פוליטיקה באגף התקציבים: עיכובים מכוונים במינויים
הנהלת אגף התקציבים באוצר פועלת ללא מינויים קבועים בתפקידי מפתח: שלוש סגניות במינוי זמני, שתיים מהן מעל לשנה. הכל בגלל לחצים פוליטיים ומאבקי כוח
את הסיפור הזה צריך להתחיל מהסוף: תקופה ארוכה אגף התקציבים מתנהל עם שלוש סגניות במינויים זמניים. תמר לוי־בונה, סגנית המאקרו באגף, מכהנת כשנה וחצי ללא מינוי קבוע; יעל לינדנברג, סגנית המשרדים החברתיים באגף, מכהנת למעלה משנה ללא מינוי קבוע; ושירה עמיאל מכהנת בפועל כסגנית ביטחון מזה מספר חודשים. המשמעות היא שחצי מהנהלת האגף המשפיע תלויה על בלימה. המינוי הקבוע שלהן תלוי במידה רבה בהחלטתו של הממונה הבא. כשמוסיפים לכך את העובדה שמזה כחודש האגף מתנהל ללא ממונה קבוע, וכשבאוויר מסתובבות שמועות על "דיל" שנסגר בין שר האוצר בצאלצל סמוטריץ' לבין הממונה הבא לגבי זהות הסגניות, הרי שאנו נמצאים בנקודת שפל לאגף תקציבים שנחשב לאחד האגפים החזקים והמשפיעים בממשלה.
תפקיד "סגן הממונה על התקציבים" הוא מהתפקידים המשפיעים בממשלה. רבים יגידו שהסגנים משפיעים וחשובים יותר ממנכ"לים רבים של משרדים ממשלתיים. לכן לא מפתיע לגלות כי מאחורי העיכוב במינויין של הבכירות יש מסכת ארוכה של התערבויות עקיפות ומתוחכמות של סמוטריץ', שיתוף פעולה של נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, הימנעות של הממונה לשעבר על התקציבים יוגב גרדוס מפנייה לייעוץ המשפטי לממשלה, ניסיונות גישור של מנכ"ל האוצר לשעבר שלומי הייזלר, ורצון של כל המעורבים - כל אחד משיקוליו — שלא להציף את העיכוב בתקשורת.
בינואר 2024 הודיע איתי טמקין, סגן המאקרו לשעבר, על כוונתו לסיים את תפקידו. במאי 2024 הודיעה נעה היימן, סגנית המשרדים החברתיים לשעבר, על סיום כהונתה. בשלב זה ניסה יוגב גרדוס לקדם מכרז פנימי לתפקיד סגניות הממונה על התקציבים, אך נתקל בקשיים. מנכ"ל המשרד דאז, שלומי הייזלר, לא שלח את הבקשה הנדרשת לנציבות שירות המדינה. התברר כי השר סמוטריץ' והמנכ"ל מתנגדים להליך המכרזי באגף תקציבים כפי שהוא. הטענה של השניים אינה חדשה: יש ביקורת מתמשכת על כך שמינוי הסגנים באגף נעשה באמצעות מכרז פנימי, כלומר, רק עבור עובדי האוצר ולא עובדי ממשלה אחרים או מהמגזר הפרטי.
סמוטריץ' רוצה השפעה
גם גורמים המקורבים לסמוטריץ' מודים כי הטיעון הענייני על צורת המינוי באגף הוא רק חלק מהסיפור, מעין עלה־תאנה. סמוטריץ' לא היה מעוניין רק במה שהוא מכנה "חשיבה רעננה ויצירתית באגף". באותה תקופה הוא היה ביחסים מתוחים עם גרדוס, ונכנס עמו למאבקי כוח. מעבר לכך, סמוטריץ' היה מעוניין להגדיל את השפעתו על המינויים, ולהביא לכך שהסגנים שייבחרו יהיו נוחים יותר מבחינתו. כפי שנראה בהמשך הדרך, ההתנהלות לא היתה רק עניינית.
