הממשלה ביקשה ייצוג נפרד מהיועמ"שית ב-28 עתירות - והפסידה כמעט בכולן
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי הממשלה הנוכחית שברה שיא בבקשות לייצוג נפרד מהיועצת המשפטית לממשלה - פי 7 יותר מממשלות נתניהו הקודמות ב-2021-2016. בניתוח 20 מקרים שהוכרעו, בג"ץ אימץ את עמדת היועמ"שית ברוב המקרים, ורק בשני הליכים לא קיבל את עמדתה
הממשלה התנתקה מהייעוץ המשפטי לממשלה: מראשית הקדנציה בדצמבר 2022, רה"מ, השרים והממשלה הגישו 28 בקשות למתן היתר לייצוג נפרד - כך עולה מבדיקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מתוכן, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אישרה 18 בקשות, דחתה 9 ובקשה אחת טרם הוכרעה. מדובר בעלייה משמעותית לעומת ממשלות נתניהו הקודמות ב-2021-2016, אז הוגשו ארבע בקשות, ובהרב-מיארה אישרה שתיים מתוכן. בתקופת ממשלת בנט-לפיד לא הוגשו כלל בקשות לייצוג נפרד.
בהרב-מיארה, שנתונה בימים אלו להליך הדחה, היא הסמכות שאמורה לייצג את המדינה בערכאות שיפוטיות, והיא המוסמכת לפרש את החוק עבור השרים, משרדי הממשלה והתאגידים הממשלתיים. אלא שהממשלה הנוכחית מבקשת באופן שיטתי לפעול בניגוד לעמדת היועמ"שית ולבקש ייצוג נפרד בבג"ץ במספר רב של עתירות. למעשה, הממשלה הנוכחית "שברה שיא" בפניות לייצוג משפטי נפרד מהיועמ"שית.
את הניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו עורכות הדין דפני בנבניסטי וענת טהון. "בתקופת הממשלה הנוכחית, מתוך 28 מהמקרים בהם התבקש ייצוג נפרד, כבר הוכרע בעניינם של 20 מקרים: בניתוח המקרים האלו עולה כי במרבית ההליכים האלו, בית המשפט העליון אימץ את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה; בשני מקרים ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים; בארבעה הליכים העתירה נמחקה או נדחתה על הסף (ב-2 מתוכם משום שהפכה לבלתי רלוונטית, וב-2 הליכים עמדת היועצת המשפטית לממשלה עלתה בקנה אחד עם עמדת הממשלה); למעשה ב-2 מקרים בלבד לא קיבל בית המשפט העליון את עמדת היועצת המשפטית לממשלה", נכתב.
כך למשל, היועמ"שית אישרה לממשלה ייצוג נפרד בעתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר בשל הרשעתו הפלילית. היועמ"שית תמכה בקבלת העתירה, והעתירה אכן התקבלה בדעת רוב של עשרה שופטים מול אחד. ייצוג נפרד אושר לרה"מ ושר המשפטים גם בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות (תיקון לחוק יסוד: השפיטה). דעת הרוב (12 מתוך 15 שופטים) קיבלה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש להכיר בסמכות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. ברוב של 8 שופטים הורה בג"ץ על ביטול התיקון לחוק יסוד: השפיטה.
גם בעתירה נגד הליך מינוי נציב שירות המדינה אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד. בהרב-מיארה סברה כי ההצעה אינה חוקית: "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי". בג"ץ קיבל את עמדת היועמ"שית (ברוב של שני שופטים מול אחד) וקבע כי מינוי נציב המדינה מותנה בעיגון מנגנון מינוי קבוע המבוסס על הליך תחרותי.
בנבניסטי וטהון מסכמות: "התמונה הכללית העולה מהנתונים היא שבג״ץ לרוב מאמץ את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ורק במקרים נדירים אינו מקבל אותה".
אחד המקרים הללו, למשל, היה בעתירה כנגד החלטת הממשלה למנות את אודליה מינס לתפקיד ממלאת מקום יו״ר הרשות השנייה, אז סירבה היועמ"שית לאשר לשר התקשורת שלמה קרעי ייצוג נפרד וטענה נגד המינוי. בסופו של דבר העתירה נדחתה, והשופט נעם סולברג ציין במסגרתה כי לא היה מקום שלא להתיר לשר ייצוג נפרד.
יצוין כי ברוב המקרים הייעוץ המשפטי לממשלה עושה כל אשר לאל ידו על מנת לממש את מדיניות הממשלה. בנבניסטי וטהון סבורות כי "היקף הבקשות לייצוג נפרד אינו בהכרח מעיד על 'חילוקי דעות מהותיים וממושכים'", כפי שטוען שר המשפטים יריב לוין בנימוקיו להדחת היועמ"שית. לדבריהן, "למעשה במידה רבה עשוי מספר הבקשות דווקא להעיד על ניסיון מתמשך מצד הממשלה לפעול בניגוד לחוק ועמידתה של היועצת המשפטית לממשלה על בלימת ניסיונות אלו. לראייה, ניתוח המקרים בהם ביקשה הממשלה ייצוג נפרד מלמד כי במקרים רבים אכן מדובר ביוזמות המבקשות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות פגיעה בסמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה, פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, פגיעה בזכות לשוויון, פגיעה במנהל תקין המתחייב, בהליכים ראויים של מינויים ופיטורים בשירות הציבורי ועוד".
עוד טוענות בנבניסטי וטהון כי "התעלמות מעמדת היועצת המשפטית לממשלה וניסיון להכשיר את ההחלטה על ידי ייצוג נפרד – לא רק מחלישים את מעמדה של היועצת, אלא פוגעים במישרין בעקרון שלטון החוק, תוך ניסיון לפעול בניגוד לחוק ולדין. בכך, הממשלה פוגעת במעמדה של היועצת המשפטית לממשלה כשומרת הסף של שלטון החוק, ובערך היסודי של שלטון החוק".
