"עלויות המלחמה עם איראן עשויות להביא להעלאת מסים נוספת"
מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל, אומר כי העלאת המסים תידרש כדי להבטיח שהחוב יחזור למסלול יורד, אך הממשלה עלולה לבחור להגדיל את הגירעון; לדבריו, "חשוב שתהיה הלימה בין פתיחת מערכת החינוך לחזרת ההורים לעבודה"
"המשק הישראלי שילם מחיר כבד על האירועים הביטחוניים בשלוש השנים האחרונות, ו-2026 הייתה אמורה להיות שנת התאוששות. ואולם המלחמה הנוכחית מציבה מחדש שני תמרורי אזהרה שמטילים צל על התחזית האופטימית" - כך אומר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהחוג לכלכלה ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, לשעבר ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל וחבר הוועדה המוניטרית, בשיחה עם "כלכליסט" בתום השבוע הראשון של המלחמה עם איראן.
לדברי סטרבצ'ינסקי, הכלכלה הישראלית נכנסה ל-2026 במצב שאפשר היה לראות בו תחילתה של התאוששות. לאחר שנות המלחמה, ההערכה היתה כי המשק יחזור לצמוח מעל המגמה הרגילה. "אם משווים את הצמיחה בפועל ב-2023–2025 למגמת הצמיחה הרגילה של כ-3.5% לשנה, רואים שהאירועים הביטחוניים גבו מהמשק מחיר משמעותי מאוד", הוא אומר. "בסך הכל, מדובר באובדן תוצר מצטבר של כ-4.7% - כ-94 מיליארד שקל".
ההערכות האופטימיות היו כי 2026 תביא עימה תיקון חלקי. "הציפייה הייתה לחזרה לנורמליות ולצמיחה מעל המגמה, בסביבות 5%", אומר סטרבצ'ינסקי. אלא שלדבריו, המלחמה הנוכחית יוצרת שני מוקדי סיכון מרכזיים. תמרור האזהרה הראשון קשור למערכת הפוליטית. ישראל נכנסה ל-2026 ללא תקציב מאושר ופועלת במתכונת של תקציב המשכי. "בשלב זה לא ברור אם הממשלה תצליח להעביר את התקציב עד סוף מרץ", אומר סטרבצ'ינסקי. גם אם הממשלה תחליט לדחות את העברת התקציב בשל המלחמה, עדיין קיימת אי-ודאות פוליטית סביב סוגיות מרכזיות ובראשן חוק ההשתמטות.
לדבריו, תרחיש שבו התקציב לא יאושר בזמן או אף יידחה בשל בחירות מוקדמות עלול להביא לכך שהתקציב יאושר רק עמוק במחצית השנייה של השנה. "אם זה יקרה, זו תהיה השנה הרביעית ברציפות שבה לא מקודמים מהלכים תומכי צמיחה", אומר סטרבצ'ינסקי, כאשר הכוונה היא בעיקר לרפורמות מבניות קריטיות שנועדו להגדיל את יכולת הייצור של המשק. "זה בדיוק הזמן שבו המגזר העסקי אמור להוביל את החזרה של המשק למסלול צמיחה", הוא מוסיף.
הסיכון הפיסקאלי החדש
הסיכון השני קשור להשלכות הפיסקאליות של המלחמה. לדברי סטרבצ'ינסקי, 2026 היתה אמורה להיות השנה שבה יחס החוב-תוצר מתחיל לרדת מחדש, לאחר שעלה בכ-8 נקודות אחוז בשנים האחרונות בשל המלחמה, ל-68% תוצר. לפי ארגונים כלכליים בינלאומיים כגון ה-IIF (איגוד המוסדות הפיננסיים הבינלאומי) שעוקב כל רבעון אחרי החוב הריבוני של המדינות, החוב הריבוני הישראלי כבר חצה את ה-70% תוצר.
ואולם לדברי סטרבצ'ינסקי, המלחמה עם איראן עלולה לשנות את התמונה: "העלות של מלחמה בת שבועיים עשויה להסתכם בכ-15 מיליארד שקל לפחות, דבר שיחייב העלאת מסים נוספת כדי להבטיח שהחוב יחזור למסלול יורד". לפי הצעת התקציב שאושרה בקריאה ראשונה לפני פרוץ המלחמה מול איראן, יעד הגירעון ל-2026 עמד על 3.9% תוצר. אך כעת, לפי סטרבצ'ינסקי, גדל הסיכוי שהממשלה תבחר בגירעון גבוה יותר. "ייתכן שהממשלה תעדיף גירעון גבוה יותר כדי להימנע מהטלת גזירות נוספות על הציבור", הוא אומר. "אבל זה יקשה על העמידה ביעדי חוק הפחתת הגירעון שנקבעו עד 2029".
סטרבצ'ינסקי מזכיר כי גם בשנים האחרונות המדיניות התקציבית לא תמיד התמודדה בצורה מיטבית עם האתגרים הכלכליים של תקופת המלחמה. בשנת 2024, למשל, הוא טוען כי לא נקבעו סדרי עדיפויות ברורים לטובת ההתמודדות עם עלויות המלחמה, ובמקביל חולקו כספים קואליציוניים, "מהלך שהגדיל את החוב הציבורי והוביל להורדות דירוג האשראי מצד חברות הדירוג". ב-2025 כבר חל שינוי מסוים במדיניות: "שר האוצר הבין שאין ברירה אלא להעלות מסים", הוא אומר. בעיניו, צעדים אלה, לצד התחייבות לחזור למסלול של ירידת הגירעון עד לרמה של 2.4% תוצר ב-2029, סייעו בהחזרת האמון של חברות דירוג האשראי ושל המשקיעים הזרים בכלכלה הישראלית.
במקביל, קיימים גם סימנים חיוביים בכלכלה הריאלית. סטרבצ'ינסקי מציין כי ענף ההייטק צפוי להמשיך ולהוביל את צמיחת המשק, לצד פריחה בתעשיות הביטחוניות - שנהנות מהוכחת היעילות של מערכות ההגנה הישראליות בשדה הקרב. עם זאת, לדבריו, החזרה לנורמליות מחייבת התאוששות גם בענפים נוספים. "ענף התיירות הנכנסת כמעט נעלם בשנתיים וחצי האחרונות", הוא אומר. "וגם בענף הבנייה עדיין מתרחש תהליך של החלפת עובדים פלסטינים".
לבסוף, סטרבצ'ינסקי מדגיש כי גם מתווה החזרה לשגרה בעורף יהיה גורם קריטי בהתאוששות הכלכלית, והיא צריכה להתבצע בתבונה. לדבריו, "חשוב שתהיה הלימה בין פתיחת מערכת החינוך לחזרת ההורים לעבודה. אם המתווה לא יתמוך באיזון הזה, עלולה להיפגע המוטיבציה של המשפחות בעורף - שהן אחד מעמודי התווך של החוסן הלאומי".
