור מהם את היגיון החנינה – פתיחת דף חדש. אבל, דווקא ההתנפלות של טראמפ מסכנת את המסלול הזה ומאיימת לקבור את הרעיון. עכשיו כבר אף אחד לא יאמין בתום הלב של החנינה ההיסטורית, והיא תהפוך, אם תינתן, לחנינה ההיסטרית.
3. לצהלת תומכי נתניהו על הפצצת החנינה האמריקאית השיב פרופ׳ מני מאוטנר: "תגידו, ימנים, אבירי הגאווה הלאומית, הכבוד הלאומי, וזקיפות הקומה הלאומית, אתם לא מתביישים לנוכח התערבות זרה שכל כך פוגעת בריבונות הלאומית שלנו?" מאוטנר כתב את הדברים בתגובה לפוסט בפייסבוק של פרופ׳ משה כהן אליה שמנהל קמפיין להחתמת 100 אלף תומכיו על מכתב שאותו יגיש אישית לנשיא טראמפ ובו יפציר בו להטיל סנקציות אישיות על "היוריסטוקרטים" שלנו, בהם עמית ובהרב מיארה. ועכשיו אולי גם על הרצוג. אמש הצטרפה לקלחת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שקראה לטראמפ להטיל סנקציות על עמית ועל היועצת המשפטית בהרב מיארה.
אין ספק שהימין-על-מלא הישראלי מנסח ומגדיר מחדש את מהותו של ימין פוליטי ורעיוני - בעד השתמטות משירות צבאי, בעד ניתוץ סמלי שלטון ומדינה, בעד התערבות זרה בריבונות ובמשפט הישראליים.
4. והנה, מיד לאחר המתקפה, מיהר משרד המשפטים להודיע שתגובת מחלקת החנינות לבקשת החנינה תוגש בימים הקרובים לנשיא המדינה. ואז תעבור עליה היועצת המשפטית של הנשיא, ואז הנשיא יחליט. לא ברור מה מעמדן של היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות בתהליך. האם יוגשו חוות דעת גם מטעמן ואולי שווה לקבל חוות דעת מעו"ד יעל קוטיק.
סמכות החנינה של הנשיא מיועדת ל"עבריין" בלבד ועבריין הוא אחד משני אלה – או שהורשע, או שהודה. נתניהו עדיין לא הורשע ולהודות הוא מסרב. אבל בשביל זה יש עורכי דין שימצאו את התמרון המתאים, כמו הטריקים שעבדו בזמנו אצל הנשיא חיים הרצוג, אבא של יצחק, בפרשת אנשי השב"כ. פרשה זו הצמיחה את תקדים החנינה טרם הרשעה וטרם העמדה לדין. נתניהו עדיין לא בנתיב ההגמשה ההוא, אבל כאמור, ייעוץ משפטי יצירתי יכול להביא אותו לשם. למשל, מודה בעובדות ולא בעבירה; למשל, יש הטוענים שעשיתי כך וכך, וכיו"ב, נוסח שיהיה מקובל איכשהו. וכפי שבג"ץ בזמנו, מאיר שמגר ומרים בן-פורת נגד אהרן ברק, אישר את החנינה, ניתן יהיה לאשר אותה גם היום.
5. לקלחת הזו יש להטיל את כתבי האישום בתיקי נתניהו ואת ההתפתחויות עד כה במשפט. קטגורית, נחלקים התיקים לשניים – תיק המתנות (1000) ותיקי התקשורת (2000 ו-4000). תיק המתנות עוסק בפינוקים שהרעיף ארנון מילצ'ן על משפחת נתניהו, גם כחבר, אבל גם כבעל עניין, אישי ועסקי. תיקי התקשורת, לעומת זאת, הם תיקים תקדימיים שמחילים את ארגז הכלים הפלילי על ענייני רגולציה, תקשורת, חקיקה, יחסי שלטון-עיתון - עניינים שספק אם המשפט הפלילי יכול להם. ואכן, שופטי ההרכב כבר המליצו למדינה לחזור בה מאישום השוחד בתיק 4000. בהינתן נתונים אלה, תיק המתנות הוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרשעה; תיק זה הוגש אמנם על הפרת אמונים, אבל קרבתו לשוחד (שלא הוגש) מגבירה את חומרת הפרת האמונים לסף הגבוה שמבשר כלא. לכן נתניהו לחוץ ומגייס את טראמפ לסיפור, לכן נרקמות היוזמות לביטול המשפט כמו החלפת היועצת המשפטית, ביטול עבירת הפרת האמונים ועכשיו החנינה. המלחמה באיראן היא סיבה טובה להשעיית המשפט, לא לביטולו. במהלך המשפט הצליח נתניהו לפרק את ציר הרשע שסביב ישראל ולפרק את הדמוקרטיה הישראלית. ייתכן שהמשפט מחלץ מראש הממשלה את כוחות העל האלה.
