פרשנות
התפטרות חמשת חברי המל"ג היא שפל בקדנציית הבלהות של קיש
המתפטרים מהמועצה להשכלה גבוהה, במחאה על הרחבת חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה, עשו זאת בתקופת מעבר כדי שקיש לא יוכל למנות להם מחליפים. כעת לא נותרה כמעט אופוזיצה במל"ג. ללא מינימום של אנשי אקדמיה בכירים, המועצה רשאית לקבל רק החלטות שוטפות ולא מהותיות
חמישה חברים במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) התפטרו במחאה על העברת חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. עדיין לא ברור עד כמה המהלך הזה ישתק את פעילות המועצה, אך כמו שזה נראה עכשיו, המועצה רשאית להמשיך לקבל החלטות שוטפות כמו הכרה בחוגים ומסלולים חדשים — אבל לא לקבל החלטות מהותיות ומשנות מדיניות. אם יהיה ניסיון לקבל החלטות מהותיות, זה צפוי להכניס את המל"ג למערבולת משפטית, שתימשך כנראה עד לאחר הבחירות. העובדה שעד הבחירות יש בעיקר חופשות וחגים תקשה הן על הפעילות והן על ההליכים המשפטיים.
חמישה מנציגי האקדמיה במועצה להשכלה גבוהה הגישו אתמול את התפטרותם לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולשר החינוך יואב קיש במחאה על העברת חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. ההתפטרות הוגשה יום לפני הדיון הראשון המתוכנן במל"ג ביישום החוק. המתפטרים הם פרופ' לכימיה עידית תשובה מהאוניברסיטה העברית, לשעבר סגנית יו"ר המל"ג (הסגנית היא היו"ר בפועל - ש"א), פרופ' להנדסת ביוטכנולוגיה מרסל מחלוף מהטכניון, פרופ' למדעי המחשב ג'יהאד אל צאנע מבן־גוריון ופרופ' לחינוך מוזיקלי ליה ליאור מהמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. כן התפטר מנכ"ל קרן מנדל משה ויגדור, לשעבר מנכ"ל המל"ג, שיזם את ההתפטרות הקולקטיבית. ההתפטרות משאירה את המל"ג כמעט ללא אופוזיציה לעמדות של קיש, חוץ מפרופ' למדע המדינה תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
אתמול עוד היו במל"ג 24 חברים, כלומר גם אחרי שחמישה חברים התפטרו נותר המינימום הדרוש בחוק של 19 חברים. אלא שמתוכם דרוש ש־13, כלומר שני שלישים, יהיו בעלי מעמד בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה, ונשארו רק 12 כאלה מתוך ה־19. פרופ' עידית תשובה מהאוניברסיטה העברית אינה מסתירה שאחד השיקולים בהתפטרות הקולקטיבית היה הידיעה שקיש יתקשה בתקופת ממשלת מעבר למנות אנשים במקומם. "יכלנו להתפטר במצפון קל יותר".
אם היה נדמה ששר החינוך יואב קיש הצליח לגרום בארבע השנים האחרונות לאקדמיה הישראלית המפוארת כל נזק אפשרי, באה ההתפטרות והוכיחה שהוא יכול להזיק יותר. זה לא רק שבחודשים הקרובים תפעל מועצה שאין לה שום לגיטימיות באקדמיה הישראלית, אלא שקיש עצמו התנהג כל הקדנציה כאילו החרם הבינלאומי המתרחב על האקדמיה הישראלית הוא לא בעיה שלו. אם עד עכשיו אפשר היה לטעון כלפי חוץ שהאקדמיה לא מזדהה עם מדיניות המלחמה לנצח של ממשלת ה־7.10, עכשיו יש מועצה להשכלה גבוהה שלא נותרה בה כמעט אופוזיציה.
הכנסת צלם להיכל
האינטרס החשוב ביותר של האקדמיה הישראלית בימים אלה הוא המשך השותפות במפעל מענקי המחקר היוקרתי והגדול בעולם הורייזן של האיחוד האירופי. ב־2027 ייערך המשא ומתן על המשך הסכם הורייזן כחלק מחידוש הסכם האסוציאציה, הסכם שיתוף הפעולה הכללי בין ישראל לאיחוד. קשה לסלק אותנו מהורייזן. פחות קשה לא להאריך. אין מה לקנא ביו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג, פרופ' עמי מויאל, שיצטרך לייצג בפני האיחוד האירופי את המועצה הזו. אולי כדאי שעד הקמת הממשלה הבאה הוא יישאר בארץ.
יש פער לא מבוטל בין התפיסה הציבורית של הרחבת ההפרדה באקדמיה מתואר ראשון לתארים מתקדמים לתפיסה של הסגל באוניברסיטאות. בעיני הציבור, זו עוד מאותה תועבה של קווי הפרדה ויחידות נפרדות בצבא. בעיני הסגל האקדמי הבכיר זה חילול הקודש, הכנסת צלם להיכל האקדמי, רמיסה של החופש האקדמי ופגיעה בחופש המחקר. אגב, בדיון היום במל"ג ביישום חוק ההפרדה לא צפויה להתקבל החלטה מעשית, אלא רק העברת הנושא לחוות דעת אנשי המקצוע.
אבל תשובה לא מסתירה שחוק הפרדת ההרחבה היה הקש, וזו בעיניה רק האחרונה בשורה של החלטות שכולן עומדות בניגוד לשאיפה למצוינות אקדמית. כזו היתה בעיניה ההחלטה לאפשר למכללות להעניק תוארי דוקטור בתנאים מקלים מדי. כזו היתה ההחלטה לאפשר לאוניברסיטת דברצן ההונגרית לפתוח שלוחה ללימודי קדם רפואה באילת.
עוד מהלך נגד האקדמיה
המל"ג צפויה לדון היום בעוד מהלך של קיש נגד האוניברסיטאות: גילוי הדעת בנושא ניטרליות אקדמית. קיש יוזם גילוי דעת של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שתביע התנגדות להתערבות של המוסדות האקדמיים בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית ולהשבתת המוסדות. גילוי הדעת קובע, בין היתר, ש"לא יוכרזו, לא יאורגנו ולא יתקיימו מטעם המוסד, ביוזמתו או בחסותו, השבתות, עיצומים, השהיית לימודים או כל שיבוש אחר". אם תתקבל החלטה כזו, היא תיצור מצב בעייתי מאוד שבו המל"ג מפרה את עקרון החופש האקדמי המעוגן בחוק המועצה להשכלה גבוהה וחורגת מסמכותה.
קשה שלא להתרשם שקיש רואה בעובדה שלא הצליח להשתלט על האקדמיה את כישלונו הגדול ביותר, ולא בקריסת מערכת החינוך. העובדה שיישאר עכשיו עם מל"ג נכה רק מעצימה את הכישלון הזה.
