תקציב המדינה תפח ב-40 מיליארד שקל: מי קיבל את השלל?
הצעת התקציב שהונחה על שולחן הכנסת מלמדת על חיזוק כוחו הפוליטי של השר לביטחון לאומי שתקציב משרדו זינק ב־ 4.1 מיליארד שקל לעומת 2025. תקציב משרד רה"מ זינק ב־ 2.3 מיליארד שקל ודרכו מוזרמים כספים קואליציוניים: משרדה של סטרוק עם תוספת בהיקף 300 מיליון שקל
הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 הונחה אתמול על שולחן הכנסת, ולפיה הממשלה תוכל להוציא כ־660 מיליארד שקל, זאת ללא החזרת רכיב הקרן של חובות הממשלה. על פני השטח, מדובר בעלייה מתונה למדי של 10 מיליארד שקל לעומת תקציב 2025 שעמד על כ־650 מיליארד שקל. אלא ששנת 2025 היתה שנת מלחמה ולכן הוצאות הביטחון בה היו גבוהות בהרבה מההצעה ל־2026.
כך לדוגמה, תקציב הביטחון ב־2026 צפוי לעמוד על 112 מיליארד שקל, לעומת 135 מיליארד שקל ב־2025. תקציב הוצאות הביטחון השונות, שנחשב לסעיף שמתקצב את הגופים החשאיים יעמוד ב־2026 על כ־22 מיליארד שקל לעומת כ־26 מיליארד שקל ב־2025. גם תקציב תוכניות השיקום (הכולל את מנהלת תקומה, ותוכניות שיקום לטווח הארוך) הופחת מ־6.2 מיליארד ב־2025 ל־3.3 מיליארד ב־2026.
כשסוכמים את כל ההפחתות הללו בתקציב, יחד עם העלייה בתקציב, מגיעים לכ־40 מיליארד שקל של תוספות תקציביות לעומת תקציב 2025 שאינן בתקציב הביטחון או השיקום. כלומר, אם מנטרלים את הוצאות המלחמה של 2025, התקציב גדל ב־6.5%, מדובר בעלייה יחסית גבוהה, וכדאי לעקוב אחרי הכסף.
זה הזמן? 2 מיליארד שקל להעמקת סבסוד התחבורה הציבורית
עיקרי השינויים בתקציב המובאים כאן הם רק בסקירה ראשונית, שכן משרד האוצר טרם העלה את ה"חוברות הכחולות" ואת חוברת עיקרי התקציב לאתר המשרד.
זינוק של 7.4 מיליארד שקל נרשם בסעיף פיתוח תחבורה. מדובר בעלייה שמפחיתה את החששות לפיהן בשל עלויות המלחמה תהיה זניחה של ההשקעה בתשתיות התחבורה. עם זאת, כ־2 מיליארד שקל מתוכם הם העמקה של סבסוד התחבורה הציבורית. מדובר בזינוק של כ־12% בהיקף הסובסידיה, ויש לתהות האם זה הזמן המתאים לעשות זאת. כמו כן, ההשקעה בכבישים נותרה פחות או יותר כפי שהיתה ב־2025. והזינוק המשמעותי של כ־5 מיליארד שקל הוא בהשקעה בתחבורה ציבורית (רכבות כבדות, מטרו, תשתיות תחב"צ ואחרות).
הסעיף הבא שגדל בהיקף החד ביותר מבחינה מספרית הוא החינוך, שגדל ב־7.1 מיליארד שקל, מתוכם 2 מיליארד תוספת לחינוך מיוחד; 2 מיליארד תוספת לקדם יסודי וחטיבת הביניים; מיליארד שקל תוספת לחינוך החרדי (רשתות ומוסדות הפטור). אחרי סעיף החינוך, יש את הסעיף המכאיב במיוחד, והוא סעיף הריבית. סעיף זה ל־2026 אמור לעמוד על 64.6 מיליארד שקל, עלייה של 6.7 מיליארד שקל לעומת 2025 (בתקציב המקורי ל־2024, הוצאות הריבית עמדו על 44.6 מיליארד שקל בלבד).
מלבד משרד החינוך, גדלו באופן חד גם תקציבי משרדי הבריאות והרווחה. תקציב משרד הבריאות גדל ב־4.2 מיליארד שקל, כשהרוב המוחלט הוא גידול בהעברות ותמיכות לקופות חולים ובתי חולים. תקציב משרד הרווחה גדל ב־1.8 מיליארד שקל, כשלמעלה ממחצית העלייה נובעת מגידול בתקציב בתחום הפעולה "אנשים עם מוגבלויות".
