סגור
מוסף שבועי 7.9.23 שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'. לפי האוצר, ההשקעות הזרות צנחו ב־60% ברבעון הראשון של השנה (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
סימני ההאטה במשק מתחזקים - האם מישהו מתייחס אליהם?

לפי הלמ"ס, התוצר אומנם גדל אבל הנתונים על הצריכה והייצוא הידרדרו. גם בנדל"ן מהבהבות נורות אזהרה ומכירת הדירות ברבעון השני של 2023 היתה החלשה ביותר בחמש השנים האחרונות. ההאטה כבר כאן, כעת צריך שמישהו ישים לב

כלכלני ה־OECD ניצלו שלשום את דו"ח הביניים על התחזית העולמית כדי להזהיר בפני אובדן מומנטום בצמיחה הגלובלית ואף הורידו את תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית, וגם ל־20 הכלכלות הגדולות בעולם (G20), מ־2.9% ל־2.7% בשנה הבאה. הדו"ח היה פסימי לא כי הם טענו שאין צמיחה, אלא כי הוא הצביע על האטה בפעילות ועל מגמת צמיחה מתונה יותר ממה שנצפתה במחצית הראשונה של 2023. הדו"ח הזה הדליק כמה נורות אדומות במשק הישראלי, בו גם החלו להצטבר לאחרונה כמה סימנים מטרידים שחשוב להבליט ולקחת אותם בחשבון.
כמה שעות אחרי אזהרת ה־OECD על חשש מהאטה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדן שני לחשבונות הלאומיים לרבעון השני של השנה (האומדן הראשון התפרסם לפני חודש). גם הפעם אין סימן להפסקת צמיחה והתמ"ג גדל ריאלית ב־3.1% לעומת 3% באומדן הראשון, אבל דווקא הנתונים על מנועי הצמיחה של המשק הידרדרו. כלומר, הרכב הצמיחה של ישראל נראה רע מאוד.


