ניתוח
מהתלמידים ועד העמותות: מי ישלם את מחיר הקיפאון התקציבי?
לממשלה יש 145 יום להעביר תקציב בכנסת, והמשמעות היא שהתקציב ההמשכי יגיע עמוק לתוך 2027. מה זה אומר? הסתדרות המורים תוכל להורות על שביתה בתום ההסכם עם האוצר, וגם התמיכה למגזר השלישי בסכנה
תקציב המשהוריכי איננו דבר חדש בישראל. אם בשנתיים האחרונות הממשלה האחרונה העדיפה להתעלם מהחוק ולהגיש את התקציב לכנסת באיחור רב. הפעם דווקא שנת 2027 מתחילה ברגל ימין. התקציב ההמשכי שבו תיפתח השנה לא נובע מרשלנות של הפוליטיקאים, אלא מכך שהבחירות התקיימו בסוף אוקטובר. למעשה, לממשלה יש זמן ארוך במיוחד עד שהיא תהיה חייבת להעביר תקציב בכנסת - במקום 90 ימים בלבד שהיו נהוגים עד ל־2021, עומדים לרשותה כ־145 יום. המשמעות היא שהתקציב ההמשכי יגיע עמוק לתוך 2027, ואף ייתכן שכל שנת 2027 תתנהל כך. ולכך יש משמעויות עמוקות לאזרחים.
בלי רפורמות בחינוך
להלן כמה דוגמאות הממחישות את המשמעות של תקציב המשכי. בסוף דצמבר 2026 מסתיימת תקופת ההסכם בין משרד האוצר לבין הסתדרות המורים. כשתקופת ההסכם מסתיימת, מסתיימת גם תקופת השקט של הסתדרות המורים, וההסתדרות יכולה להורות על שביתה. לציבור המורים יש כמובן דרישות שכר רבות ומגוונות. מנגד, גם למשרד האוצר יש רעיונות לרפורמות שהוא רוצה להכניס בהסכם הקרוב.
נניח שבמשרד האוצר אומרים למזכ"לית ההסתדרות, יפה בן דויד, "תראי, זה לא הזמן, אין ממשלה". האם היא תקבל את התשובה הזו? כנראה שלא. היא תוכל לטעון, ובצדק: אם מוצאים פתרונות לצורכי מערכת הביטחון, תמצאו פתרונות למורים. אגב, ייתכן שבן דויד אפילו תעדיף את זה. בעבר היא השיגה הסכם שכר יפה למורים באמצע תקופת בחירות של ממשלת השינוי.
מדוע האירוע הזה חשוב לאזרחי ישראל? מכיוון שאין דרך לנהל את המשא ומתן על הסכם השכר הזה בצורה טובה כשאין ממשלה ואין שרים פעילים. לשם ההמחשה, הממונה על השכר אפי מלכין אמר כבר בכמה הזדמנויות שאחד היעדים של האוצר בהסכם המתקרב הוא לבטל את הלימודים בימי שישי במערכת החינוך. זה רעיון מורכב מבחינות רבות, אבל אי אפשר לקדם רפורמה כזו ללא שר פעיל וללא ממשלה שנרתמת. כלומר, תרחיש סביר הוא שיינתנו תוספות שכר למורים רק כדי לשמור על שקט או כדי למנוע שביתות, מבלי שמשרדי האוצר והחינוך יצליחו להטמיע שיפורים ורפורמות נדרשים במערכת החינוך.
דוגמה נוספת היא הכספים הקואליציוניים. מדובר בכמה מיליארדי שקלים שכוללים תקצוב של נושאים שהפקידות המקצועית אינה רואה הצדקה להכניסם לבסיס התקציב. אבל הם חשובים פעמים רבות לפוליטיקאים ולמגזרים נוספים, בייחוד למגזר החרדי ולמגזר הדתי. למשל, תקציב הישיבות כולו נכלל בכספים הקואליציוניים, פרויקט תלושי המזון (שש"ס דאגה שהתבחינים שלו יתאימו לציבור החרדי) נכלל בכספים הקואליציוניים.
כספים אלו הם הראשונים להיפגע בתקציב המשכי. הם לא יחולקו. יש רבים שיברכו על כך מבחינה מקצועית, אבל צריך להבין — יש מגזרים וענפי פעילות שלמים שמבוססים על הכסף הקואליציוני הזה, והם לא יקבלו אותו במהלך שנה של תקציב המשכי.
נקודה זו גם חשובה כדי להבין את המו"מ הקואליציוני. יש לחרדים צורך משמעותי שתוקם ממשלה כלשהי, כדי לשחרר את הכסף הקואליציוני, כסף שקשור באופן הדוק לכוחם הפוליטי. אגב, בתוך הכספים הקואליציוניים יש גם כספים כלל ישראליים (אמנם בשיעור מועט) שגם הם לא יינתנו בשנת 2027, כמו מימון של תנועות נוער, מיגון בתי חולים, תמיכה בארגוני חירום, עמותות בתחום בריאות הנפש. תמיכות כאלו לא יוכלו לצאת לפועל בשנה של תקציב המשכי. עם זאת, העובדה שלא יהיו כספים קואליציוניים בשנה של תקציב המשכי, נחשבת ליתרון בעיני רוב הפקידות המקצועית באוצר.
הפעילות השוטפת נתקעת
ההשלכה העיקרית של תקציב המשכי קשורה לפעילות היומיומית של הממשלה. כדי להבין איך זה עובד, כדאי ללכת צעד אחורה. כשהממשלה מוגבלת בתקציבה, כשיש לה כמה עשרות מיליארדי שקלים פחות ממה שהיא זקוקה לו כדי לעמוד בהתחייבותיה, היא צריכה להבחין בין מה שהיא מחויבת לו במיידי לבין מה שניתן לדחות.
גם בשנה של תקציב המשכי ממשיכים לשלם שכר לעובדים כרגיל, וממשיכים לשלם ריביות כרגיל. לעומת זאת, נסיעות לחו"ל של עובדי המשרד, ופרויקטים של ייעוץ עם חברות חיצוניות אפשר לדחות. אבל זה כמובן לא יגיע למיליארדי שקלים, אז צריך לעבור לדברים אחרים שמוגדרים גמישים, למשל פרויקטי תשתית שעדיין לא נחתמו יידחו, גם אם מדובר בפרויקט חשוב מאוד לכלכלת ישראל.
דברים נוספים שנפגעים הם התמיכות שהממשלה מעניקה במסגרת סעיף 3א. מדובר בסעיף בחוק יסודות התקציב שמאפשר לממשלה לתמוך במוסדות ציבוריים ועמותות. הסכומים מגיעים שם לכ־4 מיליארד שקל בשנה. מדובר בפעילות רווחה חשובה. דוגמה לכך היא תקציב הפנימיות לילדים ממשפחות עניות. בתקציב המקורי מקצים להם כ־22 מיליון שקל מדי שנה, אבל בפועל מעבירים להם כל שנה עוד תוספות (ב־2025 זה הסתיים בכ־76 מיליון שקל). הפנימיות הללו עלולות לעמוד בפני אי ודאות ב־2027. התמיכות של סעיף 3א' הן בטן רכה, המדינה לא מחויבת להעביר את הכספים הללו, למרות שהם אוויר לנשימה למגזר השלישי, ובתקציב המשכי הכספים האלו הם הראשונים להיפגע.
