אמיר ברעם

אמיר ברעם הוא קצין בכיר בצה"ל לשעבר, שכיהן כסגן הרמטכ"ל וכיום משמש כמנכ"ל משרד הביטחון. במהלך שירותו הצבאי מילא שורה של תפקידי פיקוד בכירים.
רקע אישי ומשפחתי
אמיר ברעם נולד ב-22 ביולי 1969 בבאר שבע וגדל ברעננה. הוא הבן של יצחק (בורקו) ברעם, מח"ט לשעבר ומפקד בכיר בצה"ל. ברעם התחנך בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך השלים לימודים אקדמיים באוניברסיטת רייכמן ובקולג' המלכותי להגנה בבריטניה.
קריירה צבאית
ברעם התגייס לצה"ל בנובמבר 1988 לסיירת הצנחנים. בהמשך שירת כמפקד ביחידות מובחרות, בהן מגלן וגדוד 890. הוא פיקד על חטיבת הצנחנים, עוצבת האש, עוצבת הגליל, אוגדה 98, אוגדה 91 ולבסוף פיקוד הצפון החל מדצמבר 2017. בשנת 2017 הועלה לדרגת אלוף.
הוא נטל חלק במבצעים חשובים בהם האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן וחרבות ברזל. במהלך שירותו זכה להערכה בזכות גישתו הקרבית והישארותו בשטח לצד לוחמיו.
כהונה כסגן הרמטכ"ל
באוקטובר 2022 מונה אמיר ברעם לתפקיד סגן הרמטכ"ל בהמלצת הרמטכ"ל אביב כוכבי ובאישור שר הביטחון בני גנץ. במסגרת תפקידו עמד בראש בניין הכוח, היה אחראי על הכנת גיוסי המילואים ושימש דמות מרכזית בהיערכות למבצע חרבות ברזל ובתגובה למתקפת 7 באוקטובר.
עם הירידה בעצימות הלחימה, הודיע בפברואר 2025 על רצונו לסיים את תפקידו, תוך שהוא מציין כי "תרומתו במתכונת הנוכחית מיצתה עצמה".
מינוי למנכ"ל משרד הביטחון
במרץ 2025 מונה ברעם למנכ"ל משרד הביטחון על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ. הוא החליף את אייל זמיר בתפקיד ונכנס לתפקידו לאחר אישור ממשלה וחפיפה מסודרת. בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון, ברעם עוסק בהובלת תהליכי תכנון ותקצוב של פרויקטים ביטחוניים, מעורב בהחלטות על רכש ביטחוני מהתעשייה הישראלית והאמריקאית ואחראי על תיאום מדיניות הביטחון מול הפנטגון וגורמים נוספים בארה"ב.
התמודדות עם אתגרים ביטחוניים
במסגרת תפקידיו השונים בצה"ל, ברעם היה מעורב בתכנון וביצוע של פעולות מבצעיות לאורך גבול הצפון והדרום, לרבות תכנון פעולות התקפיות שבוצעו על ידי כוחות תחת פיקודו בשטחי דרום לבנון ורצועת עזה, שכוונו לפגיעה במחסני תחמושת של חמאס ברצועת עזה, תשתיות תקשורת ובקרה של חיזבאללה בדרום לבנון, ומנהרות התקפיות שנועדו לחדירה לשטח ישראל. בנוסף, הוא שימש כנציג צה"ל במפגשים עם מנהיגי קהילות חרדיות, במטרה לגבש הבנות ולקדם מתווים לגיוס בני ישיבות.
ביקורת ציבורית ופוליטית
במהלך שירותו, אמיר ברעם זכה להערכה מקצועית רחבה, אך גם ספג ביקורת ציבורית במספר הזדמנויות. בין היתר, נשמעו טענות כי סגנון הפיקוד שלו נוקשה ולעיתים יוצר מתיחות מול הדרגים הזוטרים. בנוסף, היו שהצביעו על גישה שמרנית בהתמודדות עם אתגרים מבצעיים וטכנולוגיים. כמו כן, חלק מהביקורת הציבורית והפוליטית נגעה לתהליך מינויו למנכ"ל משרד הביטחון, בטענה כי מדובר בהמשך ישיר של קשרים עם הדרג המדיני הממנה.
יחסיו עם הדרג המדיני
ברעם עבד תחת מספר שרי ביטחון, בהם בני גנץ, יואב גלנט וישראל כ"ץ. יחסיו עם גנץ נחשבו קרובים במיוחד, ואילו עם גלנט שרר שיח מקצועי אך לעיתים מתוח, בעיקר סביב סוגיות של תקצוב ובניין כוח. בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון תחת ישראל כ"ץ, הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין הדרג המדיני לצבאי, תוך שמירה על גבולות ברורים בין האחריות הפוליטית לבין סמכויות הפיקוד בצה"ל.
מועמד לרמטכ"ל
אמיר ברעם נתפס במשך שנים כמועמד מוביל לרמטכ"לות, אך לבסוף לא נבחר לתפקיד, בין השאר בשל החלטות של הדרג המדיני וגורמים פוליטיים שהעדיפו מועמדים אחרים כמו הרצי הלוי ואייל זמיר. עם סיום תפקידו הצבאי ובחירתו למנכ"ל משרד הביטחון, הוא נשאר דמות דומיננטית במערכת הביטחונית ומועמד אפשרי להובלה עתידית במערכת הביטחון הישראלית.

