מערכת הביטחון דורשת 7 מיליארד שקל להתמודדות עם איראן
מערכת הביטחון דורשת תקציב של 144 מיליארד שקל ל-2026, כולל כ-37 מיליארד שקל לגיוס 60-70 אלף חיילי מילואים בשנה הבאה. האוצר מצביע על חריגה משמעותית מהתקציב המאושר למערכת הביטחון ל-2025, בעוד מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם מאשים: "האוצר בולם עסקאות הצטיידות קריטיות במיליארדי שקלים"
במערכת הביטחון דורשים 7 מיליארד שקל למימון הגברת המוכנות הישראלית לקראת התמודדות עם איומים מצד איראן, שמאיצה תהליכי התעצמות תוך רכש מוגבר מסין ומדינות נוספות, מקיימת תרגילים צבאיים נרחבים ומאיצה את ייצור הטילים הבליסטיים שלה. זאת, כחצי שנה אחרי מלחמת 12 הימים, שבמהלכה ישראל וארה"ב תקפו את מתקני הגרעין באיראן ופגעו בתשתיות ייצור והשיגור של הטילים הבליסטיים שלה.
בסך הכל, היקף התקציב ל-2026 שדורשת מערכת הביטחון הוא 144 מיליארד שקל. במשרד הביטחון אומרים כי כ-100 מיליארד שקל הם "תקציב קשיח", שכולל הזמנות שיצאו לדרך ואושרו בידי משרד האוצר.
במשרד הביטחון דורשים עוד כ-37 מיליארד שקל ל"בט"ש מוגבר", המגלם את מימון גיוסם של עשרות אלפי חיילי מילואים בשנה הבאה בכלל הגזרות. לפי משרד הביטחון, מדובר בגיוס של כ-60 אלף חיילי מילואים, כשמוקדם יותר השבוע אמרו נציגי אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל בדיון שהתקיים בכנסת כי בשנה הבאה יגויסו כ-70 אלף אנשי מילואים. במערכת הביטחון אומרים כי גיוסם של אנשי המילואים גם בשנה הבאה הוא תוצאה של אי הארכת שירות החובה בצה"ל ומחסור שנתי של 12 אלף חיילים, רובם לתפקידי לחימה. זאת, ברקע המשך ההשתמטות של תלמידי ישיבות.
בצל הדיווחים על התחמשות מואצת באיראן לקראת מערכה נוספת עם ישראל, מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אמיר ברעם, מזהיר כי משרד האוצר בולם עשרות עסקאות קריטיות בהיקף של מיליארדי שקלים להצטיידות בחימושים הנחוצים לצה"ל, חלפים לטנקים, רחפנים לשימוש יחידות מתמרנות ומיגון יישובים הסמוכים לגבול עם עזה ולבנון.
דבריו באים ברקע הנחיית החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג שלפיה מתחילת השבוע התקשרויות שאינן "חיוניות" שעושה משרד הביטחון לא מאושרות בשל חריגתו מהמסגרות התקציביות. הבוקר (ג'), בכינוס פורום הנהלת המשרד, ברעם סקר את מפת האיומים העדכניים על ישראל, אחרי שנתיים של מלחמה אזורית בשבע חזיתות. אתמול חשף כלכליסט כי עסקאות ענק מול התעשיות הביטחוניות בארה"ב לא יוצאות לפועל – ברקע היעדר תקציבים מספיקים.
ברעם האשים את האוצר בהסטת הקשב הציבורי מהצרכים הביטחוניים הבהולים תוך התמקדות בסוגיות שהשפעתן שולית, כמו הטענות על בזבזנות ואי סדרים בהפעלת מערך המילואים במהלך המלחמה, לעומת איומים חמורים המתהווים באיראן ובזירות נוספות. לדבריו, "מיקוד המאמצים של אויבינו מחייב את ישראל להשקיע עכשיו בהצטיידות מסיבית ובמתכונת חירום. עלינו להחזיר את המערכים הלוחמים שנשחקו במהלך המלחמה לכשירות מלאה. במקום זאת, משרד האוצר בולם אותנו ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות".
הוא הוסיף כי בין ההתקשרויות החדשות שמעוכבות באוצר כלולה חתימת חוזים להקמת המכשול החדש לאורך הגבול עם ירדן, "בניגוד להחלטת ועדת השרים להצטיידות ולמרות התהוות האיומים הברורה".
באוצר מייחסים לצה"ל התנהלות בזבזנית, ובשבוע שעבר המנכ"ל אילן רום הזהיר מאי סדרים במערך המילואים – הגובלים בעבירות פליליות. שם מזהירים כי קדחת ההוצאות של מערכת הביטחון עלולה להוביל את ישראל ל"עשור אבוד", בדומה לזה שאחרי מלחמת יום הכיפורים ב-1973. בהתייחס לכך אמר ברעם כי "מערכת הביטחון מחויבת להפיק לקחים ולהתייעל. עם זאת, לאחר מלחמת יום הכיפורים תקציב הביטחון היווה 35% מהתוצר של ישראל לעומת היקפו הנוכחי, 6.7%. דרישתו התקציבית תעמיד אותו בעוד כשנתיים על 5% בלבד".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר תמך ותומך באופן מלא במאמצי מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות, וימשיך לפעול כדי להבטיח מענה מלא לאתגרי הביטחון. לאחרונה נרשמה חריגה משמעותית ממסגרת התקציב המאושרת לשנת 2025, ובשל כך הורה החשב הכללי במשרד האוצר המופקד על שמירה על ניהול תקין של כספי הציבור, על עצירת התקשרויות חדשות שאינן מגובות במקורות תקציביים מאושרים, עד להשלמת בחינה מקצועית ולקביעת סדרי עדיפויות תקציביים, תוך התאמת רמת הפעילות הכספית של משרד הביטחון לתקציבו. משרד האוצר קורא למשרד הביטחון לפעול בהקדם להסדרה מוסכמת של מנגנון התקשרויות ובקרה תקציבית, כפי שסוכם שיהיה, כדי להבטיח ניהול אחראי של תקציב הביטחון לטובת המשך עמידתה של מערכת הביטחון באתגריה".