כמו כן חלה עלייה בסעיף הגמלאות והפיצויים בהיקף של כ־1.9 מיליארד שקל, המשקפת את העלייה בעלויות הפנסיה התקציבית לעובדי מדינה שפרשו, ואת העלויות בשל הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות. העלייה בתקציבים החברתיים הללו מוסברת על ידי משרד האוצר ככזו שנובעת ברובה המוחלט מ"טייס אוטומטי", כלומר, אין כאן ביטוי לשינוי סדרי עדיפויות קיצוני, וכי למעשה, התקציב הנוכחי מלמד שישראל הצליחה לשרוד את המלחמה ללא צמצום חד בתקציבים החברתיים. ניתן להניח כי גם בתקציבים אלו ניתן למצוא הטיות מגזריות וקואליציוניות, אבל אין ספק שאם רוצים לראות באופן ברור יותר את טביעות האצבע הקואליציוניות כדאי להתבונן על הזינוק בתקציבי המשרד לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, וסעיף ההוצאות השונות.
תקציב המשרד לביטחון לאומי גדל ב־4.1 מיליארד שקל, מדובר בזינוק חד של 16% לעומת התקציב המקורי של 2025, ועלייה של עשרות אחוזים לעומת התקצוב בממשלה הקודמת. 850 מיליון שקל הם עבור תשלומי הגמלאות של המשטרה. מיליארד שקל הולכים להגדלת תקציב הרכש של המשטרה (רכישת כלי רכב, אחזקתם, מדים, וכדומה). כ־600 מיליון שקל להגדלת רכישת שירותי האבטחה על ידי המשטרה (כלומר, גם היקף השוטרים גדל, וגם היקף שירותי האבטחה החיצוניים שהמשטרה רוכשת גדל). תקציב השב"ס גדל בכ־900 מיליון שקל (בעיקר בסעיף הקניות). תקציב כבאות והצלה גדל בכ־200 מיליון שקל. לעומת זאת תקציב הרשות להגנה על עדים (הזניח יחסית) דווקא ירד בכ־10 מיליון שקל.
הזינוק בתקציב המשרד לביטחון לאומי היה למורת רוחם של אנשי משרד האוצר שסברו כי אין הצדקה מקצועית לרוב הזינוק. כמו כן, לתקציב הפיתוח של המשטרה ובתי הסוהר התווספו כ־600 מיליון שקל, כך שהוא הכפיל את עצמו והגיע ל־1.2 מיליארד שקל.
תקציב משרד ראש הממשלה גדל בהיקף של כ־2.3 מיליארד שקל, כ־700 מיליון שקל ל"משרדי ממשלה ולשכות שרים", הכוונה היא למה שמכונה בשפת היומיום "המשרדים המיותרים". משרדים אלו מתוקצבים דרך הסעיף של משרד ראש הממשלה, וב־2026 חלה עלייה בהוצאות בסעיף זה בהיקף של כ־700 מיליון שקל. עלייה זו משקפת תוספת של כ־140 מיליון שקל בתקציב משרד התפוצות, של כ־70 מיליון שקל בתקציב משרד ירושלים, תוספת של כ־300 מיליון שקל במשרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, תוספת של כ־200 מיליון שקל במערך הדיגיטל הלאומי. מעבר לכך, משרד הנגב והגליל קיבל תוספת של 140 מיליון שקל (כ־50% תוספת). עם זאת, רוב התוספת בתקציב משרד ראש הממשלה (1.4 מיליארד שקל) נמצאת בתקנת רזרבה של משרד רה"מ ומהווה ככל הנראה מאגר עתידי לסיכומים קואליציוניים כאלו ואחרים.
זינוק של 63% בתקציב משרד החוץ, באוצר מותחים ביקורת
זינוק חריג נרשם בתקציב משרד החוץ. התקציב גדל בכ־1.3 מיליארד שקל, זינוק של כ־63% לעומת התקציב המקורי ל־2025, עבור סעיף "תפעול הנציגויות בחו"ל", גם שם הזינוק היה למורת רוחה של הפקידות המקצועית באוצר, שלא ראתה טעם מקצועי בזינוק כה חד.
בנוסף לכך, חל זינוק חד בסעיף התקציבי המכונה "הוצאות שונות" – של כ־1.2 מיליארד שקל – שברובן מגיעות מהתוכנית העמומה "הוצאות ממשלתיות כלליות", מה שמשקף ככל הנראה גם התחייבויות קואליציוניות עתידיות. כמו כן, נרשמו עליות בולטות נוספות בתקציבים ל־2026: כ־720 מיליון שקל לתקציב ההשכלה הגבוהה, 442 מיליון שקל לתקציב החיילים המשוחררים, ו־487 מיליון שקל לתקציב הבחירות ומימון מפלגות.
