חמישה חברי מל"ג התפטרו במחאה על החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה
המתפטרים הם הפרופסורים עידית תשובה, מרסל מחלוף, משה ויגדור, ג'יהאד אל צאנע וליה ליאור, שהזהירו כי החוק הוא "התערבות חסרת תקדים בעצמאותה של המועצה להשכלה גבוהה" ועלול להוביל ל"הדרת נשים מן המרחב האקדמי". ויגדור: "אינני יכול לתת לכך יד, לא בקולי ולא בשתיקתי"
חמישה מנציגי האקדמיה במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הגישו היום (ב') את התפטרותם לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולשר החינוך יואב קיש במחאה על העברת החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. ההתפטרות הוגשה יום לפני הדיון הראשון המתוכנן במל"ג ביישום החוק. ההתפטרות משאירה את המל"ג כמעט ללא אופוזיציה, חוץ מתמר הרמן, פרופ' למדע המדינה באוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה. היא צפויה לערער עוד יותר את מעמד המל"ג בעולם.
המתפטרים הם עידית תשובה, פרופ' לכימיה באוניברסיטה העברית ולשעבר סגן יו"ר המל"ג (הסגן הוא היו"ר בפועל); מרסל מחלוף, פרופ' להנדסת ביוטכנולוגיה בטכניון; פרופ' משה ויגדור, מנכ"ל קרן מנדל ולשעבר מנכ"ל המל"ג; ג'יהאד אל צאנע, פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון; וליה ליאור, פרופ' לחינוך מוסיקלי במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט.
ארבעה מהמתפטרים (לא כולל ויגדור) כתבו במכתב להרצוג וקיש: "אישור החוק העוסק בהפרדה מגדרית בלימודים לתארים גבוהים באקדמיה מהווה התערבות חסרת תקדים בעצמאותה של המועצה להשכלה גבוהה. הכוונה לקדם תוכניות לימוד נפרדות צפויה לפגוע פגיעה קשה בערכי היסוד של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: חופש אקדמי, שוויון, מצוינות ופלורליזם".
לדבריהם, זהו "שינוי מהותי באופייה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הוא עלול להוביל להדרת נשים מן המרחב האקדמי – הן כלומדות והן כחוקרות וכחברות סגל – ולפגוע באיכותה, במעמדה ובאמון הציבור במערכת. מעבר לכך, הוא עלול לפגוע במעמדה הבין-לאומי של האקדמיה הישראלית וביכולתה להמשיך ולהוביל מחקר. פגיעה בעצמאותה של מערכת ההשכלה הגבוהה עלולה לערער את חוסנה המדעי, הכלכלי, החברתי והביטחוני של מדינת ישראל".
ויגדור כתב בנפרד כי "מתוך היכרות עמוקה ורבת שנים עם מערכת ההשכלה הגבוהה, החוק שעבר שומט את הקרקע תחת יכולתה של המועצה להשכלה גבוהה לשאת באחריות המקצועית והערכית המוטלת על כתפיה: להבטיח רמה אקדמית גבוהה, שוויון, חופש אקדמי, מצוינות וגיוון. החוק יעניק לגיטימציה ממלכתית להדרת נשים באקדמיה, ובהמשך גם במרחבים ציבוריים נוספים".
לדבריו, "במצב הדברים שנוצר, שבו המועצה להשכלה גבוהה עלולה להפוך לחותמת גומי למהלכים המנוגדים לתשתית הערכית והמדעית שלה, אינני יכול לתת לכך יד, לא בקולי ולא בשתיקתי". עוד הוא מציין כי "החלטתי אינה נובעת מעמדה פוליטית. פעלתי במועצה כנציג ציבור במשך כעשור מתוך תחושת שליחות ציונית עמוקה, ומתוך אמונה כי אקדמיה חזקה, חופשית, שוויונית ומצטיינת היא אחד מעמודי התווך של חוסנה הלאומי, הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל".
מליאת הכנסת אישרה ביום חמישי לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת ההפרדה באקדמיה של ח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית. ההצעה מרחיבה את האפשרות לפתות מסלולי לימוד בהפרדה מתואר ראשון גם לתארים שניים ושלישיים ומאפשרת גם לאוכלוסיות נוספות מלבד החרדים ללמוד בהם. ההצעה גם מכירה בקיומם של מוסדות נפרדים ובכך פותחת פתח למוסדות שבהם הפרדה תהיה גם במרחבים הציבוריים ולא רק בכיתות. מחר אמורה המועצה לדון לראשונה ביישום החוק.
עשרה חברי וחברות סגל אקדמי, ובראשם פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שאליהם הצטרפו שש פעילות ונשות אקדמיה חרדיות, עתרו באותו יום לבג״ץ באמצעות משרד עו"ד חגי קלעי נגד החוק. לטענת העותרים, "החוק אינו מסיר חסמים שאיתם מתמודד הציבור החרדי, כפי שטוענים יוזמיו, אלא יצמצם את חופש הבחירה של נשים וגברים מהחברה החרדית, יעמיק את ההפרדה המגדרית, יפגע באיכות ההשכלה הגבוהה, ירחיב את הפגיעה בנשים - הן סטודנטיות והן חברות סגל, ויקטין את סיכויי ההשתלבות של הציבור החרדי באקדמיה בפרט, בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל".
