בג"ץ עוצר את חוק השידורים: הממשלה תידרש להסביר מדוע לא יבוטל
השופטים הקפיאו את כניסתם לתוקף של כל סעיפי החוק שקידם שר התקשורת שלמה קרעי, בעקבות עתירות שהצביעו על פגמים חמורים בהליך החקיקה. הממשלה והכנסת נדרשות להשיב עד 7 בינואר 2027, והמשך הדיונים יתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים
בג"ץ מורה לממשלה להסביר מדוע לא יבוטל חוק השידורים שחוקק בשלהי הכנסת היוצאת, ומוציא צו ביניים על כניסתו לתוקף עד לסיום הדיונים בעתירות נגדו.
החוק, שקודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי וכונה החוק לחיסול התקשורת החופשית בישראל, אושר בקריאה שנייה ושלישית ביולי האחרון. בין השאר, הוא כולל סעיפים שיפגעו בעצמאות של חברות חדשות בערוצי הטלוויזיה, יאפשרו לטייקונים ליצור אימפריות תקשורת ריכוזיות, ויעניקו הטבות של עד עשרות מיליוני שקלים לערוץ 14.
מספר גופים, ובהם התנועה למען איכות השלטון והח"כים אפרת רייטן ואיתן גינזבורג, עתרו נגד החוק, בין השאר בטענות לפגמים עמוקים בהליך החקיקה שלו. אלו כוללים העברת הדיונים בהצעת החוק לוועדה מיוחדת שנשלטה למעשה על ידי קרעי, והפיכת הכנסת לחותמת גומי של החלטות השר, ששילב בהצעה תיקוני חקיקה מבלי לאפשר לחברי הוועדה דיון מספק במשמעותם.
ימים ספורים אחרי השלמת החקיקה והגשת העתירות, הוציא בג"ץ צו ארעי שמשהה את כניסתן לתוקף של הוראות החוק שמופעלות עם פרסומו. היום (ה'), הוציא בג"ץ צו על-תנאי שמורה לממשלה ולכנסת להסביר מדוע לא יבוטל החוק, "בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו". על המשיבים להגיש את תשובתם עד 7 בינואר 2027.
בנוסף, הפכו השופטים את הצו הארעי לצו ביניים שמשהה את כניסתם לתוקף של כלל סעיפי החוק, עד לקבלת החלטה אחרת. "חרף השהות שניתנה לה, הממשלה בחרה שלא להגיש את התייחסותה לבקשות (להוצאת צו ביניים, ע"כ)", כתבו השופטים. "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בכתב, לא ראינו לנכון לקיים דיון בעל-פה בבקשות". המשך הדיונים בחוק יתקיים לפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.