בשלב זה גרדוס הבין שהוא יצטרך ליישר קו, והוא הסכים להוציא "מכרז בינמשרדי" - מכרז שמאפשר לכל עובדי המדינה העומדים בתנאי סף לגשת. בדצמבר 2024 פורסם מכרז בינמשרדי למשרת "סגן הממונה על התקציבים" עבור סגן מאקרו וסגן לנושאים חברתיים. ניגשו מועמדים גם מחוץ לאגף תקציבים. אך כשגרדוס ניסה לתאם מועד עם נציבות שירות המדינה לוועדת הבוחנים, הוא נתקל שוב ושוב בסירוב של נציב שירות המדינה. התברר כי מאחורי הקלעים פנה שר האוצר סמוטריץ' לנציב וביקש ממנו לעכב את כינוס הוועדה, והרשקוביץ נעתר. ועדת הבוחנים לא התכנסה עד היום. מנציבות שירות המדינה לא נמסרה תגובה לעיכוב, אך ניכר כי הרשקוביץ מתנהל לעיתים באופן שמיועד לרצות את השרים. מכל מקום, גם גרדוס לא הפעיל לחץ מספק לסגור את מינויין של השלוש לפני תום כהונתו. במכתב ששלח ביוני לשר האוצר סמוטריץ' ולמנכ"ל האוצר אילן רום, הדגיש גרדוס את הצורך במציאת "מחליף ראוי" עבורו, אך לא הזכיר באופן פומבי את הצורך להפוך את המינויים הזמניים של השלוש לקבועים. גרדוס גם לא פנה לייעוץ המשפטי לממשלה, חשב שיסגור זאת בכוחות עצמו ולא ניהל מו"מ עם השר.
חשיבות להקטנת המעורבות הפוליטית
כיוון שברור לכולם כי הטיעונים הענייניים כאן אינם לב הסיפור, כדאי להסתכל על התפקידים של שלוש הסגניות. תפקיד סגן ביטחון, בו מכהנת שירה עמיאל (על המשרה שלה אפילו לא יצא מכרז), חשוב מאוד מבחינה תקציבית, אך החיכוך המקצועי עם סמוטריץ' בו נמוך. לעומת זאת, תפקידי סגן הממונה לענייני מאקרו ובעיקר סגן הממונה לעניינים חברתיים הם תפקידים עם חיכוך גבוה עם השר. לשם הדגמה: יעל לינדנברג נמצאת בחזית החיכוך עם החרדים סביב תקציבי "אופק חדש" ותקציבי הישיבות - חיכוכים שעשויים להשפיע על יציבות הממשלה. לכלכליסט נודע כי במהלך המגעים העקיפים בין גרדוס לבין לשכת המנכ"ל והשר נעשו ניסיונות להשפיע על גרדוס שיחליף אחת מהסגניות בתמורה למינוי אחרת. דוגמה זו ממחישה היטב את החשיבות של סגנים מקצועיים שאינם חוששים על כסאם ותפקידם.
ברגע שסיום כהונתו של גרדוס נראה באופק, האינטרס של סמוטריץ' היה למשוך את המינויים ולדאוג שיתרחשו תחת הממונה הבא על התקציבים. גורמים הקשורים לנושא אומרים כי במהלך הראיונות שנערכו לתפקיד נעשו בירורים עקיפים על נכונות המועמד לשנות את צורת המינוי באגף בכלל, ולמנות דמויות אחרות במקום חלק מהסגניות הנוכחיות. מטעם דוברות האוצר נמסר בתגובה: "לא נתייחס לזה".
הדיון על הדרך הנכונה לאייש את אגף התקציבים במשרד האוצר הוא דיון חשוב, אך עליו להתבסס על נקודת מוצא שיש חשיבות רבה לעצמאות ולהקטנת המעורבות הפוליטית בכל המינויים שאינם הממונה עצמו, אותו ממנה השר והממשלה. אסור להתבלבל בין הדיון על "איך להפוך את האגף למקצועי יותר" - שהוא דיון חשוב - לבין המגמה שהשתקפה בפעולותיו של השר: איך להפוך את האגף למרצה יותר. כמו כן, אין זמן פחות מתאים ואין ממשלה פחות מתאימה לנהל דיונים על שינויים מבניים באגפים קריטיים. בנקודת זמן זו - מלחמה, חברה ישראלית מפולגת, חוב ציבורי תופח ושנת בחירות - הדבר הנכון ביותר הוא לא לגעת במה שעוד עובד.