הנתון הראשון שמטריד הוא הצריכה הפרטית לנפש, המכונה גם "רמת החיים". באומדן הראשון הוא עמד על 0%. חודש מאוחר יותר, כאשר הנתונים עודכנו (סדרות חדשות מגיעות ונכנסות לחישוב), הנתון החדש הוא -1.3%, כלומר ירידה של ממש. הבעיה הגדולה היא שגם הנתון לרבעון הראשון עודכן כלפי מטה וזה כבר משהו הרבה יותר חריג. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ברבעון הראשון ביותר מ־4.3% לעומת ירידה מדווחת של 3.7% לפני חודש. זו קריסה של ממש בצריכה הפרטית לנפש שבאה לידי ביטוי הן בצריכה השוטפת, הן בצריכה של מוצרי בני קיימא למחצה והן במוצרי בני קיימא.
אגב, נתוני המאקרו האלו נתמכים גם בנתוני המיקרו: גם נתוני כרטיסי האשראי מראים על האטה מובהקת - ישנם סעיפים בירידה כמו צריכת שירותים אחרים הכוללים מחשבים, תוכנה, תקשורת ותחבורה. יתרה מכך, מדובר בירידות רצופות של שני רבעונים (לפחות) בכל מה שקשור לצריכה הפרטית. ההערכות הן כי העלאות הריבית עושות את שלהן ונותנות את אותותיהן בצריכה הפרטית. אבל זאת לא רק הצריכה הפרטית (המהווה כ־54% מהתמ"ג), אלא גם בהשקעות וביצוא ניכרים סימני האטה: ההשקעות במשק ירדו ב־0.7%, כאשר היצוא ללא סטארט־אפים שפעילותם מאוד תנודתית עלה בקושי ב־0.3%. באומדן הראשון דווח על ירידה, כך שאולי מדובר בהפתעה נעימה.
היצוא הוא קטר מרכזי של המשק והעובדה שהצפי הוא להאטה בכלכלה הגלובלית, לרבות ארה"ב ואירופה - הלקוחות הגדולים של התוצר הישראלי, היא מטרידה ולכן חשוב לראות את המגמה ארוכת הטווח. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, בדק את שיעורי השינוי של היצוא לפי סקטור בכל רבעון לעומת אשתקד והגרף מדבר בעד עצמו: הן בסחורות והן בשירותים, שם מיוצג רוב ההייטק, המגמה היא להתמתנות ואף מהירה.
סקטור קריטי נוסף שמראה על האטה הוא הנדל"ן. שם נורות האזהרה הן מכלל צבעים, אך הנה בכל זאת כמה נתונים מדאיגים: מכירת דירות חדשות הגיעה ברבעון השני של 2023 לשפל בראייה היסטורית. מדובר ברבעון החלש ביותר ב־5 השנים האחרונות ונרשמה בו ירידה של 17.6% לעומת הרבעון הראשון של השנה, וצניחה של 41% לעומת הרבעון המקביל ב־2022. למעשה מדובר ברבעון החלש ביותר מאז הרבעון השלישי של 2018. לא פלא כי אתמול דיווחה הלמ"ס על ירידה של יותר מ־20% בהתחלות בנייה בראייה שנתית (12 החודשים אחרונים, יולי 2022 - יוני 2023), זאת לעומת החודשים הקודמים. יתרה מזו, מנתוני הלמ"ס עולה כי זו הפעם הראשונה אחרי שלוש שנים (12 רבעונים), למעשה מאז סגר הקורונה, שהבנייה הפעילה (שטרם הסתיימה) יורדת.
עוד נתון שנלקח בחשבון מאוד ברצינות בחו"ל ובלט שלשום בסקירת ה־OECD הוא מדדי האמון של הצרכנים ושל העסקים. מדד אמון הצרכנים לאוגוסט בישראל שהתפרסם לפני שבועיים מעלה תמונה מטרידה, כאשר אינדקס המתאר את הצפי של משק בית לגבי מצבו בשנה הקרובה ירד לשפל של שנה. גם מדד אמון הצרכנים היחסי (ביחס לבסיס ממרץ 2011 - פברואר 2012) נמצא במגמת שפל, כאשר מדד אמון הצרכנים הישראלי נמוך משמעתית מהממוצע בגוש היורו, שגם נמצא בהאטה חריפה ובאינפלציה קשה מזו של ישראל.
נקודה נוספת שמעלה חששות מגיעה מכיוון הכנסות המדינה ממסים: קצב הירידה הנומינלית של אותן הכנסות עומד על 4.3% לשנה (הירידה הריאלית היא של 7%), כאשר המסים הישירים (מיסי הכנסה) יורדים בקצב שנתי מהיר מהכנסות ממסים עקיפים (מיסי צריכה) - 6% לעומת 2.4%. באוגוסט הסתכמו הכנסות המדינה ממסים בכ־33.7 מיליארד שקלים. זהו הסכום הנמוך מאז ספטמבר 2021.
לא פחות חשוב: במשרד האוצר עצמו הזהירו בפני ועדת הכספים של הכנסת כי "קיימת אי ודאות לגבי התפתחות דינמיקת הגבייה בחודשים הבאים, כאשר מרבית הסיכונים בעת הזו מוטים כלפי מטה".
שני מגה אירועי מאקרו "משבשים" את תמונת ההאטה. הראשון הוא המשך האקזיטים והרכישות של חברות הייטק ישראליות, רק השבוע ראינו שניים כאלו. הסבר אפשרי הוא כי דווקא על רקע בריחת ההון מישראל והירידה החדה בהשקעות הזרות בעקבות ההפיכה המשטרית והחששות ממנה, ישנן הזדמנויות טובות בישראל. כלומר, המחיר יורד ואותן חברות היו צריכות להימכר במחיר הרבה יותר גבוה בימים כתיקונם.
ההסבר השני הוא כי בהיעדר השקעות זרות (המסבירות 80% מההון בהייטק הישראלי), חברות רבות מבינות כי הן לא יצליחו להמשיך לצמוח וכדאי "לחתוך, בטוב" וכמה שיותר מוקדם לפני שיהיה מאוחר מדי. מה שבטוח הוא כי ההשקעות הזרות בקטר המרכזי של המשק, גם שם ניכרת החולשה, הן במגמת ירידה ואף חדה: לפי האוצר חלה צניחה חדה של 60% בהשקעות הזרות ברבעון הראשון של 2023 לעומת אשתקד, כאשר הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון הראשון של השנה ירד בכ־80%.
נושא מעניין במיוחד הוא שוק העבודה שנראה איתן מאי פעם, חרף סימני ההאטה השונים: לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ממש השבוע, שיעור האבטלה במשק צנח לרמות שפל היסטוריות של 3.1% בלבד, כאשר אין ירידה בשיעור ההשתתפות. אלו נתונים חסרי תקדים.
זו השאלה שמעסיקה היום את רוב הכלכלנים: איך, בהינתן ההאטה, האינפלציה והזינוק בריבית אין פגיעה בכלל בשוק העבודה?
ראשית, חשוב לזכור את אחת המסקנות החשובות העולות מהספרות הכלכלית: שוק העבודה הוא המשתנה האחרון שמגיב לשינויים במחזור העסקים. רק בסוף, המגזר העסקי מפטר או מגייס. זה ההסבר הכללי והתמידי. אך חשוב להדגיש כי מדובר בתופעה עולמית: גם ה־OECD וגם גוש היורו רשמו בחודשים האחרונים שפל באבטלה מאז 2001. אגב, ישראל איננה בעלת האבטלה הנמוכה במערב ולמעשה יש שבע מדינות מערביות עם שיעורי אבטלה נמוכים מזה של ישראל.
בשני ההקשרים האלו ההסבר כעת הוא כי אם התעסוקה היא המשתנה האחרון שמגיב, אחרי הקורונה, ההסבר הזה מקבל משנה תוקף. מאז המגפה כמות העובדים (ההיצע בשוק העבודה) ירדה דרמטית והכלכלנים סבורים כי ההתאוששות עוד בעיצומה, והיא תיקח זמן. כלומר, עדיין יש מחסור בידיים עובדות ולכן אם שוק העבודה מגיב בפיגור בימים בתיקונם אז קל וחומר בתקופה הזו שעדיין מאופיינת במחסור עובדים.