האוצר חשף את מתווה הסיוע לעסקים: פיצוי מלא לצפון, פיצוי חלקי בשאר הארץ
עסקים בקו העימות יוכלו לתבוע את מלוא הנזקים העקיפים ללא תקרה, בעוד שבשאר הארץ יפצו על הוצאות קבועות והוצאות שכר - ועסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל לא יהיו זכאים לפיצוי כלל. המתווה כולל גם הקלות בתנאי החל"ת: עובדים יוכלו לצאת לחל"ת של 14 יום בלבד, וביטוח לאומי יכסה גם את חמשת הימים הראשונים
משרד האוצר הציג היום (ד') את מתווה הפיצוי לעסקים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי". המתווה מבחין בין עסקים בקו העימות הצפוני, שיזכו לפיצוי מקיף יותר, לבין עסקים בשאר הארץ שיקבלו מענקים חלקיים שמטרתם להבטיח המשכיות עסקית. מבנה המתווה זהה בעקרונותיו למתווי הפיצוי הקודמים שהוצגו במהלך המלחמה, ובפרט למתווה שהוצג במבצע "עם כלביא" ביוני 2025.
עסקים שנמצאים בקו העימות הצפוני (עד כ-9 ק"מ מקו הגבול) מתמודדים עם היקף רחב יותר של טילים, בזמן התראה קצר יותר, ולכן מסלול הפיצוי שלהם רחב יותר. לבעלי העסקים בצפון קיימת אפשרות לתבוע את כל הנזקים העקיפים שאירעו להם בגין המלחמה, במסלול המכונה "המסלול האדום". במסלול זה אין מגבלה על סכום הפיצוי - בעל העסק צריך להסביר מה הוא הפסיד בגין המלחמה (ביטול של הזמנות), ורשות המסים בודקת כל תביעה באופן נקודתי. מסלול זה נחשב למורכב, מכיוון שהוא דורש מבעל העסק להגיש דו"ח מפורט מאוד, ולכן קיימת לבעלי העסקים בצפון גם אפשרות נוספת של "מסלול מחזורים". במסלול זה העסק בצפון מדגים כמה המחזור שלו קטן לעומת מצב הענייניים ללא המלחמה, ומקבל פיצוי מלא על ההפרש. חשוב לציין כי גם בעלי עסקים שהעסק שלהם נפגע באופן ישיר מהטילים יכולים להנות מפיצויים מקיפים כמו של תושבי הצפון.
בניגוד לכך, בשאר הארץ מטרת הפיצויים היא "המשכיות עסקית" ו"דאגה לעובדים", ולכן מתווה הפיצויים שונה. ראשית, הפיצוי איננו מלא - מפצים את העסק רק על ההוצאות הקבועות שלו, ולא על הרווחים שכביכול נמנעו ממנו. כמו כן, עסקים גדולים מאוד, עם מחזור של יותר מ-400 מיליון שקל, שיש להם יכולת לספוג מלחמה של מספר שבועות - לא זכאים לשום פיצוי.
עסקים קטנים ועצמאים עם מחזור של עד 300 אלף שקל בשנה יציגו את היקף הירידה שלהם במחזור. אם הירידה היא למעלה מ-25% - הם יקבלו מענק מסוים לפי גובה המחזור שלהם. בשלב זה לא הוצגו הסכומים המדויקים.
בנוגע לעסקים גדולים יותר (מחזור של 300 אלף שקל עד 400 מיליון שקל בשנה), המענקים מורכבים משני חלקים: שכר ותשומות. שני הרכיבים הללו נקבעים לפי גודל הירידה במחזור. אם היתה ירידה במחזור החודשי של העסק של 25%-40%, אז העסק יקבל פיצוי בהיקף של 7% מהמחזור החודשי בגין "הוצאות קבועות". שיעור הפיצוי בגין הוצאות אלו הולך וגדל ככל שהירידה במחזור החודשי היתה חדה יותר - ומגיע עד ל-22% במקרה של פגיעה של 80%-100% במחזור. מעבר לכך, יקבל העסק גם פיצוי על הוצאות השכר שלו. לדוגמה, עסק שעלויות השכר שלו הן 100 אלף שקל בחודש ושיעור הפגיעה במחזור שלו עומד על 30% - מכפילים את עלויות השכר בשיעור הפגיעה ואז ב-75% (האוצר לא רוצה לשאת בכל העלות של העובד) - וכך העסק יקבל עוד 22.5 אלף שקל.
למענקי ההמשכיות העסקית הללו מתלווה גם שורה של הקלות בכל הקשור ליציאה לחל"ת. לפי המתווה המוצע, עובדים יכולים לצאת לחל"ת של 14 יום בלבד (ולא כמו בדרך כלל - 30 יום) ולקבל על תקופה זו שכר מביטוח לאומי. כמו כן, עובדים שיצאו לחל"ת יכולו לקבל שכר מביטוח לאומי גם על חמשת הימים הראשונים, ולא יצטרכו לנצל את ימי החופשה שלהם. גם עובד שיש לו ותק של שישה חודשי עבודה בלבד יהיה זכאי לתשלומי חל"ת מביטוח לאומי. כל הצעדים הללו מספקים רשת ביטחון לעובדים, אך מהצד השני, קיימת האפשרות שהמעסיק ישמור את העובד אצלו, ואת שכר החל"ת של העובד ישלם המעסיק לעובד, ואילו המדינה תפצה את המעסיק בפיצוי חלקי (אותו מענק "רכיב שכר" שהוזכר לעיל).