אמיר ברעם הוא קצין בכיר בצה"ל לשעבר, שכיהן כסגן הרמטכ"ל וכיום משמש כמנכ"ל משרד הביטחון. במהלך שירותו הצבאי מילא שורה של תפקידי פיקוד בכירים.
רקע אישי ומשפחתי
אמיר ברעם נולד ב-22 ביולי 1969 בבאר שבע וגדל ברעננה. הוא הבן של יצחק (בורקו) ברעם, מח"ט לשעבר ומפקד בכיר בצה"ל. ברעם התחנך בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך השלים לימודים אקדמיים באוניברסיטת רייכמן ובקולג' המלכותי להגנה בבריטניה.
קריירה צבאית
ברעם התגייס לצה"ל בנובמבר 1988 לסיירת הצנחנים. בהמשך שירת כמפקד ביחידות מובחרות, בהן מגלן וגדוד 890. הוא פיקד על חטיבת הצנחנים, עוצבת האש, עוצבת הגליל, אוגדה 98, אוגדה 91 ולבסוף פיקוד הצפון החל מדצמבר 2017. בשנת 2017 הועלה לדרגת אלוף.
הוא נטל חלק במבצעים חשובים בהם האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן וחרבות ברזל. במהלך שירותו זכה להערכה בזכות גישתו הקרבית והישארותו בשטח לצד לוחמיו.
כהונה כסגן הרמטכ"ל
באוקטובר 2022 מונה אמיר ברעם לתפקיד סגן הרמטכ"ל בהמלצת הרמטכ"ל אביב כוכבי ובאישור שר הביטחון בני גנץ. במסגרת תפקידו עמד בראש בניין הכוח, היה אחראי על הכנת גיוסי המילואים ושימש דמות מרכזית בהיערכות למבצע חרבות ברזל ובתגובה למתקפת 7 באוקטובר.
עם הירידה בעצימות הלחימה, הודיע בפברואר 2025 על רצונו לסיים את תפקידו, תוך שהוא מציין כי "תרומתו במתכונת הנוכחית מיצתה עצמה".
מינוי למנכ"ל משרד הביטחון
במרץ 2025 מונה ברעם למנכ"ל משרד הביטחון על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ. הוא החליף את אייל זמיר בתפקיד ונכנס לתפקידו לאחר אישור ממשלה וחפיפה מסודרת. בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון, ברעם עוסק בהובלת תהליכי תכנון ותקצוב של פרויקטים ביטחוניים, מעורב בהחלטות על רכש ביטחוני מהתעשייה הישראלית והאמריקאית ואחראי על תיאום מדיניות הביטחון מול הפנטגון וגורמים נוספים בארה"ב.
התמודדות עם אתגרים ביטחוניים
במסגרת תפקידיו השונים בצה"ל, ברעם היה מעורב בתכנון וביצוע של פעולות מבצעיות לאורך גבול הצפון והדרום, לרבות תכנון פעולות התקפיות שבוצעו על ידי כוחות תחת פיקודו בשטחי דרום לבנון ורצועת עזה, שכוונו לפגיעה במחסני תחמושת של חמאס ברצועת עזה, תשתיות תקשורת ובקרה של חיזבאללה בדרום לבנון, ומנהרות התקפיות שנועדו לחדירה לשטח ישראל. בנוסף, הוא שימש כנציג צה"ל במפגשים עם מנהיגי קהילות חרדיות, במטרה לגבש הבנות ולקדם מתווים לגיוס בני ישיבות.
ביקורת ציבורית ופוליטית
במהלך שירותו, אמיר ברעם זכה להערכה מקצועית רחבה, אך גם ספג ביקורת ציבורית במספר הזדמנויות. בין היתר, נשמעו טענות כי סגנון הפיקוד שלו נוקשה ולעיתים יוצר מתיחות מול הדרגים הזוטרים. בנוסף, היו שהצביעו על גישה שמרנית בהתמודדות עם אתגרים מבצעיים וטכנולוגיים. כמו כן, חלק מהביקורת הציבורית והפוליטית נגעה לתהליך מינויו למנכ"ל משרד הביטחון, בטענה כי מדובר בהמשך ישיר של קשרים עם הדרג המדיני הממנה.
יחסיו עם הדרג המדיני
ברעם עבד תחת מספר שרי ביטחון, בהם בני גנץ, יואב גלנט וישראל כ"ץ. יחסיו עם גנץ נחשבו קרובים במיוחד, ואילו עם גלנט שרר שיח מקצועי אך לעיתים מתוח, בעיקר סביב סוגיות של תקצוב ובניין כוח. בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון תחת ישראל כ"ץ, הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין הדרג המדיני לצבאי, תוך שמירה על גבולות ברורים בין האחריות הפוליטית לבין סמכויות הפיקוד בצה"ל.
מועמד לרמטכ"ל
אמיר ברעם נתפס במשך שנים כמועמד מוביל לרמטכ"לות, אך לבסוף לא נבחר לתפקיד, בין השאר בשל החלטות של הדרג המדיני וגורמים פוליטיים שהעדיפו מועמדים אחרים כמו הרצי הלוי ואייל זמיר. עם סיום תפקידו הצבאי ובחירתו למנכ"ל משרד הביטחון, הוא נשאר דמות דומיננטית במערכת הביטחונית ומועמד אפשרי להובלה עתידית במערכת הביטחון הישראלית.