פרשנות
בחסות הטילים: כך מבקשת יעל קוטיק להותיר את היועמ"שית בחוסר ודאות
בג"ץ דרש ממשרד המשפטים להבהיר מי הגורם המוסמך שיקבל לידיו את חומרי החקירה בפרשת הפצ"רית כדי להכריע בעניינה של גלי בהרב־מיארה. אלא שהמלחמה עם איראן סיפקה ליועצת המשפטית של המשרד עו"ד יעל קוטיק עילה לבקש אורכה של שבוע, למרות שהתגובה הנדרשת יכולה להסתכם בשורה אחת. מטרת העיכוב ברורה - לשרת את שר המשפטים יריב לוין ולהותיר עננה בלתי קיימת מעל ראשה של גלי בהרב־מיארה
מלחמת "שאגת הארי" שנפתחה בשבת בבוקר חילצה שאגות שמחה מלא מעט ששים אלי קרב. רשימת המרוויחים שמשתרכת אחרי נתניהו כוללת, בין היתר, את מהמרי פולימרקט וגם את היועצת המשפטית של משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק, שביקשה למנף את הטילים שנוחתים על ראשינו כדי לבקש שבוע אורכה נוסף שאפשר להשאיר בו את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תלויה בערפל אי הוודאות.
כזכור, הורתה שופטת בג"ץ דפנה ברק-ארז לקוטיק לעדכן את בית המשפט עד יום ראשון בתחילת השבוע "מיהו לשיטתה הגורם המתאים בפרקליטות על שלוחותיה השונות, שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה לצורך קידום החלטה בנושא". לנוכח פתיחת המערכה ביקשה קוטיק אורכה של שבוע למסירת תגובתה. בקשה הגיונית אלמלא תוכן התגובה המתבקש שלא אמור לעלות על שורה פשוטה אחת: "הגורמים המתאימים הם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה שיחליטו מי הגורם שיטפל בחומרי החקירה". בשביל זה לא צריך שמונה ימים, בשביל זה מספיק מחשב וכפתור SEND.
אגב, המערכה פרצה בשבת בבוקר, ויש להניח שתגובה שיש להגישה ביום ראשון כבר תהיה מוכנה. אבל, כשמדובר במשרד המשפטים אפשר להניח ל"זכותו", בעצם לחובתו, שהותרת הכנת התגובה לרגע האחרון, יום ראשון עצמו במקרה הנוכחי, היא פרקטיקה מקובלת.
קוטיק מחזיקה את התיק אצלה כבר כחודש כדי לשרת את האינטרס של הבוס שלה, שר המשפטים יריב לוין - להותיר את העננה תלויה מעל ראשה של היועמ"שית כמעורבת בפרשת הפצ"רית. וזאת, למרות ממצאיו החד משמעיים של הגורם החקירתי המוסמך והמיומן במשטרה, אגף חקירות ומודיעין, שקבע שבהרב-מיארה לא שותפה – לא להדלפת סרטון שדה תימן ולא לטיוח בבג"ץ. אדם הגון היה מאמץ ממצאים אלה וממהר מיידית להסיר את המניעות מעל ראשה של היועצת. קוטיק לא עשתה זאת. היא מרחה את הזמן בבקשות ובדיקות סרק מופרכות, ועכשיו בחסות הטילים היא מבקשת להרוויח עוד שבוע כדי לסובב את "החשודה" על הגריל.
במהלך תקופה זו חשף מיכאל האוזר טוב ב"הארץ" קווים לדמותה של קוטיק שלקוחים מפרשה מלפני 30 שנה. לכאורה אין מקום לפתוח פגמי ופצעי עבר ולגייסם להשחרה נוכחית, אלא בכפוף לשני תנאים מצטברים: הראשון - יש בפרשה ההיסטורית חשיבות ציבורית; השני - החשיבות הזו מסייעת כדי להסביר התנהלות נוכחית אקטואלית, שגם היא בעלת חשיבות ציבורית. שני התנאים האלה מתקיימים. מדובר בחשדות למרמה ועדות שקר שיוחסו לקוטיק, אז קצינה זוטרה במשטרה, שביקשה לחלץ עצמה באמצעות הפללת קצין בכיר באמצעות עדות שהשופט הגדיר כ"בעיה חמורה בנוגע למהימנותה". לכך צירף העיתון עדויות מכרים שתיארו אותה "מניפוליטיבית", "שקרנית" ואף גרוע מזה. כל אלה מקבלים היום משמעות מסייעת להתנהגותה של קוטיק, לנכונותה לשרת את הדרג הפוליטי על חשבון החובה המקצועית והממלכתית, וזה עוד לפני הטענות לניגודי עניינים שנוגעים לקשרי אחיה ובעלה של קוטיק לשר. קשרים, שגם יש בכוחה להסבירם, הם היו חייבים בגילוי.
המכלול הזה שבמקרה הטוב משיק ל"מניפולטיביות", משתרשר איפוא מהפרשה ההיא ב-1996 עד לימינו אלה. לכן מוצדק היה להוציא לאור את הפרשה ההיא; לכן מוצדקת היום בקשת בא כוח העותרת עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון שהסכים לבקשת האורכה בתנאי שקוטיק "לא תעשה כל שימוש חסר תום לב בזמן הארכה המוסכם ובנסיבות החריגות על מנת לקבל החלטה בנושא זולת החלטה שהורה בית המשפט הנכבד לקבל".
